40 דולר לחבית, האם זה הורג את תעשיית הפצלים בארה"ב?
אפשר לייחס גורמים רבים לירידה החדה במחירי הנפט הגולמי בשנתיים האחרונות, אולם אי אפשר להתעלם מסוגיית ההיצע והביקוש לנפט. היציאה מהאיזון העדין שבין היצע לביקוש תרמה תרומה משמעותית לירידה במחירי הנפט ואף מקשה עליו מלהתאושש. חלק מהגידול החד בתפוקות, מיוחס לתעשיית פצלי הנפט בארה"ב.
בנקודת השיא ב-2014 פעלו למעלה מ-1,800 אסדות קידוח, שקדחו כ-40,000 בארות. עוד באותה שנה נטלה ארה"ב את ההובלה מרוסיה, והפכה להיות מפיקת הנפט והגז הגדולה בעולם. גם היום, ארה"ב, רוסיה וסעודיה ממשיכות להיות המדינות בעלות תפוקות הנפט הגבוהות בעולם. בחודש מארס האחרון הוערך כי ארה"ב הפיקה כ-14.8 מיליון חביות ליום, לעומת 11.3 מיליון חביות שהופקו ברוסיה ו-9.9 מיליון שהופקו בערב הסעודית.
ידוע כי לתעשיית פצלי הנפט בארה"ב תרומה לא מבוטלת לתפוקות הנפט של המדינה. אך האם התפוקות הגבוהות של התעשייה נשמרו גם במחירי הנפט הנמוכים של 30-40 דולר לחבית? הנתונים מראים כי הפקת נפט מפצלים במדינה כולה הגיעה לכ-5 מיליון חביות ליום והיוותה למעלה מ-30% מהתפוקה הכוללת בינואר האחרון. במבט ממוקד יותר, מחוזות בארה"ב, שבהם נקודת האיזון התפעולית נמוכה מ-40 דולר לחבית, הפיקו למעלה מ-2 מיליון חביות ליום בחודש ינואר, כ-14% מסך תפוקת הנפט של ארה"ב.
בבחינה של 51 שדות נפט בשלושת אגני הפצלים הגדולים בארה"ב, המהווים כ-70% מסך תפוקת ה-Shale Oil בארה"ב או כ-3 מיליון חביות ליום, מתקבל כי נקודות האיזון מתפרשות על טווח רחב שנע בין 25 ל-63 דולר לחבית. נקודת האיזון הממוצעת של שדות הפעילים ב-Wolfbone Play שבטקסס היא 32.04 דולר, בעוד שנקודת האיזון הממוצעת ב-Bakken Play, היא כ-41.2 דולר לחבית.
- רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם כן, מהו ה- Bakken Play?
ה-Bakken Play נחשב לאחד מתגליות הנפט הגדולות בארה"ב ב-40 השנים האחרונות. מיקומו בדקוטה הצפונית, שנחשבת למפיקת הנפט השנייה בגודלה בארה"ב לאחר טקסס. נפט ראשון התגלה שם כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת אך הפך למסחרי רק ב-10 השנים האחרונות, הודות לקידוחים אנכיים וטכנולוגית ה-Fracking שהביאה למהפכת הפצלים. מתחילת השנה עלה מחיר חבית נפט מסוג WTI בכ-22% ונסחר כיום בכ-45 דולר לחבית. העלייה החדה החזירה למשחק לא מעט שדות ולכן כיום 11 מתוך 17 שדות באגן ה- Bakken ריווחיים.
אפשרות נוספת הממחישה את עוצמת התעשייה מתקבלת דווקא דרך מדד ה-Rig Count, המתאר את מספר האסדות הפעילות. ה-Rig Count הכולל בצפון אמריקה אכן צנח בחדות עם הירידות במחירי הנפט, אך אם בוחנים את כמות האסדות הרלוונטיות להפקת נפט מפצלים ב-14 האגנים הגדולים להפקת נפט מפצלים (ולא מספר האסדות הכולל בצפון אמריקה) עולה כי למרות הירידה במספר האסדות מרמה של כ-930 אסדות בנובמבר 2014 ל-240 בשבוע שעבר, תפוקת הנפט של ארה"ב מפצלים הגיעה בחודש מרץ 2015 לשיא של 5.5 מיליון חביות ביום, וכיום עומדת על מספר מרשים של כ-4.8 מיליון חביות ליום. זאת אומרת שלמרות ירידה במספר האסדות הפעילות הרלוונטיות להפקת נפט מפצלים, התפוקות דווקא עלו. להערכתנו, את עובדה זו אפשר להסביר בעזרת שלושה טיעונים:
- מתן דגש על הפקה באזורי הליבה של בארות ה-Shale Oil
- שיפור בתכנון הקידוחים והבארות (Well design)
- הגדלת היעילות בקידוחים הקיימים
- 11.נפטאי 27/06/2016 18:18הגב לתגובה זואפשר עוד מזה ?
