מנכ"ל אופל באלנס: "חוק 'אשראי הוגן' יביא לקריסת עסקים"

הכנסת דנה בימים אלו בהצעת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית. דני מזרחי מתריע: "החוק יפגע במודרי האשראי"
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה אשראי

ענף ההלוואות שהתפתח ברקע למשבר הפיננסי של 2008 והמצוקה של צרכני האשראי הביא מצד אחד לניצול מצד מספקי ההלוואות, ומנגד להתפתחות מעניינת של ענף ההלוואות החברתיות. בניסיון להגן על הלווים בשוק, ועדת החוקה של הכנסת דנה היום בפעם נוספת על הצעת החוק לאשראי הוגן, שנמצא כעת בדרך לקריאה שנייה ושלישית. הפרק העיקרי בהצעת החוק עוסק בקביעת תקרת ריבית מותרת להלוואות בישראל. משנת 1993 התקרה נקבעה על 8% ריבית, אבל התקרה חלה על גופי הלוואות חוץ בנקאיים בלבד. כעת המחוקק מעוניין להכניס לחבילת הפיקוח את כל הגופים הפיננסיים, כולל את ניכיון הצ'קים, למרות שלא מדובר בדיוק בתחום שמתיישב בהגדרה של 'הלוואות'.

למרות הרצון הטוב של המחוקק להגן על נוטלי האשראי, דני מזרחי מנכ"ל חברת ניכיון הצ'קים אופל באלנס, אומר כי בעקבות החוק מי שכן יזכה לטיפול, לפי כללי השוק החופשי, יהיה הלווה האמיד יותר שלו ההלוואה כדאית יותר. דני מזרחי מתריע כי הצעת החוק חוטאת למטרה ועשויה דווקא להדיר את רגליהם של העסקים החלשים, שכן ההגבלה על העמלות ייתרו את כדאיות הטיפול בגופים הקטנים. 

דני מזרחי: "הצעת החוק מציעה ליצור הגבלה בגובה הריבית, כך שלקוח איכותי בעל איתנות פיננסית ישלם פחות ולקוח בעל סיכוני אשראי ישלם יותר. כל בר דעת העוסק בפיננסים יודע שריבית היא נגזרת של ניהול סיכונים. השאלה היא מה יעלה בגורלם של הצרכנים המסוכנים יותר במידה ותתקבל ההצעה הלא הגיונית לקביעת ריבית גג שאינה מתאימה לצרכנים המוגבלים או המסוכנים יותר, שכן אז שהם יסורבו לקבל אשראי ויאלצו לקרוס. על הרגולטור לבדוק אילו אופציות פיננסיות עומדות לרשות האוכלוסייה וזאת עוד לפני שיקבעו תקרת ריבית שעשויה להותיר מגזר שלם של עסקים ללא מענה פיננסי, מעשה שיש בו לחזק את החזקים ולהחליש את החלשים".

"שאלה נוספת היא מי ייקח אחריות על התוצאה יום לאחר החלת החוק? כבר כיום אנו עדים לחוסר באשראי לטובת צמיחתם של עסקים קטנים מאותה הסיבה שאף גוף פיננסי אינו מוכן ליטול סיכוני אשראי. והנה המחוקק כעת מבקש עוד להפחית את הריבית לסביבת ריבית נמוכה שאינה הגיונית ולא מגלמת את ניהול הסיכונים. התוצאה תהיה שמגזר הלקוחות נטולי הביטחונות, מודרי האשראי, בעלי היסטוריה לא טובה יישארו ללא מענה, כך שאף עסק בתחילת דרכו יתקשה לקבל אשראי ויישום תכניות אסטרטגיות וצמיחה".

בתחום ניכיון צ'קים העמלות מהוות נגזרת של ניהול סיכונים. אם עסק מגיע לבקש מזומן עם צ'ק של חברה ידועה ומוכרת, אז קל יותר לבצע חיתום לחברה זו ובהתאם נגזרת העמלה. בניגוד למערכת הבנקאית, הלקוחות שפונים לניכיון צ'קים לא נדרשים להעמיד ביטחונות ולרתק משאבים שהיו יכולים לייצר להם תשואה. באופל באלנס חשבון מוגבל לא מהווה בעיה שכן המזומן ניתן עבור צ'ק צד' ג' שנבדק על ידי החברה.

דני מזרחי. "המערכת הבנקאית לא מחבקת את מודרי האשראי ופה אנחנו נכנסים. אנו מאפשרים לכלל העסקים לקבל שירותים גם אם הם מודרי אשראי. האיתנות הפיננסית של מקבל השירות פחות מעניינת אלא זו של הצד ג'". נסביר כי לפי הצעת החוק, כל הלווים ייכנסו למאגר שיפוקח על ידי בנק ישראל, ולפי המשנה של דני מזרחי הדבר עשוי להדיר את העסקים הקטנים שעבדו עם עסק שנפל וכך יסומנו שלא באשמתם. "מי שעבד עם ענבל אור, מאליבו או חפציבה - נפל. אם עבדת עם ענבל אור יוטל עליך אות קין. במקרה זה, כעסק, הם מוקצים על ידי המערכת הבנקאית. כלומר, בזמן שהמערכת הבנקאית מסבירה לעסק מדוע הוא לא ראוי, אנחנו מציעים אלטרנטיבה ומייצרים צמיחה".

הבנק לא יודע לעשות את מה שאתם יודעים לעשות?

"בנק לא יודע ולא רוצה לעבוד ללא בטוחות. מנגד, אצלנו הלקוח לא מחויב למסגרת. הבנק לא יודע לעשות חיתום על כותבי צ'קים. יושבת בקצה פקידה, שפועלת לפי חוק פשוט - עברת או לא עברת את המסגרת. אין לה יכולת, והיא לא יודעת לעשות את מה שהעובד שלי יכול לעשות תוך פחות משעה, וזה החיתום ללא מסגרת. אצלנו הלקוחות יודעים בדיוק כמה ישלמו. אין עמלת עריכת מסמכים ואין עמלת הקצאת אשראי".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איך ממזערים את הסיכון של הפרשה לחובות מסופקים?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?