רביב צולר
צילום: יח"צ

דו"חות כיל: הרווח הנקי נחתך בכ-47% ברבעון הרביעי של 2018

ההכנסות צמחו בכ-4% והחברה הציגה שיפור ברמה התפעולית. הירידה ברווח הנקי מיוחסת בעיקר לגידול בהוצאות אחרות ובהוצאות המימון
נועם בראל | (2)

כיל פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של שנת 2018 עם עלייה של כ-4% בהכנסות, שיפור ברמה התפעולית וירידה חדה ברווח הנקי מיוחסת בעיקר להשפעות חד פעמיות. IBI: "כיל פרסמה דוח טוב, מעט מעל צפי הקונצנזוס".

על פי דו"חות החברה, הכנסותיה של כיל ממכירות ברבעון רביעי הסתכמו בכ-1.4 מיליארד דולר, עלייה של כ-4% לעומת הכנסות של 1.36 מיליארד דולר בתקופה המקבילה בשנת 2017, כשהרווח התפעולי של החברה בנטרול מכירת עסקים הסתכם בכ-214 מיליון דולר לעומת 153 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - עליה של כ-40%. ה-EBITDA בנטרול תרומת עסקים שנמכרו הסתכם ל-322 מיליון דולר לעומת 259 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2017.

הרווח הנקי הושפע מגורמים חד פעמיים

עם זאת, ולמרות עלייה של כ-40% ברווח התפעולי (המנוטרל) כאמור, בשורה התחתונה, הרווח הנקי של החברה ברבעון הרביעי הסתכם בכ-82 מיליון דולר, ירידה חדה של כ-47% לעומת רווח נקי של כ-155 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

הירידה ברווח הנקי מיוחסת בעיקר לפער של כ-90 מיליון דולר בסעיף שאיננו תפעולי - הכנסות והוצאות אחרות, כאשר ברבעון הרביעי של 2018 נרשמו הוצאות אחרות של כ-56 מיליון דולר אשר כלל את הסדרת תשלום התמלוגים למדינת ישראל בהיקף של כ-27 מיליון דולר עבור השנים 2017-2000 וכן הפרשה של כ-18 מיליון דולר בגין סגירת אחד מאתרי החברה בספרד. מנגד, בתקופה המקבילה נרשמו הכנסות אחרות של כ-34 מיליון דולר בעיקר כתוצאה מרווח של כ-50 מיליון דולר המיוחס למכירת פעילות IVE.

בנוסף, הוצאות המימון של כיל לחצו את השורה התחתונה והסתכמו ברבעון הרביעי של 2018 בכ-66 מיליון דולר, עלייה של כ-41 מיליון דולר לעומת הרבעון המקביל. עלייה זו נבעה בעיקר מירידת ערך של נגזרים במסגרת עסקאות גידור, נוכח פיחות השקל מול הדולר, כאשר החל מהרבעון הראשון של 2019 צפויה השפעה חיובית על התוצאות בשל ירידה בהוצאות השכר. 

עלייה של 42% ברווח התפעולי ב-2018

בראיה שנתית, הכנסותיה של כיל ממכירות הסתכמו בכ-5.56 מיליארד דולר, עלייה של כ-2% לעומת שנת 2017, כשהרווח התפעולי בנטרול מכירת עסקים הסתכם בכ-750 מיליון דולר, עלייה של כ-42% לעומת כ-629 מיליון דולר בשנת 2017. ה-EBITDA בנטרול תרומת עסקים שנמכרו הסתכם ל-1.16 מיליארד דולר לעומת 928 מיליון דולר בשנת 2017.

כיל מסכמת את 2018 עם רווח נקי שהסתכם בכ-1.24 מיליארד דולר, מעל פי 3 לעומת רווח נקי של 364 מיליון דולר בשנת 2017, וזאת כשהרווח למניה הסתכם בכ-97 סנט לעומת 29 סנט ב-2017. גם כאן, עיקר הזינוק ברווח הנקי מיוחס לסעיף הכנסות אחרות אשר נבעו ממכירת פעילויות ברווח הון, כאשר בשנת 2018 מדובר בהכנסות אחרות של כ-775 מיליון דולר, לעומת הכנסות אחרות של כ-19 מיליון דולר בלבד בשנת 2017.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנכ"ל כיל, רביב צולר: "התוצאות הטובות של כיל ברבעון הרביעי, הודות לתרומה חיובית של כל שרשרות הערך, הביאו לסיום מוצלח של שנה מצוינת עבור החברה. בשנת 2018 השלמנו בהצלחה את מכירת עסקי בטיחות האש ותוספי השמן, מה שהביא לצמצום משמעותי ברמת החוב הנקי של החברה ובשילוב עם האופטימיזציה שביצענו למבנה החוב שלנו, הביאו ליצירת גמישות פיננסית שתתמוך בצמיחת החברה".

IBI: "כיל פרסמה דוח טוב, מעט מעל צפי הקונצנזוס"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ברוך 07/02/2019 13:37
    הגב לתגובה זו
    המניה עוד תיקפוץ גבוה בהמשך ובקרוב
  • 1.
    בן 06/02/2019 13:25
    הגב לתגובה זו
    מדוע המניה יורדת היום בצורה חדה ?
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.