במחירי לואו קוסט: הערים האסיתיות שרוצות להחליף את עמק הסיליקון
עמק הסיליקון ידוע כמקום שבו חברות סטארט אפ רבות התחילו וסיפורם של פייסבוק ואפל מוכר לכולם. אולם המצב הזה עשוי להשתנות כשסצנת סטארטאפים חדשה מרימה ראשה בכל העולם וערים רבות רוצות לנגוס בעוגה ויזמים מחפשים ערים חדשות וחלופות זולות יותר להתמקם בהן. אחד האזורים המובילים הוא מזרח אסיה, עם גישה לשווקים צומחים, עובדים מוכשרים ומיומנים רבים וכל זה בעלות זולה מעמק הסיליקון ושאר מחליפיו המערבים. הערים במזרח אסיה מפלסות את דרכן כדי לזכות בתשומת הלב של יזמי ההייטק. CNBC בחנו את הערים המובילות באזור וכיצד הן משתלבות במונחים של עלות וקלות עשיית עסקים. מלבד העלויות הזולות ביחס למדינות מערביות בכלל ועמק הסיליקון בפרט, לערים במזרח אסיה יש היבטים נוספים שמשפיעים על קבלת ההחלטה של היזמים; קהילה, זמינות של משקיעים וגישה למומחיות אזוריות. 1. בייג'ין הבירה הסינית מובילה ברשימה במונחים של קנה מידה ומספר חברות הסטארט אפ שפועלות בה, העיר משמשת כבית ל-7000 חברות סטארטאפ שונות ו-40 חברות עם שווי מוערך של יותר ממילארד דולר כל אחת. העיר מאכלסת כ-300 חלל עבודה משותפים ומשמשת כבית למטה של חברות כמו שיאומי וביידו הסיניות.
2. שנחאי אחת הערים המאוכלסות ביותר בעולם נהנית מעלות מחייה זולה יחסית מה שמזין את סצנת הסטארטאפים הצומחת בעיר. בנוסף, אזורים מסויימים מציעים קצבאות דיור ואפילו שכירות בחינם אם עסקים יבחרו להתמקם בהם. לפי ההערכות, שנחאי מארחת בין 2000 ל-3000 חברות סטארטאפ ומזדנבת אחרי בייג'ין אך עם זאת לעיר יש אחוזי הצלחה טובים יותר מאלו של בייג'ין במונחים של היכולת של עסקים להתרחב מבחינה בינלאומית עם כ-500 חממות סטארטפים. 3. הונג קונג מבחינה גיאגרפית הונג קונג היא בעלת יתרון אסטרטגי שכן היא מחוברת לסין, העיר נחשבת במשך שנים לאחד מהמרכזים הכלכליים הגדולים בעולם אבל עד לאחרונה נאבקה הונג קונג לשכפל את ההצלחה גם לתחום הסטארטאפים. עם זאת, בשנים האחרונות החלה צמיחה בפעילות של יזמים וכעת העיר מאכלסת יותר מ-2000 חברות סטראט אפ וכ-50 חללי עבודה משותפים. 4. פוקואוקה - עיר הנמל היפנית זוכה למוניטין כחממת סטארטאפים והיא ארגז החול הרגולטורי של יפן לחברות ההזנק. בנוסף,זו העיר הראשונה שזרים יכולים לקבל אליה ויזה למשך חצי שנה אם הם חלק מסטארטאפ ויכולה לספק ליזמים מקומיים הלוואות עד 232 אלף דולר. למרות שהיא נחשבת לקטנה בקני מידה יפנים עם אוכלוסיה של 1.5 מיליון תושבים זו העיר עם הצמיחה המהירה ביותר מחוץ לטוקיו.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
