קרנית פלוג בנק ישראל
צילום: יצחק הררי

בנק ישראל חושף את המספרים - התערבות אגרסיבית בינואר

בנק ישראל חוזר לזירה - ובגדול. יתרות המט"ח עלו להיקף של 117 מיליארד דולר
גיא בן סימון | (18)
נושאים בכתבה פלוג שער הדולר

בנק ישראל פרסם היום את יתרות המט"ח לחודש ינואר שעלו להיקף של 117 מיליארד דולר בסוף החודש, וזאת הודות להתערבות אגרסיבית בשוק. מדובר בקפיצה של 4.6 מיליארד דולר ביתרות לעומת החודש הקודם. כעת, סך יתרות המט"ח של בנק ישראל מהוות 34.5% מהתוצר. בתוך כך, ברקע לביקורת כי בנק ישראל לא עושה מספיק כדי לאזן את התחזקות השקל, כעת מתברר כי בחודש ינואר בלבד בנק ישראל רכש דולרים בשוק בהיקף של 1.8 מיליארד דולר. מדובר בכמות חריגה לעומת החודשים האחרונים בהם נראה כי בנק ישראל לקחת צעד אחורה. למעשה מדובר בהיקף רכישות הגבוה מזה שנתיים וחצי. מאז יוני של 2017 בנק ישראל מיתן את כמות הרכישות, בין היתר, על רקע עליית מחירי האנרגיה. לשם השוואה, בחודש דצמבר 2017 בנק ישראל רכש 100 מיליון דולר בלבד, וזאת כשברקע חולשת הדולר בעולם רק תפסה תאוצה. עם זאת, בסוף ינואר הדולר היציג נסגר מתחת לרמה של 3.40 שקלים.  כידוע, מעת לעת בנק ישראל רוכש דולרים בשוק על מנת למזער את התחזקות השקל ולקזז את השפעת גז על המשק. עם זאת, ירידת הדולר מול השקל נובעת כחלק מתופעה גלובלית של חולשת הדולר, ונראה כי יהיה זה לא פשוט לבנק ישראל באמת להשפיע על השוק לזמן ממושך.  יתרות המט"ח המנוהלות על ידי בנק ישראל משמשות כ"כרית ביטחון" למשק בשעת חירום, שכן הן מורידות את פרמיית הסיכון של מדינת ישראל ומשפיעות לחיוב על דירוג האשראי שלה. 

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    אחד העם 08/02/2018 15:12
    הגב לתגובה זו
    לקנות את המטבע הזה של המדינה החלשה והנידחת
  • 14.
    יתרות מטורפות של מט 08/02/2018 14:21
    הגב לתגובה זו
    הממשק מייצר עודפי מטח . אין שום תועלת וצורך להחזיק שער חליפין נמוך בצורה מלאכותית .
  • 13.
    מסתכל מלמעלה 08/02/2018 13:43
    הגב לתגובה זו
    מזל שיש לנו מי שרואה נכון את התמונה - ועושה את הצעדים הנכונים בזמן הנכון... חיזקי ואימצי... אלופה - שרואה את הדרך מלמעלה. היה מקום לקחת סיכון ולאסוף יותר בנקודת השפל האחרונה, אבל ה"רעש" מסביב של האנשים ש"מבינים" לפעמים גורם לנו להחלטות מוחלשות.
  • 12.
    קולינס 08/02/2018 11:53
    הגב לתגובה זו
    הסיבה מלחמה גדולה וישראל תצטרך סיוע
  • עוד ימים חודשים שנים או דורות...יחכמולוג (ל"ת)
    רונאל 08/02/2018 16:31
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אריק 08/02/2018 10:44
    הגב לתגובה זו
    עובדה שגם ככה הם מרוויחים והאבטלה בשפל.
  • 10.
    חופר 08/02/2018 08:23
    הגב לתגובה זו
    התשלום יוצא במט"ח לחברה זרה והמדינה ותושביה מקבלת בחזרה את הכסף ש"השקיע" בבנק ישראל
  • 9.
    מבין עיניין 07/02/2018 19:24
    הגב לתגובה זו
    מעבר הדרגתי מספקולציה- סחורות- מטבעות בריבית שלילית הולכים לנכס הבטוח בעולם $$$$. אף אדם, קרן פנסיה לא תעדיף (ספקולציה=סחורות) או אג"ח של המדינה שלה בריבית שלילית או נמוכה ביותר, הם ילכו לדבר בטוח שנותן קבוע ריבית. צפי שלי עד 3% לטווח שנה יעלו בקרוב מעבר יעצרו את העלאות כדי לא לפגוע במשק. הריביות הארוכות 10 שנים פלוס הם היעד שכולם ירוצו אליו. זהירות ענקית בחברות הגז (בישראל), וטבע שתגייס בקרוב חוב ביחד עם הורדת דרוג, אל תתנו לתנועת ההון האדירה במינה להטעות אתכם, גופים חזקים אספו מניות בשפל ומנפחים מחירים ונפטרים ממניות(גיוס חוב במחיר עולה לא מסייע לטבע).
  • 8.
    אל תגעו במניות קשר דולר טבע רוטרום כיל (ל"ת)
    מכאל 07/02/2018 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כפי שאמרתי פרוטרום לא שווה כלום ותרד בזק תיקון (ל"ת)
    צחי 07/02/2018 17:55
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    פשוט לא לגעת בפרוטרום ואלביט קשורות לדולר (ל"ת)
    עודד 07/02/2018 17:54
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    צמח 07/02/2018 16:26
    הגב לתגובה זו
    להעלות את השער ל 3.70 שח לדולר ואז הספקולנטים יחפשו מקום אחר לתרגילים שלהם
  • 4.
    עינת.ח 07/02/2018 16:01
    הגב לתגובה זו
    גם אנחנו מכרנו את השקלים וקנינו דולרים , כי האינפלציה תבוא ובגדול!
  • 3.
    YAYA 07/02/2018 15:58
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל צריך להביא את שער החליפין במהירות המירבית ותנאי השוק הפונדמנטליים יאפשרו זאת ל-3.80 ש"ח לדולר. ולהציל את כל היצואנים הקטנים.
  • 2.
    ששששששש.... 07/02/2018 14:29
    הגב לתגובה זו
    שיעור בכלכלה לגברת הנגידה.תקראי ותפנימי!בכל מדינה שמצאו גז בכמויות המצדיקות יצוא, התחזק המטבע המקומי. הגז נמכר במטבע חוץ התגמולים שנכנסים בצורת מיסים על מכירת הגז למדינה משמשים את העם למשכורות וכו' בצורת מטבע מקומי. תשלומי משכורות לעובדים ואחזקת המתקנים.תתקשרי אלי ואסביר לך הכל על כלכלה תרשמי 054-46....
  • 1.
    ששששששש.. 07/02/2018 14:24
    הגב לתגובה זו
    מישהו יכול להסביר לי לשם מה שמו אותה נגידה. את מה היא מנסה להציל?כמה יצוא יש למדינה שלנו?
  • יצואן 07/02/2018 19:48
    הגב לתגובה זו
    אתה בשורט על הדולר חחחחח מקווה שתתרסק ספוקולנטים כמוך פוגעים במדינה שלנו.
  • טובה 07/02/2018 16:41
    הגב לתגובה זו
    כשהדולר יפרוץ 4 שח היא תוכל לעצור את הפאניקה ועוד להרוויח
סקירה שבועית (דאלי)סקירה שבועית (דאלי)
סקירה

