למה עדיפה ההשקעה בסלים וקרנות על פני מניות?

שאלה למי שטוען שהכלכלה הישנה לא עובדת, שצריך להשקיע רק בתחומי הטכנולוגיה, "איך מצליח באפט שעיקר השקעותיו בחברות הכי לא טכנולוגיות שיש להכות גם את ה-S&P וגם את הנאסד"ק? התשובה, ראשית זה ניהול הנכסים, שנית זה באפט והכי חשוב אין כבר "כלכלה ישנה", ההתמזגות בעיצומה.

מהפכות הטכנולוגיה, האינפורמציה והגלובליזציה מתקדמות ו"מובילות" את המשקיע להתרכז בסלים ובקרנות: הטענה שלנו, כידוע לקוראים וותיקים של טור זה, היא שמהפכות הטכנולוגיה, האינפורמציה והגלובליזציה משנות בהתקדמותן, בגדול ולטובה, את מערכות היחסים בין הגורמים השונים שמשפיעים על הכלכלה והחברה.

זה תהליך ארוך שעדיין רחוק מלהסתיים ומהווה שלב נוסף, שדרוג למעשה, של התפתחות האנושות בעקבות המהפכה התעשייתית הראשונה שהתחילה בבריטניה באמצע המאה ה-18, התפשטה לאירופה וארה"ב ונמשכה למעלה מ-100 שנים. ההתחלה המעשית הייתה בשנות ה-80 של המאה ה-20 ובעזרת הדחיפה הגדולה שנתן ממשל ריגן וההתמזגות עם כלכלת המיינסטרים נכנסה לפועל בתוך המשבר של 2008 ומאז הולך קצב ההתמזגות וגובר.

המהפכה הנוכחית מובילה לתקופה ארוכה של צמיחה כלכלית גלובלית שגם משפיעה בצורה חיובית על הפרט. נכון, התהליך מתקדם תוך כדי זעזועים שלעתים מפחידים ומדכאים מאוד (במיוחד בשוקי ההון ובחלוקת העושר) אבל אם יימשך ולא ייקטע בגלל מטורף זה או אחר שיחליט לפוצץ את העולם, ישתפר מצבם של רוב האנשים שחיים על כדור הארץ.

• בזוס מול מאסק: פרויקט החלל של אמזון הרחק מאחורי SpaceX
• השוק מחכה לתשובות: 3 נקודות לעונת הדוחות בוול סטריט

ההשפעה על המשקיע ועל סקטור ההשקעות כולו אדירה תחום ההשקעות, בדיוק כמו כל תחום כלכלי/חברתי אחר, עובר שינויים דרסטיים שאחד החשובים ביותר הוא מערכת היחסים בין ידע לקבלת החלטות ההשקעה. נוצר כאן מצב שנראה כנוגד את ההיגיון הכלכלי, שככל שהידע זמין ונגיש יותר כך קשה יותר לקבל החלטות השקעה. בתיאוריה המצב היה אמור לשפר ולהקל קבלת החלטות השקעה אלא שהמציאות מוכיחה את ההפך. מאז החלה, בתוך המולת משבר 2008, ההתמזגות האמתית של מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה לכלכלת המיינסטרים, רואים שההבנה של המשקיע במוצר ההשקעה הפוטנציאלי הולכת ויורדת והמעבר המסיבי לסלי ההשקעה וקרנות הנאמנות מוכיחה זאת. ננסה להבין למה זה קורה ולהסיק מכך לגבי העתיד.

שנת 2008 מסמלת שנת שינוי גדול בעולם ההשקעות. זה לא קשור למשבר הכלכלי שאיים על העולם בעקבות התרסקות הבורסות אז אלא בהופעת הטלפוניה החכמה שהובילה  למהפך אדיר ממדים בתחום העברת האינפורמציה ובעקבותיו שינויים דרסטיים בכל הקשור לעולם ההשקעות. הקפיצה הזו בהעברת אינפורמציה פתחה למעשה את  הדרך להגשמת חלומות אנושיים אין ספור מהמכונית האוטונומית דרך  פריצות בתחום הרפואי ועד להפיכת טיולי סוף שבוע לחלל למציאות והיא גם הובילה ועדיין מובילה תהליך התייעלות שדוגמתו לא נראה בעבר.