- 10.נפט 20/06/2016 12:00הגב לתגובה זותיאור מדוייק של המצב.
- 9.אנליסט 12/05/2016 20:37הגב לתגובה זוסוף סוף משהו מעניין
- 8.ירושלמי 10/05/2016 04:34הגב לתגובה זוניתוח מעניין מאוד.
- 7.י"ע 08/05/2016 15:03הגב לתגובה זואם הפקת הנפט מפצלים רווחית כבר ב 40 $ אז ברור שמעל מחיר זה יהיה היצע גדול שיוריד את המחיר אליו. אז איך הוא מדבר על 55 ו 65 $ לחבית?
- זה כבר שאלה שניה, תמתין בתור כמו כולם! (ל"ת)עומד בתור 09/05/2016 12:10הגב לתגובה זו
- 6.י"ע 08/05/2016 14:12הגב לתגובה זואם הפקת הנפט מפצלים רווחית כבר ב 40 $ אז ברור שמעל מחיר זה יהיה היצע גדול שיוריד את המחיר אליו. אז איך הוא מדבר על 55 ו 65 $ לחבית?
- שותה נפט לארוחת בוקר 08/05/2016 15:04הגב לתגובה זוהרי ברור שנפט ב-40$ זה לא שיווי משקל לתעשייה. תראה מה קורה לכלכלות שנשענות על הפקת ויצוא נפט. הן בבעיה. להן ולאחרים יש אינטרס ברור (גם אם הן לא מסכימות עליו), שמחיר הנפט יעלה. הם יאלצו לספוג פגיעה בנתחי השוק שלהן על מנת שהמחיר יעלה (גם עבורן).
- 5.תביאו יותר כתבות כאלו (ל"ת)דן 08/05/2016 14:00הגב לתגובה זו
- תביאו לי יותר חתונות כאלו (ל"ת)הרב 09/05/2016 17:09הגב לתגובה זו
- 4.כותבי תרחישים 08/05/2016 11:28הגב לתגובה זושתומכות באסעד אסעד שחיסל כ 250000 סונים מאזרחי ארצו ( הסונים ודהאש חיסלו גם הם כאותה הכמות) - מדוע הנשיאים ריבלין וש פרס שלחו תנחומים למות מלך סעודיה-עבדללה,הנוכחי-האח -סלמן, מדוע-הנשיאים פוטין ואובמה ביקרו בישראת?!האם כדי למנוע מתקפה מתואמת של : סעודיה+ירדן+מורדים סונים+ישראל+ הכורדים להפלת אסעד וחלוקת סוריה ל2-3,סונים עלווים מדוע - ישראל הכירה בכורדים כמדינה- ומיכליות כורדיות מובילו נפט לישראל?! מדוע- מטוס סעודי נחת בישראל מדוע(פורסם) שישראל מאמנת קצינים סעודיים! מדוע נציג רוסי ביקר בסעודיה,כשהנפט ירד ל27 ולאחר הודעת פוטין שיחזיר את חיל האוויר לרוסיה- הנפט עלה ל 45$ ?!!!! מדוע- כשפוטין תקף עם חיל אוויר את הסונים- סעודיה גרמה לקריסת הנפט- מ 60 ל 27$ ?! האם כל הנם בתיאום סעודי ירדני ישראלי- לפגיע באירן ובפוטין שתומכים באסעד - שמחסל מורדים סונים בסוריה לכל הנל יש תשובה נחרצת 1 - תיאום היסטורי- סעודי ירדני ישראלי + סיסי ממצרים נגד השיעים אירן+חזבללה-+אסעד + רוסיה, ראו כתבתינו מ 2013
- ירושלמי 10/05/2016 04:33הגב לתגובה זושלא לדבר על דרדסבא, שהוא זה שהרוויח!!!!!!!1111111111111 וברצינות, די לדחוף את ישראל לכל דבר
- בולשיט ! (ל"ת)בול שיטרית 08/05/2016 15:49הגב לתגובה זו
- 3.עידו 08/05/2016 10:59הגב לתגובה זויהונתן תעשה לי ילד !!! וקח אותי לחרמון
- 2.כתבה יפה ומקצועית (ל"ת)קורא 08/05/2016 09:57הגב לתגובה זו
- 1.מעניין! (ל"ת)קורא 08/05/2016 09:53הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
