הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
שרי אריסון
צילום: יח"צ

אלו המספרים שבשיכון ובינוי היו מעדיפים שלא תראו

ירידה של 50% ברווח הנקי לפני השפעת פרשת השוחד באפריקה; צבר ההזמנות של החברה ירד ב-20% ביחס לאשתקד. מניית החברה צונחת כעת ב-4%
ערן סוקול | (1)
נושאים בכתבה שוחד שיכון ובינוי שרי אריסון

ביום שישי בצהריים רגע לפני כניסת החג, קבוצת שיכון ובינוי -0.05%  פרסמה את תוצאותיה לשנת 2017 אשר היו מתוכננים להתפרסם יום קודם לכן, אולם פרסומם נדחה. ניסיון לברר את הסיבה לדחיית פרסום התוצאות מול החברה לא הניב תוצאה כלשהי, אולם נציין כי ברקע פרשת שוחד באפריקה, אשר הביאה למחיקת רבע משווי השוק של החברה מתחילת השנה. בגין הפרשה הפקידה החברה בחודש פברואר כ-250 מיליון שקל בקרן חילוט - אשר לא באה לידי ביטוי בתוצאות 2017.

החדשות הטובות

שיכון ובינוי הנמצאת בשליטת שרי אריסון (47%) דיווחה בשנת 2017 על הכנסות בסך של כ-6.4 מיליארד שקל, עלייה של כ-19.7% ביחס להכנסות של כ-5.4 מיליארד שקל אשתקד. בנוסף, הרווח הגולמי של החברה הסתכם בכ-851 מיליון שקל, המשקף עלייה של כ-1.7% ביחס לאשתקד.

החדשות הפחות טובות

למרות העלייה ברווח הגולמי כאמור, שולי הרווחיות הגולמית בשנת 2017 עמדו על כ-13.2% זאת לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-15.6% אשתקד. הגורמים לירידה בשולי הרווחיות הגולמית נעוצים בהשפעת מכירה של קרקע בצפון ת"א בשנת 2016 תמורת כ-90 מיליו שקל, הרווח מימוש הקרקע אשר היתה רשומה בספרים בעלות של 0 יוחס כולו לשורת הרווח הגולמי. בנוסף, הוצאות בסך כ-5 מיליון דולר מהפרשי שער בגין הפעילות בניגריה והפרשה של כ-5 מיליון דולר נוספים בגין אי עמידה באבני דרך בפרויקט בקולומביה השפיעו אף הן על שולי הרווחיות הגולמית. יש לציין, כי בנטרול השפעות אלו, אין הבדל מהותי בשולי הרווחיות הגולמית לעומת אשתקד.

הרווח התפעולי הסתכם בכ-583 מיליון שקל אשר היוו כ-9.1% מסך ההכנסות, ירידה של כ-36% ביחס לרווח התפעולי אשתקד אשר הסתכם בכ-912 מיליון שקל אשר היוו כ-17% מסך ההכנסות. מלבד השפעת הירידה בשולי הרווחיות כאמור לעיל, ההשפעה המהותית ביותר על שולי הרווחיות התפעולית נבעה מירידה של כ- 232 מיליון שקל בהכנסות אחרות המיוחסת ברובה למכירת 50% מזכויות החברה בפרויקט בקולומביה בסוף שנת 2016, אשר תרם לרווח התפעולי כ-190 מיליון שקל. בנוסף, בשנת 2017 רשמה החברה רווחים ממימוש נדל"ן להשקעה בסך של כ-3.2 מיליון שקל, ירידה של כ-67 מיליון שקל ביחס לאשתקד.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-231 מיליון שקל בשנת 2017, ירידה של כ-48.2% ביחס לרווח נקי של כ-446 מיליון שקל אשתקד.

מי שמחפש נחמה בצבר ההזמנות של החברה, ימצא ירידה של כ-19.5% בצבר ההזמנות לשנת 2017, אשר הסתכם בכ-13.3 מיליארד שקל, זאת לעומת צבר של כ-16.5 מיליארד שקל אשתקד.

ה-EBITDA של מגזר הקבלנות הסתכם בכ-442 מיליון שקל בשנת 2017, אשר היוו כ-8.2% מסך ההכנסות, ירידה של כ-27.1% ביחס ל-EBITDA של כ-606 מיליון שקל אשתקד. בנוסף, החברה מדווחת כי כמעט מחצית מה-EBITDA של שנת 2017 נבעה מהפעילות באפריקה והסביבה, היכן ששיעורי הרווחיות הינם הגבוהים ביותר (שולי EBITDA של כ-18.2%).

פרשת השוחד באפריקה

החברה אמנם לא מנדבת אומדן אודות הנזק הצפוי מפרשת השוחד באפריקה, אולם מציינת כי ביום 21 בפברואר 2018 (לאחר תאריך המאזן), הגיעה להסדר ביניים עם משטרת ישראל לפיו תפקיד כ-250 מיליון שקל בקרן חילוט בניהול האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים כסכום תפוס, בהתאם להסדר ביניים שאושר על ידי בית המשפט. כלומר סכום זה איננו משתקף עדיין בתוצאות שנת 2017, אלא ישתקף רק בתוצאות הרבעון הראשון של שנת 2018 ויופיע בשלב ראשון במאזן החברה כפיקדון (משועבד).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שוק הדיור בישראל

החברה מדווחת כי היקף העסקאות שנחתמו בשנת 2017 הסתכם בכ-816 מיליון שקל, ירידה של כ-42% ביחס להיקף העסקאות שנחתמו אשתקד. גם בבחינת מספר החוזים שנחתמו חלה ירידה של כ-42% - 462 חוזים שנחתמו בשנת 2017 לעומת 803 חוזים שנחתמו אשתקד. נוכח הבדלים בתמהיל הדירות שנמכרו, לא ממש ניתן להשוות את מחירן, אולם על פי מידע שנמסר על ידי החברה במסגרת כנסים שונים, עולה כי מחירי הדירות שמכרה החברה בישראל עלו בשיעור של כ-2% בשנת 2017, אולם מגמה זאת התהפכה ברבעון הראשון של שנת 2018.

מניית החברה

מניית שיכון ובינוי איבדה כ-25% מתחילת השנה ונסחרת כעת בשווי שוק של כ-3.6 מיליארד שקל, המשקף מכפיל הון של כ-1.3.

שיאני השכר

שיאן השכר בקבוצה הינו רוני פלוך, מנכ"ל החברה הבת השוויצרית SBI, אשר סיבכה את הקבוצה בפרשת השוחד באפריקה. פלוך אמנם סיים את תפקידו בסוף ינואר, אולם נהנה משכר בעלות שנתית של כ-5.4 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אימי 01/04/2018 13:13
    הגב לתגובה זו
    כרגיל, ממשיכים בעיסוקנו כרגיל ולא קונים דירה במחיר בועה בשיא הגובה של המחירים.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן ג'י סיטי סיטיקון

ג’י סיטי ג'י סיטי 3.07%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

להמשך הכתבה לחץ כאן
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

מנדי הניג ותמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

להמשך הכתבה לחץ כאן