מה שקרה בעשור האחרון הוא רק איתות למה שיקרה בעתיד. חכו להשפעת הבינה המלאכותית, כדוגמה אחת, כשזו תגיע לבשלות עסקית. כשזה יקרה נסתכל כולנו אחורה, על הטלפון החכם, כפי שמסתכלים היום על  המודל-T של פורד.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

כעת נעבור לסקטור ההשקעות ולתחום קבלת החלטות ההשקעה. ה"תיאבון" להשקעה (בכל הרמות ובכל מכשירי ההשקעה, מרמת ההשקעה ההתחלתית ועד למניות בבורסה) קשור ישירות לרמת החלום שמכשיר ההשקעה מייצג. קבלת ההחלטות הייתה פשוטה יותר בעבר כי פלטפורמת ההשקעה הייתה מבוססת על תהליכים מוכרים וידועים, על נתונים עסקיים ומשתנים כלכליים, מקרו ומיקרו בעיקר. המשקיעים, כשבחרו מוצרי השקעה, עשו זאת על סמך הנתונים הנ"ל, כל אחד לפי טעמו, במניות (או לחילופין באגחי"ם) שמתאימות לו.

מאז החלה ההתמזגות לתוך כלכלת המיינסטרים מתחילה להיווצר "בעיית הבנת המוצר/תהליך" שמתפשטת לכל הסקטורים. למרות הידע העצום שעומד היום לרשותו מתקשה המשקיע להבין ולכמת את החלום העתידי (שלפיו הוא מעריך את כדאיות ההשקעה) לא בגלל שחוקי הכלכלה או שיטות ההערכה השתנו אלא בגלל קצב ההתקדמות המהיר של הטכנולוגיות והתוספת של משתנים חדשים שבעבר לא נכללו בפלטפורמת קבלת ההחלטות להשקעה.

כך למשל, נישות חדשות לחלוטין נוצרות לבקרים, חברות חדשות הופכות לענקיות תעשייה בזמן קצר ומשפיעות על עסקי החברות "הישנות" (מישהו בתחילת המאה האמין שענקית הטלפוניה נוקיה, שהובילה בבטחה את שוק הטלפוניה האלחוטית ושמניותיה היוו נכסי צאן ברזל אצל כל משקיע מוסדי תתרסק לפתע בגלל ההתקדמות הטכנולוגית? מישהו ממשקיעי אפל בתחילת המאה יכול היה לנחש שתהפוך למובילה באלחוט?).  והמעורבות של מיליוני משקיעים חדשים שמצטרפים מידי יום למשחק לצד מכשירי ותהליכי המסחר שמאפשרים מעורבותם בזמן אמת חייבים להיכלל בתוך פלטפורמות קבלת ההחלטות ולבסוף נוספה התקשורת כגורם משפיע על ההחלטות.

"תקשורת של כותרות" התקשורת, בשל התחרות שנכפתה עליה כתוצאה ממהפכת האינפורמציה, השתנתה באופייה מ"תקשורת של פרשנות ואינפורמציה" ל"תקשורת של כותרות" וההשפעה, כתוצאה מכך, על תנודות השווקים בטווחים הקצרים מחייבת הכללתה כחלק מפלטפורמת קבלת ההחלטות. בקצור, קבלת החלטות ההשקעה של משקיעי העולם הולכות ונעשות קשות יותר מידי יום וזו רק ההתחלה.