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון

ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע

תמיר חכמוף |

הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו. 

מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.

השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.

תנועת הכסף

השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.

גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
ניתוח

הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב

הרחבת הלחימה בעזה וגיוס המילואים הנרחב מעלים את ההוצאות הביטחוניות, מגבירים את האינפלציה ומרחיקים את הסיכוי להורדת ריבית בקרוב; נכון - אולי הכל זה רק טריק כדי שחמאס יגיע להסכם, אבל הנגיד לא ייקח סיכון
תמיר חכמוף |

אחרי יותר משנה וחצי שבה הריבית נותרה ללא שינוי, המשקיעים כבר התחילו לתמחר הורדה ראשונה לקראת סוף השנה. אבל התכניות האלה עלולות להידחות , בשל ההיערכות להרחבת הלחימה בעזה, עם גיוס מילואים רחב ומבצע שעשוי להתארך חודשים. כרגע הסיכונים האינפלציוניים עולים, חוסר הוודאות הכלכלית גובר, והסיכוי להקלה מוניטרית בזמן הקרוב הולך ומתרחק. יכול מאוד להיות שהכוונה לכבוש את עזה היא רק טריק-תרגיל שמטרתו להאיץ הסכם מול החמאס לשחרור החטופים. אבל מה אם חמאס עדיין יתעקש במו"מ? ובכלל - הנגיד לא באמת מתייחס למהלכים מתחת לפני השטח. הוא רואה מה שקורה מעל השטח ולפי זה הוא פועל. 

 

הדיונים האחרונים בקבינט המדיני ביטחוני כוללים תוכניות להרחבת הלחימה ברצועת עזה, כולל כיבוש של אזורים מרכזיים והיערכות למבצע ממושך. במסגרת ההיערכות, אושרה תוכנית לגיוס רחב היקף של עד 450 אלף חיילי מילואים בצו 8, עם לפחות 250 אלף חיילים שצפויים להתווסף לכוחות שכבר מגויסים.

ישנה משמעות כלכלית ישירה. גיוס מילואים בהיקף כזה פוגע בהיצע העבודה, מצמצם את הפריון ופוגע בפעילות העסקית השוטפת, במיוחד בענפים מוטי עבודה כמו תעשייה, מסחר ושירותים. לכך מתווספים סיכוני פרמיית סיכון גבוהה יותר בשוקי ההון והמט״ח, מה שעלול להביא לפיחות השקל ולחץ אינפלציוני נוסף דרך התייקרות היבוא. כל אלה עשויים לעכב את ההחלטה על הקלות מוניטריות.

מי שהקשיב לבנק ישראל יודע שמדובר במדיניות מתמשכת. בהחלטת הריבית האחרונה ביולי השאיר הבנק את הריבית על 4.5% בפעם ה-12 ברציפות (!), שם הזכירו את האפשרות להורדת ריבית עד לסוף השנה תוך הדגשה שהתחזיות נשענות על תרחיש של התמתנות הלחימה. נגיד הבנק, אמיר ירון, הזהיר בעבר כי הארכת המערכה בחצי שנה עלולה לגרוע כ-0.5 נקודות אחוז מהצמיחה ולהעלות את יחס החוב תוצר לכ־71%.

עוד לפני ההסלמה האפשרית, ביוני נרשם גירעון שנתי שעמד על 5% מהתוצר, כאשר הכנסות המדינה ממיסים עלו ושמרו על הגירעון יציב למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו. אם תקרה, הרחבת הלחימה תגדיל את ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות (שכר, ציוד, שיקום) ותפגע בהכנסות ממסים עקב ירידה בתעסוקה ובצריכה. מצב זה מצמצם את המרחב להורדות ריבית כאשר פגיעה באמון הפיסקלי עלולה להחליש את השקל ולתרום ללחץ אינפלציוני, ובנוסף, עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות תגדיל את עלות המימון ותחייב את בנק ישראל לשמור על ריבית גבוהה יותר לפרק זמן ארוך.