מבני תעשיה מעלה תחזית לכל השנה, מצמצמת פעילות בחו"ל

מבני תעשייה מימשה לאחרונה 3% מכלכלית ירושלים תמורת 86 מיליון שקל; ה-FFO בשנת 2017 צפוי לעלות ל-197 מיליון שקל
נועם בראל |

מבני תעשיה מדווחת על תוצאות טובות ברבעון השלישי ומעלה את תחזית ה-FFO לשנה כולה מ-180 מיליון שקל ל-197 מיליון שקל.

הרווח הגולמי (NOI) מנכסים זהים בישראל הסתכם בתקופת הדוח וברבעון השלישי לשנת 2017 בכ-272 מיליון שקל ובכ- 91 מיליון שקל בהתאמה. עלייה של כ-5.3% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה.

ה-FFO עלה בכ-20% בתקופת הדו"ח לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בתקופת הדוח והרבעון השלישי לשנת 2017 הסתכם בכ-148 מיליון שקל ובכ-52 מיליון שקל בהתאמה, זאת לעומת 123 מיליון שקל וכ-41 מיליון שקל בתקופות המקבילות אשתקד, בהתאמה. 

הרווח הנקי הסתכם בתקופת הדוח בכ-192 מיליון שקל לעומת כ-194 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם בכ-14 מיליון שקל זאת לעומת 42 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2016, הסיבה לכך נעוצה בהפסד מפדיון מוקדם של כ-93 מיליון שקל (מתוכו 59 מיליון שקל ברבעון הנוכחי) ומקיטון בהוצאות הריבית. 

דוד זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה: "אנו שמחים לדווח היום על התוצאות לרבעון השלישי עם גידול של כ-4% ב-NOI  (בישראל -Same Properties) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ועלייה חדה של כ-28% ב-FFO בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

השיפור בתוצאות הינו פועל יוצא של יישום אסטרטגיית החברה להתמקדות בפעילות העסקית בישראל ומימוש נכסים בחו"ל, שיפור ביעילות התפעולית בנכסי החברה, עליית שכר דירה ובשיעורי התפוסה בישראל. כל זאת, לצד הוזלה משמעותית של הוצאות המימון באמצעות מחזור מוצלח של חוב היסטורי. לאור עמידה ביעדי תכניות ההנהלה, אנו מעלים ומעדכנים את תחזית ה-NOI ותחזית ה-FFO  לשנת 2017. במהלך שנה האחרונה שיפרנו מהותית את היציבות הפיננסית, כפי שבא לידי ביטוי בהקטנת החוב הפיננסי נטו, עלייה ביחס הון עצמי לסך המאזן לשיעור הגבוה מכ-30% והורדת החוב הפיננסי ל-CAP באופן משמעותי. בהזדמנות זו, אנו מבקשים להודות לציבור המשקיעים על הבעת האמון בחברה – הבעת אמון שאפשרה לנו להתפתח ולהציג את הישגי החברה".

בתוך כך, בית ההשקעות רוסאריו פרסם הבוקר סקירה למניית מבני תעשיה, והציב את מחיר היעד על 5.8 שקלים, אפסייד של כ-14% על מחיר המניה נכון להיום. 

אביטל איגנר מבית ההשקעות רוסאריו: "אנו "תופסים" את החברה בנקודה מעניינת באמצע הדרך במהלך השינוי הגדול שהיא עושה מאז הניתוק מקבוצת פישמן בשנת 2015. מצד אחד החברה נפטרת ממשקעי העבר (נכסים בעייתיים בחו"ל, פעילות ייזום ברמת סיכון גבוהה בחבר העמים ועוד) ומניעה מהלכים להתמקדות ביתרון היחסי שלה - נדל"ן מניב בישראל על סוגיו. כמו כן, החברה עוסקת בטיוב פורטפוליו הנכסים בישראל והתמקדות בנכסים גדולים יותר בעלי פוטנציאל צמיחת שווי. כל זאת מתבצע תוך שיפור המבנה הפיננסי, יצירת מבנה הון וחוב מאוזנים ויצירת לוח סילוקין נוח אשר אינו נסמך כולו על מיחזורי חוב. כאמור, להערכתנו החברה נמצאת באמצע הדרך וההמשך מצריך עבודה מאומצת בטווח הקצר-בינוני אשר אפשרי נוכח הוכחת יכולותיה של ההנהלה לאורך התקופה. בהתאם להנחות אלו, אנו מעריכים את השווי הכלכלי הראוי לחברה בכ-2.6 מיליארד שקל אשר משקף שווי ראוי למניה של כ-5.8 שקלים, המהווה אפסייד של כ-14% ביחס למחיר השוק הנוכחי. שווי זה משקף מכפיל FFO של כ-13.5". 

מבני תעשיה, הינה חברת נדל"ן בינלאומית העוסקת בתחומי נדל"ן שונים לרבות יזום, הקמה, רכישה וניהול של מבנים בארץ ובחו"ל, המיועדים להשכרה, לתעשיה (כולל מלאכה, אחסנה ולוגיסטיקה), למסחר, למשרדים וכן בפעילות יזום ומכירה של דירות למגורים בישראל. מבני תעשיה פועלת במישרין ובעקיפין בישראל וכן במערב אירופה, צפון אמריקה וחבר העמים. לאחרונה שינתה החברה את הפוקוס ועברה להתמקד בפעילות מקומית (בעבר חלק מרכזי של הפעילות היה בחו"ל).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?