בואו ונבחן, כדוגמה אחת את מה שקרה מבחינת קבלת החלטות השקעה, לשתי ענקיות הקמעונאות וולמארט (סימול: WMT) ואמאזון (סימול: AMZN) מאז תחילת המאה. כספתח לדיון תגגלו בבקשה Amazon vs. Wallmart ותראו את גודל הוויכוח המתנהל לאחרונה על עתידן של שתי החברות שבין המסחר הקמעונאי המסורתי למסחר המקוון שולטות במסחר הקמעונאי בארה"ב ומן הסתם בעולם כולו. נכון ליום שלישי האחרון היו 8,780,000 כתבות על הנושא של "במי להשקיע בין השתיים.." רק בגוגל. התחרות הזו מייצגת למעשה את הספור של שלושת המהפכות, הטכנולוגית, המידע והגלובליזציה והשפעתן גם על החלטות השקעה.

אמאזון הוקמה לפני פחות מ-24 שנים, 32 שנה לאחר שהוקמה וולמארט שבתחילת שנות ה-80 התבססה כחברת השיווק הקמעונאית הגדולה בארה"ב ובעולם. נשווה כמה מהנתונים הסטטיסטיים בין החברות: בשנת 2017 הגיעו המכירות של וולמארט ל-485.9 מיליארד, הרווח התפעולי והנקי היו על 22.8 ו-13.6 מיליארד בהתאמה והחברה, שמנייתה נסחרת כרגע במכפיל היסטורי של 24.5 לערך מוערכת בוול סטריט לפי 275.2 מיליארד דולרים. וולמארט נכנסה למאה ה-21 עם מכירות של 156.2 מיליארד ורווח נקי של 5.3 מיליארד מניית WMT עלתה, מאז ה-1.1.2000 ב-86%.

אמאזון הציגה ב-2017 מכירות, רווח תפעולי ונקי של 177.9, 4.1 ו-3.0 מיליארד בהתאמה ומנייתה נסחרת במכפיל היסטורי של 244 פעם ומוערכת לפי 727 מיליארד דולרים. אמאזון נכנסה למאה ה-21 עם מכירות של 1.64 מיליארד והפסד של 720 מיליון. מניית AMZN עלתה, מאז ה-1.1.2000 ועד היום ב-1340%. לכל המספרים הנ"ל אחראיות שלושת המהפכות. ביולי 2015 עברה ההערכה של AMZN את זו של WMT וכיום  היא מוערכת בפי 2.6 יותר מוולמארט וגם לכך אחראיות המהפכות. תסתכלו שוב על המספרים, מדהימים.

התמונה, שיש רבות כמוה בתעשיות השונות, מצביעה על השינויים שקרו בעולם העסקים כתוצאה מהמהפכות מחד ועל השינויים בהערכות חברות שהמשקיעים היו חייבים לפתח מאידך. בכוונה לקחנו את שתי החברות הללו כי הן מייצגות מצב שבו יצרו המהפכות נישה חדשה לחלוטין לצד נישה קיימת/מסורתית ושנוצרה חברת ענק חדשה לחלוטין שגם אותה אפשרו המהפכות לייצר. מה שחשוב הוא שהנישה החדשה והחברה החדשה לא באו על חשבון הנישה הקיימת או החברות שמובילות אותה.

המהפכות אינן מחליפות נישה ישנה בחדשה הן מייצרות נישות חדשות ומרחיבות את הצריכה ומייעלות וגם זה מהווה חלק מהבעיה שיש למשקיע. וול מארט לא נפגעה מההתפתחויות הטכנולוגיות/גלובליות שהביאו ליצירתה של אמאזון ושל נישת הקמעונאות המקוונת, סקטור הקמעונאות כולו גדל משמעותית ומאפשר את המשך הצמיחה של השתיים ואחרות. שום אנליסט רציני אינו חושש שוולמארט תעבור משבר מהסוג שעברה נוקיה בזמנו. אבל מבחינתם של משקיעים הדברים השתנו כי מהפכת הטכנולוגיה שינתה כאמור סקטור הקמעונאות כשם שהיא שינתה ומשנה את כל הסקטורים האחרים.

