אלדד תמיר: "לא מכיר קרן הון סיכון שלא החזירה את כספה"
מאז פתיחת המכרז לבחירת מנהלים לקרנות הייטק שייסחרו בבורסה, אלו עדיין לא הצליחו לגייס את הסכום המינימלי של 400 מיליון שקל כדי לזכות במכרז.
הרעיון מאחורי השקת הקרנות למסחר בורסאי מבקש לשתף את הציבור בהשקעה בחברות ישראליות העוסקות במחקר ובפיתוח של טכנולוגיה עילית, שכן כיום מרבית ההון המושקע בתחום מקורו בהון זר ובכך שוק ההון הישראלי לא נהנה מפירות החברות. רמת הסיכון ודמי הניהול גבוהים, יחד עם הרתיעה מהשקעות אלו בצל הזיכרון שנצרב מתקופת פיצוץ בועת הדוט קום, הדירו בשלב את הציבור מהקרנות, וזאת למרות הגיבוי של המדינה שמציעה הגנה מפני הפסדים בהיקף של עד 20% מההשקעות.
בצל הגיוסים החלשים של כלל הקרנות שמשתתפות במכרז, אלדד תמיר, מבעלי בית ההשקעות תמיר-פישמן, מנסה בשיחה עם Bizportal לנפץ את החששות ומסביר כי הביקורת על דמי הניהול ויחסי הציבור הרעים להון סיכון לקחו את מירב תשומת הלב בעוד שהציבור מפספס את התמונה המלאה.
"לא יכול להיות שפירות המדינה נמצאות בבעלות זרה", אומר תמיר. "ראיתי את הכתבות שאומרות, מה ההייטק צריך את הכסף של הציבור. צודקים. התעשייה לא צריכה את הכסף של הציבור אלא הציבור צריך להשאיר פה את הנכסים ולא בידיים זרות שמממנות את הקרנות. האם אנו רוצים שכל הטכנולוגיה הישראלית תהיה בידי הסינים או האמריקאים? מדובר בתעשייה אסטרטגית חשובה למדינת ישראל".
יחד עם דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית, תמיר הקים את קרן אקליפטוס המתמודדת במכרז. לצד תמיר ופרלמוטר, הקרן תנוהל גם על ידי עדי גן, שותף לשעבר בקרן ההון סיכון אוורגרין.
- A2Z תתחיל להיסחר היום בנאסד"ק לפי שווי 260 מיליון דולר
- A2Z יוצאת לרישום כפול; תתחיל להיסחר בנאסד"ק לפי שווי 210 מ' ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה פספוס רציני של הסיפור, הרי איזו מדינה נותנת הגנה על השקעה? לכל אזרח במדינה יש אפשרות להשקיע בעזרת הידע של האנשים המתוחכמים בעולם. מצד אחד המשקיעים מקבלים הגנה מפני הפסדים כדי לחנך את השוק להיכנס. בקרנות הבאות שיקומו אחר כך כנראה שהמדינה לא תיתן את ההטבות הללו".
"לצערנו אנו נתקלים ביחסי ציבור רעים כאשר הפוקוס הוא על דמי הניהול ולא על המהות והיא השארת ההון פה בישראל. הרי למה למכור את הידע לידיים זרות? התפיסה הישראלית לגבי 'הון סיכון' מיוחסת בעיקר לחברות סטארטאפ, אבל תעשיית הסיכון בעולם עושה יותר מכל מדד מניות. אני לא מכיר קרן הון סיכון שלא החזירה את כספה. הרי מה זה סיכון? רוב הקרנות לא מפסידות את רוב נכסיהן וכאן יש ערבות של המדינה. היסטורית, קרנות הון סיכון מציגות תשואות עודפות ולכן הסיכון כאן לא כזה גבוה כפי שחושבים. זהו נכס שמקבל הלוואה של 100 מיליון שקל בערבות מדינה".
הבנקים תוקעים מקלות בגלגלים?
- 9.אכן (ל"ת)אני 07/03/2018 16:24הגב לתגובה זו
- 8.מכיר קרן של תמיר פישמן שלא החזירה (ל"ת)מגוחך 07/03/2018 07:02הגב לתגובה זו
- 7.ירון 06/03/2018 19:09הגב לתגובה זוזה לא שיש ח"ח בעיה במוצר שהוא משווק, אלה אנחנו שלא מבינים את גודל ההזדמנות שנפלה בחלקנו לשלם לו וללהקת הליווי שלו, דמי ניהול גבוהים ודמי הצלחה. ברור, לוקחים אחריות מלאה ותודה לך אדוני שהסכמת בטובך לנסות ולמכור לנו משהו. באמת תודה
- 6.אחד שיודע 06/03/2018 15:29הגב לתגובה זוראה מרקסטון אינפינטי ציינה וכו' הון סיכון הרבה יותר מסוכן מקרנות אלו
- 5.מומחה לקנוניות 06/03/2018 14:27הגב לתגובה זורק למשקיעים מתוחכמים. כמה משקיעים מתוחכמים יש בישראל שמתעניינים בהייטק ועם כיסים עמוקים? לא יותר מידי לכן רוב ההון מגיע מחו"ל.
- 4.מוסדי 06/03/2018 13:20הגב לתגובה זותמיר הון סיכון....
- 3.שירה 06/03/2018 13:08הגב לתגובה זווחבל שהציבור לא שותף בהצלחה זו
- 2.יוסי 06/03/2018 12:25הגב לתגובה זובבקשה תבדוק את פועלי ונצרס 1. הם מכרו ב2000 את מה שאתה מנסה למכור היום. ראלית הם מחקו את מה שאתה אומר שזה לא נורא(כ80% ראלית, אבל זה לא נורא כי אתה לא זוכר). הביטוח שאתה חוזר עליו הוא רק ל20%. ז.א. הפסד של 80% הוא הפסד "בריא".
- 1.יוסי 06/03/2018 11:37הגב לתגובה זוהנייר סובל הכל אבל מי משבר מי ששתה את כספי המשקיעים דרך שותף הכללי ודמי ניהול ומחק את כספי הציבור שקרן נוכל

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
