חניית נכים נכה חנייה
צילום: Istock

החל מראשון: הנפקת תגי חנייה לנכים ללא מספר רישוי

מעתה, מי שהחליפו את רכבם לא יידרשו לתג חדש אלא יעבירו עדכון בלבד למשרד הרישוי

מורן ישעיהו | (8)

הסדר חדש לבעלי תג חנייה לנכה. החל מיום ראשון תבוטל הדפסת מספר הרישוי של כלי הרכב על גבי תג הנכה, כך שמהשבוע הבא יונפקו התגים ללא ציון מספרי הרישוי. 

במשרד התחבורה מסבירים את ההחלטה בכך שעד כה, נכים הזכאים לתג חנייה שהחליפו את רכבם, נדרשו להנפיק מחדש תג חנייה לנכה, הכולל את מספר הרישוי של כלי הרכב החדש. בעקבות ההליך שנמשך מספר שבועות, ולעיתים אף חודשים, נאלצו הנכים להתנייד ללא תג תקף.

מעתה, תתאפשר לפקחי החנייה של הרשויות המקומיות גישה ישירה למאגר כלי הרכב הזכאים לתג נכה. הפקחים יצליבו את מספרי הרישוי של כלי הרכב החונים בחניות הנכים, עם קובץ הנתונים המעודכן של משרד התחבורה.

נהלי אגף הרישוי במשרד התחבורה מאפשרים לאדם הזכאי לתג חנייה לנכה לרשום על תג החנייה שברשותו שני מספרי רישוי של כלי רכב לשימושו הפרטי. בעת החלפת אחד מכלי הרכב, נדרש עד היום בעל תג החניה לנכה להחליף את תג החנייה שברשותו. כעת, יוכל בעל התג להישאר עם תג החנייה שברשותו, ויידרש רק לעדכן את משרד הרישוי על החלפת כלי הרכב.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שאול 27/10/2019 08:11
    הגב לתגובה זו
    וכן המחזיקים בשני רכבים יאלצו להשתמש רק בכרטיס אחד, כי המונים ניצלו את החלפת הרכב הישן והמשיכו להחזיק בכרטיס כשקבלו את החדש , למעשה יפחתו הרמאויות.
  • 3.
    אלי 11/04/2018 14:17
    הגב לתגובה זו
    מה הבעיה פה למה כל נער בן 17-18 שהוציא רישוי ישתמש במקום שלט נהג חדש ישתמש בתו הנכה של אבא או אימו לשימושו העצמי בעת שילך לבילוי עם חבריו מה ההבדל הרי הפקחים לא בדיוק יבדקו כל רכב ורכב אם התו חוקי או לא לכן רצוי לתת תו נכה זמני בזמן העברת הבעלות על רכב נכה שנעשה תמיד במשרד הרישוי או בסוכנות שממנה נרכש הרכב וכל זה בגלל הפטור ממס שיש לרכב נכה שצריך להעביר בעלות לא בדאר אלא במשרדי הרישוי עצמם
  • 2.
    יוסי 11/04/2018 14:02
    הגב לתגובה זו
    כל מקום מקצים 2 חניות או שלוש ותמיד תפוס למה לא מגדילים זאת
  • 1.
    123Gil 11/04/2018 11:07
    הגב לתגובה זו
    ובארץ הקומבינות תנהג כקומבינטור.
  • גלגל 11/04/2018 12:44
    הגב לתגובה זו
    מס הרכב חייב להיות במאגר הנכים ולהיות מסונכרן אפשר גם לרכב נכה לחנות גם בלי תג פשוט זה חוסך תזמן מהפקחים שיש על החלון תג
  • אם היית קורא היית מבין שזה נקבע לפי המספר רכב טמ.... (ל"ת)
    חצצ 11/04/2018 12:11
    הגב לתגובה זו
  • יוסי 12/04/2018 00:34
    ט מ ב ל !
  • גיגי 11/04/2018 11:37
    הגב לתגובה זו
    הפקחים יודעים את הרכבים הזכאים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).