"היעדים של טראמפ למשק האמריקאי לא מציאותיים, לאורך זמן בעלי המניות יגיבו"

ביום שישי במקביל להשבעתו של דונלד טראמפ כנשיא ה-45 של ארה"ב, הועלתה לאתר האינטרנט של הבית הלבן מסמך תחת הכותרת - מחזירים את המשרות את צמיחה. במסמך הקצר מוצגות 2 מטרות, והדרך להשיגן (ראו כתבה בעניין).

טראמפ מכוון לצמיחה שנתית של 4% ויצירת 25 מיליון משרות חדשות בעשור הקרוב. הכלכלן הראשי של פסגות, אורי גרינפלד, התייחס היום לדברים: "נכון, טראמפ הוא איש עסקים והוא כנראה מורגל לעבוד תוך הצבת יעדים מאתגרים במיוחד אבל היעדים שהציב למשק האמריקאי הם פשוט לא מציאותיים. כאיש עסקים הוא גם בטח מבין שאי עמידה ביעדים לאורך זמן תחייב תגובה מצד בעלי המניות, הציבור האמריקאי".

וגרינפלד ממשיך: "עד כמה היעדים של טראמפ לא מציאותיים? ובכן, המשק האמריקאי צמח בשיעור ממוצע של 4% לאורך זמן רק במהלך שנות ה-60, כאשר דור הבייבי בום נכנס למעגל העבודה. גם בשנות ה-90 העליזות (כאשר דור הבייבי בום הגיע למיצוי יכולת ההשתכרות שלו) המשק האמריקאי לא הצליח לייצר צמיחה של 4% אלא צמח בקצב ממוצע של כ-3% בשנה. כיום, לא רק שלמעגל העבודה לא צפוי להצטרף דור בייבי בום 2.0 אלא שדור הבייבי בום המקורי מגיע לגילאי פרישה. כתוצאה מכך, כוח העבודה האמריקאי צפוי לגדול בשיעור שנתי של 0.2% בלבד בעשור הקרוב (תחזיות הבנק העולמי), שיעור ההשתתפות בו הולך ויורד והזדקנות האוכלוסייה מייצרת לחץ להעדפת חיסכון על פני צריכה. לכן, אלא אם לטראמפ יש שיטת אנטי אייג'ינג סודית, שיעור צמיחה של למעלה מ-2.5% הוא פשוט לא בר קיימא".

"גם בכל הנוגע לתוספת של 25 מיליון משרות תוך עשור נראה שכל קשר בין היעד למציאות הוא מקרי בהחלט. מבחינה מספרית, גם בתרחיש אופטימי בו שיעור ההשתתפות לא ממשיך לרדת והאבטלה נותרת ברמה של תעסוקה מלאה (הנחנו 4%) כל העשור הקרוב, תוספת המשרות תסתכם ב-16 מיליון "בלבד". למעשה על מנת להוסיף 25 מיליון משרות שיעור ההשתתפות חייב לעלות לפחות לרמה של 64% (לא היה שם מאז 2011) ושיעור האבטלה צריך לרדת ל-1% (לא היה שם כי אין שם). מצד שני, אנחנו הכלכלנים תמיד סקפטיים והורסי שמחות. הרי פעם חשבנו שהריבית לא יכולה להיות שלילית ודראגי הוכיח לנו ההפך. יכול בהחלט להיות שטראמפ מתכוון ליישם מדיניות של אבטלה שלילית בארה"ב, כלומר שכל עובד יבצע בו-זמנית שתי משרות (למשל לעבוד בפס היצור של אחד ממפעלי הרכב שיפתחו בארה"ב תוך כדי מתן שירותי ברוקראז' בטלפון החכם)."

• מתרבות האינדקציות לפגיעה ממשית בכלכלה בעקבות מדיניות המכסים
• טראמפ צפוי להקל במכסים על רכבים; איך זה ישפיע על המניות בתחום?

בעניין תכניתו של טראמפ לעידוד הייצור בארה"ב, או במילים אחרות - הפרוטקציוניזם, כותב גרינפלד כך: "אמירותיו של הנשיא בשבועיים האחרונים בהחלט מלמדות על כך שהסיכויים ליישום צעדים לעידוד הייצור המקומי בארה"ב אינם נמוכים. טראמפ עצמו עדיין לא הציג תוכנית קונקרטית בתחום אבל לרפובליקנים בקונגרס יש כבר תוכנית ברורה שחלק ממנה עשוי להיות מיושם. לפי תוכנית זו לא רק שמס החברות בארה"ב יופחת מ-35% ל-20% אלא שהוא יוטל בהתאם להכנסות וההוצאות המקומיות של הפירמות ולא בהתאם לאלו הגלובאליות. במילים אחרות, חברה שמייצאת חלק מהתוצרת שלה אל מחוץ לארה"ב לא תצטרך לשלם מס על ההכנסות שמגיעות מבחוץ ומצד שני חברה שמייבאת חלק מגורמי הייצור שלה לא תוכל לנכות את העלויות של גורמים אלו מחישוב הרווח לצורך מס. מדובר על הצעה לא פחות ממהפכנית שיוצרת העדפה ברורה לחברות יצואניות (ראה טבלה מטה). "   "יתרה מכך, הצעה זו מייתרת למעשה את המשחקים החשבונאיים של החברות הגלובאליות שרושמות את רוב רווחיהן במדינות עם שיעור מס נמוך, תופעה שרשויות המס האמריקאיות מחפשים לה פתרון כבר זמן ארוך. בנוסף, מכיוון שלארה"ב יש גירעון בחשבון הסחר של כ-500 מיליארד דולר בשנה, השינוי במיסוי יביא לגידול בהכנסות המדינה של למעלה מטריליון דולר בשנה. מצד שני, אין ספק שינוי כזה במדיניות המיסוי תביא הן לעליה חדה בסביבת האינפלציה בעקבות עליית מחירי היבוא והן לתיסוף של הדולר (שיקזז חלק מהאינפלציה אך גם יפגע ביצואנים שיצטרכו להפחית מחירים בחו"ל). אם זה לא מספיק אז חשוב גם לשים לב שבכלל לא בטוח שההצעה עומדת במסגרת חוקי ה-WTO (ארגון הסחר העולמי) ואישורה במתכונת זו או אחרת עלולה להצית גל של פרוטקציוניזם מצד שותפות הסחר של ארה"ב כמו סין, יפן ואירופה. אמנם כרגע ההצעה עוד רחוקה מאישור, בעיקר מכיוון שטראמפ עצמו מתנגד לה וטוען שהיא "מסובכת מדי", אך נראה שהכיוון אליו חותרים מקבלי ההחלטות בארה"ב הוא ברור."