בנק ישראל: "נתוני התחלות הבניה של הלמ"ס מוטים בכ-10%"
שבועות ספורים אחרי שבלמ"ס עדכנו כי נתון מספר הדירות שנמכרות סובל מאי דיוקים, היום מגיע בנק ישראל ומציג עמדה לפיה גם נתון התחלות הבניה אינו מדויק ומוטה מטה.
וכך מסבירה זאת עדי פיקנלשטיין מבנק ישראל שביצעה את המחקר: "הנתונים על התחלות הבנייה במשק משמשים תשומה חשובה לגיבוש המדיניות בשוק הדיור כמו גם לגיבוש המדיניות המוניטרית. הניתוח מראה כי בין 2004 ל-2014 האומדן הרבעוני הראשון להתחלות הבנייה מוטה כלפי מטה בכ-10% בממוצע. הנתון מתעדכן כלפי מעלה בעיקר בשנה הראשונה לאחר פרסומו, וכעבור כשנתיים (8 פרסומים רבעוניים) הוא מתייצב".
במילים פשוטות: משמעות הדברים היא שנתוני התחלות הבניה שמוצגים ע"י הלמ"ס אינם נכונים ביום הצגתם, וצפויים להתעדכן בצורה משמעותית עם חלוף הזמן. הניתוח של בנק ישראל מראה שבממוצע, הנתון מוטה מטה בכ-10%. והנה דוגמה ברורה: במהלך 2011 הנתון הראה ירידה משמעותית במספר התחלות הבניה וכך זה קיבל ביטוי בתקשורת. עם זאת, בפועל מספר התחלות הבניה דווקא עלה (אך זאת ניתן להבין רק לאחר מספר חודשים). ניתן לראות זאת בגרף הבא: בתחילת 2011 הנתון הציג ירידה במספר התחלות הבניה (ירידה בעמודות הירוקות) אבל בפועל נרשמה עלייה (כפי שרואים מהעמודות הכחולות):
נציין כי בעדכון האחרון שפורסם בחודש דצמבר מספר התחלות הבניה מתחילת 2016 הסתכם ב-38.6 אלף דירות.
עוד נכתב כי "קובעי המדיניות בתחום הדיור חשופים לאומדן הראשון – וגם הציבור הרחב חשוף אליו משום שבשנים האחרונות הוא זוכה לסיקור תקשורתי נרחב – ולכן הם עלולים לגבש תפיסה מוטעית לגבי הפעילות במגזר הבנייה. על כן יש לנקוט משנה זהירות כאשר משתמשים באומדן הראשון, ובד בבד להשקיע משאבים בשיפורו."
- 5.מיקי 13/02/2017 06:13הגב לתגובה זומחיר למשתכן יהפוך לסלמס. חלק מן הקבלנים יפשטו רגל. כמות הבניה וכך גם קניית הדירות תרד. הכנסות המדינה תרדנה. מחיר השכירות יעלה. נחירי הדירות ייעצרו. לדעתי השוק הלך פייפן. מסכנים שוכרי הדירות.
- 4.שוב מי שמתחזה ללמ"ס במטרה לעצור ירידת מחירי הדיור (ל"ת)עושה תפקיד לא לה 12/02/2017 16:01הגב לתגובה זו
- 3.אין חדש 12/02/2017 15:16הגב לתגובה זוהם נוהגים להוסיף 10% לאומדן הראשוני, מתוך נסיון העבר.
- 2.אבי 12/02/2017 14:20הגב לתגובה זובדקתי ביד2 50% מהדירות למכירה הם לכניסה מיידית !!!!! 50% מהדירות להשכרה הם לכניסה מיידית !!!! בעלי הדירות בלחץ מטורף - לא יכולים למכור ולא יכולים להשכיר !!!!!! התמוטטות המחירים בדרך אל תיקנו דירה
- דרור 13/02/2017 00:01הגב לתגובה זואתה מפרסם פה ובכל האתרים וחושב שכולנו טיפשים שחושבים שאלפים יושבים על הגדר ומחקים לנפילת מחירים, מי שאין לו כסף היום לקנות דירה גם בעוד שנה לא יהיה לו, כחלון בונה על שמורות טבע במקום לפתח פרוייקטים בתוך הערים, "כן לפינוי בינוי עכשיו".
- היינו מסתפקים גם בתגובה אחת ליום בכול כתבת נדלן....... (ל"ת)אשר 13/02/2017 22:01
- 1.הלמ"ס הם שקרנים שמשתפים פעולה עם פחלון הגזלן!!! (ל"ת)פחלון הפופוליסט!!! 12/02/2017 14:06הגב לתגובה זו
- יוסי גריי 12/02/2017 17:31הגב לתגובה זורואים שאתה בכלל לא לחוץ
- גיא 12/02/2017 14:36הגב לתגובה זואם עד עכשיו היא צברה אבק, עכשיו היא תתחיל גם לצבור מיסים..
- די גוזל, ראית בכלל כמה התייקרה השכירות במרכז?? (ל"ת)אבי 13/02/2017 22:02
משכנתא (גרוק)ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.
למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.
בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.
לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.
המגמה בשלושת החודשים האחרונים
בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.
- עלייה בפיגורי המשכנתאות - האם זה אות אזהרה למשק?
- משכנתאות ב-8.9 מיליארד שקל בספטמבר - למרות הירידה במכירות דירות - הכיצד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים,
והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.
הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה
הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי.
הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".
זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%.
בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.
הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים -1.95% , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.
כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים - והוא גם לא נראה באופק.
5% תשואה על ההון העצמי
אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.
