ירידת המחירים נמשכת: מדד המחירים לצרכן ירד בפברואר 0.3%
האינפלציה בישראל ממשיכה לרדת. מדד המחירים לצרכן בחודש פברואר ירד זה החודש הרביעי ברציפות בסך של 0.3%. בשנה האחרונה המדד ירד 0.2%. נזכיר שבחודש ינואר המדד ירד 0.5% וכך היה גם הצפי החודש - כלומר מתחילת השנה המדד ירד 0.8%.
מחירי הדיור עלו בפברואר 0.6% ובשנה האחרונה המדד עלה 7.8%. המדד ללא דיור ירד ב-1% מתחילת השנה ו-1.2% בשנה האחרונה.
ירידות בולטות נרשמו בסקטור הירקות הטריים שמחירם ירד בשיעור של 7.8% החודש. מחיר ההלבשה וההנעלה ירד 3.9%. בתחום התחבורה והתקשורת נרשמה הוזלה של 1%. עליות נרשמו בסקטור הפירות הטריים בשיעור של 9.1%.
תנודתיות חדה המשיכה לאפיין את מחירי הירקות הטריים: הכרב ירד ב-19%, העגבניות ב-25.4% והסלק ב-14.4%.
תגובות למדד
גיא יהודה, כלכלן בכיר במערך המחקר ואסטרטגיה בפסגות: המדד לחודש פברואר ירד אמנם ב-0.3% אך בפחות מהציפיות המוקדמות ולמרות שהאינפלציה עדיין בטריטוריה שלילית היא מגיעה באופן בולט מצד ההיצע בעוד צד הביקוש ממשיך להיראות טוב. לראיה, הצמיחה ברבעון הרביעי עודכנה משמעותית כלפי מעלה (מ-3.3% ל-3.9%) תוך כדי גידול של 7.8% בצריכה הפרטית.
לאור זאת ולאור הערכתנו כי בארה"ב ימשיכו במתווה העלאות הריבית אנו מצפים כי בבנק ישראל יותירו את הריבית על כנה לפחות עד סוף השנה וימנעו מלנקוט בפעולות מרחיבות נוספות. העלאת הריבית בישראל לא תתרחש להערכתנו לפני שהאינפלציה תתקרב יותר לגבולו התחתון של יעד המחירים מה שצפוי לקרות בתחילת 2017.
- טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO Consulting Group: "המדד השלילי מהווה תזכורת נוספת לכך שישראל נמצאת בסביבה כלכלית מדאיגה של אינפלציה שלילית וצמיחה לנפש אפסית. סביבה כלכלית זו, יחד עם ירידה של 3.2% בהשקעות בענפי המשק בשנה האחרונה, מעידים על כך שהמשק הישראלי נמצא בתוואי של כניסה למיתון.
אנו סבורים שהממשלה חייבת לגבש צעדי חירום לעידוד השקעות במשק וחזרה לתוואי של צמיחה. ללא צעדי חרום, אנו מעריכים שהצמיחה לנפש בישראל לשנת 2016 תהיה כ- 0.5% בלבד. המשמעות היא שהמשק הישראלי נמצא על סף מיתון, עם שיעור צמיחה נמוך משמעותית מהצמיחה לנפש באירופה שצפויה להיות כ-1.5%."
אילן ארצי, מנהל ההשקעות הראשי של הלמן-אלדובי: "למרות המדד הנמוך ולמרות הורדת הריבית באירופה השבוע אנו ממשיכים להאמין כי בנק ישראל לא צפוי להוריד את הריבית בתקופה הקרובה לאור החשש מהאצת עליית מחירי הנדל"ן ולאור העבודה שאין בעיית אשראי במשק, לא לחברות ולא ללקוחות הפרטיים. צריך לזכור שברקע עדיין צפויות עוד העלאות ריבית בארה"ב.
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
- 11.גבי אופק 16/03/2016 07:14הגב לתגובה זומי שחוסך היום בבנקים - הריבית היא אפסית, אבל אם תבקשו מהם הלוואה תדרשו לשלם 10% ובכרטיסי אשראי 16%. איפה הצדק? הצעה לכל מי שרוכש דירה: לכו לקנות היום. מאז קום המדינה, מחירי הדירות רק עולים ויעלו עוד...
- 10.מתי נזכה למיתון בדיור? (ל"ת)שי 15/03/2016 22:01הגב לתגובה זו
- 9.משה 15/03/2016 20:21הגב לתגובה זועוד 4 שנים עד שהדירות יבנו.המחירים עד אז יעלו עוד.מי שיקנה לא ירוויח מהמיחר למישתכן
- באבא 15/03/2016 20:59הגב לתגובה זולמה לחכות כפרה? רוץ תקנה עוד דירה נשמה.
- 8.רק טיפש מסוגל לבחור טיפשה כמו פלוג. (ל"ת)אלי 15/03/2016 19:58הגב לתגובה זו
- 7.נחמיאס ברוך 15/03/2016 19:22הגב לתגובה זועל בנק ישראל להורות לבנקים על הקטנת המירווה בין הריבית של בנק ישראל לבנן הבנקים ולהעביר הנחה של 0.5%בשלב זה לאזרחי המדינה.הגיע הזמן שבנק ישראל יראה גם את האזרחים ולא להגיע לריביות ריאליות רצחניות.כמו בשוק האפור.
- 6.אחד העם 15/03/2016 19:14הגב לתגובה זוהמדד יורד מדי חודש ויוקר המחייה עולה מדי חודש. מישהו בלמ"ס צריך לחזור לכיתה א' שם לומדים חיבור וחיסור. או שחישוב המדד נעשה לפי תורת הקוונטים היחסותית ואז אנחנו באמת לא מבינים שום דבר.
- 5.אבי 15/03/2016 19:14הגב לתגובה זותמשיכו להאמין לכחלון שהמחירים ירדו.ככה רק תפסידו
- 4.הברבור השחור 15/03/2016 18:56הגב לתגובה זוכשהיה 3 אחוז צמיחה בישראל אמרו לנו שזה מחלחל למטה. בפועל זה נשאר הרחק למעלה במקום שמעמד הביניים לא יכל לראות אפילו. כל ההאצה הכלכלית הזאת שרוצים שהממשלה תעשה בסוף מגיעה רק לעשירים ולכן צריכה להיעלם מהעולם. נמאס כבר. מעמד הביניים צריך לשים סוף לשחיטה שלו על חשבון המאיון העליון. הגיע הזמן להפסיק!
- 3.' 15/03/2016 18:56הגב לתגובה זוהביינים אל ידי העשירים...במקום שיהיה להפך....ככה המדינה נראית...במקום לחשוב מחוץ לקופסא ממשיכים ללכת עם הראש בקיר....זה יגמר באסון.
- 2.מי אמר מיתון ולא קיבל (ל"ת)אלי 15/03/2016 18:45הגב לתגובה זו
- 1.הרוזן 15/03/2016 18:42הגב לתגובה זוזה נכון צכיון רק הממשלה לא מודע שהמשק במיתון חזק
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
