סלקום עברה להפסד של 37 מיליון שקל ברבעון השני של השנה
סלקום 5.95% פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני והציגה הפסד של 37 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של כ-45 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
החברה דיווחה על מעבר להפסד תפעולי של 12 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 102 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2017. החברה, בראשות ניר שטרן, מסבירה כי חלק מההפסד כולל גם הוצאה בגין תוכנית חדשה לפרישה מרצון של עובדים בסך של כ-26 מיליון שקל.
ה-EBITDA לרבעון השני של שנת 2018 ירד ב-43.9% והסתכם בכ-133 מיליון שקל, וזאת בהשוואה לכ-237 מיליון שקל ברבעון השני של 2017. שיעור ה-EBITDA מסך ההכנסות לרבעון השני של שנת 2018 הסתכם ב-14.3%, ירידה של 24.6%.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הקיטון בשירותים ובציוד הנייד, סלקום מראה גידול של 2.7% בהכנסות משירותים נייחים בהשוואה לרבעון המקביל. עליה זו נבעה בעיקרה מגידול בהכנסות משירותי האינטרנט והטלוויזיה והסתכמה ב-300 מיליון שקל לעומת 292 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, אולם העליה קוזזה בחלקה על ידי ירידה בהכנסות משירותי שיחות בין לאומיות.
הוצאות המכירה, השיווק, ההנהלה והכלליות עלו ברבעון השני של שנת 2018 ב-15% והסתכמו ב-238 מיליון שקל בהשוואה ל-207 מיליון שקל ברבעון השני של שנת 2017. ההוצאות האחרות הסתכמו ב-26 מיליון שקל לעומת הכנסות אחרות בגובה של 12 מיליון שקל אשתקד. בסלקום מסבירים את המעבר מרווח להפסד בהוצאות על תוכנית הפרישה של כ-200 עובדים כפי שפורטה ובכך שברבעון המקביל של 2017 נרשמו הכנסות בסך של כ-10 מיליון שקל כתוצאה ממכירת אינטרנט רימון.
סלקום מדווחת על 2.809 מיליון מנויי סלולר, קיטון של 13 אלף מנויים במהלך הרבעון השני של השנה. בסלקום מסבירים כי קיטון זה נבע בעיקר ממחיקה של מנויי M2M (מנויי דאטא כמו שערים חשמליים, כליה השקיה ועוד) ממצבת מנויי הסלולר של החברה, בהתאם למדיניות ספירת המנויים הפעילים של החברה.
- סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
- הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
שיעור הנטישה בקרב מנויי הסלולר ברבעון השני של שנת 2018 הסתכם ב-12.6% , בהשוואה ל- 10.8% ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי סלולר ברבעון השני הסתכמה בכ-51.8 שקל לעומת 57 שקל ברבעון המקביל של 2017, הירידה נבעה בעיקר מהשחיקה בתעריפי שירותי הסלולר, כתוצאה מהתחרות המוגברת בשוק הסלולר טוענים בסלקום.
ברבעון השני של שנת 2018 השקיעה סלקום 131 מיליון שקל ברכוש קבוע ובנכסים בלתי מוחשיים ואחרים הכוללים בין היתר, השקעות ברשתות התקשורת של החברה, מערכות מידע, תוכנות וממירי טלוויזיה והיוון חלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות כתוצאה מאימוץ IFRS15, בהשוואה ל-191 מיליון שקל ברבעון השני של שנת 2017, ירידה של 45%.
- 1.דסקש חייבת לרשום הפחתה של השקעתה בסלקום (ל"ת)הפחתה בדסקש 16/08/2018 12:57הגב לתגובה זו
טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