המשקיעים של 2018, שמעוניינים בהשקעה בתחום הקמעונאי, חייבים, לצד היכולת להעריך חברות קמעונאיות לצפות בצורה נכונה את המשך ההתפתחות/השתנות של הקמעונאות בעקבות ההתקדמות של שלושת המהפכות ולא רק בארה"ב אלא גלובלית. "ממדי השוק המקוון", אמר בזוס  כשאמאזון הונפקה ב 1996, "יתפתחו בעתיד ואפילו יעברו את השוק המסורתי". זה עדיין לא קרה אבל אין ספק שבזוס יחיה לראות זאת. אבל בזוס, כמו ג'ובס, גייטס או מאסק, הוא יחיד סגולה, המשקיע "הקטן/סולידי/הגיוני" אינו כזה. היכולות שלו לקבל החלטות השקעה על בסיס הערכה נכונה לגבי ההתפתחויות בנישה תעשייתית מסוימת, לבטח בחברה שמעניינת אותו בנישה זו נמוכות אם בכלל קיימות וזה שולח אותו לסלים ולקרנות.

הזדמנויות בשקעה בתחום הקמעונאי  מאז 2000 ובמיוחד בעשור האחרון מסתבר למשקיע שמחפש הזדמנויות בתחום הקמעונאי (וזה נכון לכל הסקטורים) לא רק שהשוק המקוון מתחרה עם השוק הפיזי/מסורתי על כל מוצר אלא שהתחרות היום מאפשרת לכל חברות הקמעונאות ולא רק הטכנולוגיות, תחרות שווה (וול מארט, תתפלאו אולי, צומחת בקצב מהיר יותר מאמאזון בתחום המקוון) ובתנאי שההנהלות שלהן מוכשרות וגם זה הופך החלטות השקעה לקשות.

כאשר המשקיע מנסה לקבל החלטה באיזו מנית קמעונאות כדאי לו להשקיע ב-2018 הוא ניצב בפני בעיה. נכון, AMZN זה ספור הצלחה ניהולי מדהים אבל המניה "יקרה" מאוד, התחרות הולכת וגדלה במהירות ולא רק מוולמארט שהאמצעים הכלכליים שברשותה גדולים בהרבה מאלו של אמאזון, גם מחברות כמו קומקאסט ואחרות כולל כאלו מחוץ לארה"ב.

זאת ועוד, ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת התפשטות לתחומים משיקים, משילוח (גם וולמארט כמו אמאזון בודקים כניסה לתחום מול UPS או FDX) ועד לתחום הקמעונאות הרפואית ושתי החברות רוכשות כל אפליקציה או חברת הבזק שמעניינות בתחום ואז, מרמת המחירים הנוכחית באיזו מניה להשקיע? ואת כל ההחלטות הוא צריך לעשות בשוק שהתנודות בו מטורפות ממש. לא רק שהוא "נלחם" מול מערכות האלגוריתמים החכמות וקרנות ההדג' שמנצלות אותן למשחקים בטווח הקצר אלא גם הכותרות יושבות על ראשו.

אומר לדוגמה הנגיד האמריקאי החדש שהוא מאמין שהכלכלה מתחזקת ובתוך שנייה נופל הדאו ב-300 נקודות כי הכותרות צווחות "אינפלציה" והאלגוריתמים מכים בשוק כולו. המשקיע, שרק שעה קודם קיבל החלטה שבמצב הנוכחי WMT עדיפה לדעתו על AMZN ורכש מניות WMT מוצא עצמו מופסד כ-3% בגלל דברי הנגיד שעל פי התיאוריות הכלכליות הייתה דווקא אמורה לעלות בגלל הודעת הנגיד.

חשבתם שכאן מסתיימות הבעיות של המשקיע? מה פתאום? המהפכות "דוחפות" ליצירת שווקים של אוליגופול, קבוצה של חברות ענק שמחזיקות בנתח גדול של הנישה ופעילות ה-M&A הולכת וגוברת. איך, לאחר שפתרת את כל הבעיות שהזכרנו, אתה מצליח לזהות את אותן החברות שהנהלותיהן תדענה כיצד להצטרף לאוליגופול באמצעות M&A והאם יצליחו?

אז צריך להסביר למשקיע הסולידי/הגיוני של 2018 למה עדיפה השקעה בסלים וקרנות על מניות בודדות???   ** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל