ראיון

ישי דוידי ל-Bizportal: "אנחנו מאמינים בשוק הישראלי - הפוטנציאל מאוד גדול"

מייסד 'פימי' שהשלים השבוע גיוס של 1.1 מיליארד דולר לקרן השישית מספר על אסטרטגיית ההשקעות שלו
גיא ארז | (7)

קרן פימי, קרן הפרייבט-אקוויטי הגדולה בישראל, הכריזה ביום רביעי האחרון על גיוס של 1.1 מיליארד דולר לקרן השישית שלה, 'פימי 6'. הקרן זכתה לביקושים גבוהים בהרבה משתכננה לגייס, ואלו עלו על 2 מיליארד דולר מה שמהווה תעודת כבוד מרשימה עבור הקרן והעומד בראש, ישי דוידי, שמציינים 20 שנות פעילות.

בפרק זמן זה, רכשה פימי כ-80 חברות בישראל, ועוד כ-150 חברות בעולם, כשמטרתה הינה אחת להשביח אותן. בתוך השוק העצום של פרייבט אקוויטי, ישנם כמה דברים שמייחדים את פימי: ראשית, זו קרן מאוד לא ממונפת. בעוד המינוף הממוצע בעולם הזה נע בין 50-70 אחוזים, פימי מתגאה במינוף בשיעור של 10-15 אחוז בלבד, והנגזרת המיידית של עובדה זו היא סיכון נמוך מאוד עבור המשקיעים. בנוסף, המעורבות של פימי בחברות אותן היא רוכשת - מבחינת זמן, ניהול ומאמץ היא גבוהה מאוד, והקרן נחשבת לכזו שמעורבת באופן מאוד מהותי בחברות שלה.

בשיחה עם ישי דוידי, הבעלים והמייסד של 'פימי', הוא מספר על תכניותיו כיצד לפעול עם למעלה ממיליארד דולר חדשים בקרן, התכניות האסטרטגיות של הקרן, מדוע לא בא להציל את 'מגה' הקורסת, ועוד:

"לפני חצי שנה הכרזנו על הגיוס של הקרן השישית, וקבענו מראש יעד של 1.1 מיליארד דולר. באופן מהיר בכל פרמטר השלמנו את הגיוס תוך חצי שנה בלבד. שוק הפרייבט אקוויטי בעולם הוא שוק של 3.8 טריליון דולר, ובתור שכזה הממוצע של גיוס קרן בשוק הוא בערך 20 חודשים כך שמדובר בפרק זמן מאוד מאוד מהיר בכל קנה מידה".

העובדה שהמוסדיים הסתערו באופן כזה על הקרן שלכם אומרת עליהם משהו? אולי בתקופה שכזו, בתוך אי הוודאות הגדולה, הגופים מחפשים השקעות שכאלו, במקום 'להסתבך' בבורסה?

"למען ההגינות, 'הסתערו' גם לקוחות פרטיים, וחברות בינלאומיות, לא מדובר רק במוסדיים. אני חושב שהמודל של 'פימי' מתאים למי שעושה השקעות ארוכות טווח. המודל שלנו נותן למוסדיים אפשרות להשקיע במקומות שהם לא פעילים בהם. כך, הם מצטרפים לקבוצות שליטה בחברות בלי להיות מעורבים בהן. ניהול הסיכונים שלנו ראוי ויחסית שמרני, וזו השקעה מאוד ראויה. האם זה אומר שבעולם ההשקעות כיום עם ריביות נמוכות, ירידות בבורסות, ניתוחי מאקרו מאקרו שונים מעדיפים ללכת אלינו? זה לא טריוויאלי כי זו אחת התקופות המורכבות שיש, אבל אני לא חושב שזו הסיבה. בשאר העולם, המוסדיים הרבה יותר אגרסיביים בהשקעות מסוג זה, ומשקיעים מכספם סביב ה-40%. האם זה נובע מכך שהיום יותר קשה? יכול להיות. אין ספק שכיום, למשקיע שצריך לבצע השקעות בעולם זו תקופה מורכבת."

מהי אסטרטגיית ההשקעות של הקרן?

"אנחנו פועלים באופן דומה ב-20 השנים האחרונות: לא נשנה את מתכונת העבודה שלנו, ונפעל באותה נחישות: אנחנו מחפשים חברות שמוכרות ביותר מ-75 מילין דולר, כאלו שהן בעלות מנועי צמיחה או כאלה עם פוטנציאל לכך, ואנחנו נמצא להן מנועי צמיחה. אי לכך, מרבית המכירות של החברות שלנו הן מחוץ לישראל, כ-80% מהמכירות שלהן. זה קורה כי ישראל היא שוק קטן, ו אנחנו מעדיפים חברות מוטות יצוא כאלו שהיכולת שלהן הרבה יותר גדולה ממה שהשוק יכול לספק. השוק בישראל מרתק ויש לו פוטנציאל גדול. לא בניתוח מאקרו, אלא בפרספקטיבה של מה 'פימי' יכולה לעשות בהשקעות שלה בעשור הקרוב".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איך ההשקעות יבואו לידי ביטוי?

"ב-5 שנים הקרובות אנחנו מתכננים להשקיע מיליארד שקל (250 מיליון דולר) בכל שנה, ונמשיך לא להשקיע בתחום הנדל"ן או הפיננסים. פרט לכך, אנחנו מנסים לאתר את החברות הישראליות בכל התחומים. בכלל, אנחנו מאמינים גדולים מאוד בישראל. אנחנו חושבים שאנחנו יודעים לאתר, למצוא, להפעיל ולהשביח חברות כך שיוכלו להתחרות טוב יותר בעולם. יש כר נרחב מאוד לפעילות של ההשקעות הריאליות בעולם. בתוך העולם הזה נוצרה קרקע למרחב פעילות גדול. אם נחזור לגיוס, המשקיעים בפימי הם בערך 50% ישראלים ו-50% זרים. דומה מאוד לחלוקה בקרנות הקודמות. המשקיעים הזרים הם מהטובים בעולם עומד בפניהם אוקיינוס שלם של אלטרנטיבות, והם בוחרים בנו מתוך ניתוח מאוד מדויק של ההחלטה שלהם, ולכן הבחירה ב'פימי' היא אות כבוד למודל שלנו ולתוצאות שלנו".

היו ביקושים של 2 מיליארד דולר, למה הסתפקתם בגיוס של 1.1 מיליארד דולר?

"אתה בונה מערכת שצריכה להתאים למודל שאתה מאמין שהוא נכון. אם אתה חושב שתכנית העבודה שלך היא בכל שנה להשקיע 250 מיליון דולר, אין מה לגייס 2 מיליארד. קרן בשווי כזה לא הייתה מתאימה לנו. אולי ב'פימי 8' זה כן יהיה ככה..."

התשואות של הקרן שלך מרשימות מאוד, יש רעיון לפתוח זאת לציבור כולו, כך שכל אדם יוכל להשקיע אצלכם?

"חלק מקרנות השקעה פרטיות בעולם הנפיקו את עצמן, כדי שהציבור יוכל להשקיע בהן. אנחנו לא שוקלים את זה. אין ספק שהציבור מושקע בנו בדרך עקיפה במספרים מאוד גדולים, אבל אנחנו לא מתכוונים להנפיק עצמנו בבורסה".

עובדים צריכים להיות מודאגים כשהם ישמעו שאתם קונים את החברה שלהם, בגלל תהליכי התייעלות שתבצעו בחברות?

"התייעלות היא רק פן אחד. בסוף אנחנו מייצרים צמיחה. כבר 20 שנה ש'פימי' מעסיקה עשרות אלפי עובדים, ומעולם לא סגרו מפעל, לא היו הפגנות, ולא פרצו שביתות. זה לא אומר שזה לא יקרה לעולם, אבל מבחינתו אנחנו פועלים בצורה מאוד נקיה ומדויקת, ובעיקר לטובת החברה: מטרתנו היא לעשות את החברות טובות יותר. זה מאפשר צמיחה, וגם קבלת עובדים: הרי אם החברה טובה יותר היא תקבל עוד עובדים. אנחנו באים לעשות את החברות יותר טובות - והעובדים מבינים את זה מיד. אין לנו רעיונות למשוך משכורות עתק, לחלק דיבידנבים בלתי מוסברים, או לבצע עסקאות לבעלי עניין... אנחנו משקיעים בחברות מאות מיליוני דולרים כדי לייצר צמיחה".

רק בישראל, האם אתה פועל כך מתוך סוג של שליחות?

"אנחנו מאמינים בשוק בישראל. זה לא רק מתוך שליחות, אלא הפוטנציאל פה באמת מאוד גדול. בפריזמה של מה ש'פימי' מחפשת זה שוק מאוד טוב לנו. האם יש שליחות או ציונות בדבר הזה? המדינה הזו מאוד חשובה לי, תמיד אשאר כאן, וכך גם המשפחה שלי. זה המקום הכי טוב שאפשר לחשוב עליו. אם אתה עושה חברות טובות יותר, שמייצרות יותר מקומות עבודה, ואפילו מצילות מפעלים מסגירה יש בזה גם ציונות, אנחנו לא מתביישים בזה".

באותו הקשר, חשבתם להציל את רשת 'מגה' ואלפי עובדיה, להקרא אל הדגל?

"לא פעם ולא פעמיים בעבר קראו לנו "התגייסנו לדגל". במקרה של 'מגה' ו'פימי', זה פשוט לא מתאים למודל שלנו. אין לי ביקורת לגבי השוק עצמו, ובטח שבתור אזרח הייתי רוצה שמגה ועובדיה יינצלו. אבל במגה אין מנועי צמיחה: בתוך אותו שוק רווי, ידוע ומוכר זה פשוט לא מתאים לאסטרטגיה שלנו: אין מנועי צמיחה ואין ערך מוסף".

יש הרבה חששות לגבי המשק הישראלי בגלל התחום הפוליטי: חרמות וכו'. אתה מרגיש מגמות בסגנון הזה?

"התקופה לא קלה בעולם כולו, זו תקופה מאוד מורכבת, וגם בישראל. בסקטורים מסויימים מדברים על חרמות, אבל לנו דווקא היה עודף ביקוש: פימי גייסה גם בזמן אינתיפאדות ופעולות בעזה"

.

אולי בעתיד תגלה שבחברות שלך יש סימונים על המוצרים שהן מייצרות

"לא נתקלנו בזה עד היום. שמעתי וקראתי, זה בוודאי לא טוב, ואפילו רע מאוד. אני חושב שצריך לפעול בצעדים מדיניים ופוליטיים כדי למצוא לזה פתרונות. ברמה שלנו, ברמת החברות הספציפיות, לא נתקלתי ב'תוצרת ישראל=לא קונה'. מצד שני, זה לא אומר שלא ניתקל בזה בעתיד..."

אמרת שאנחנו נמצאים ב'תקופה מאתגרת'. אתה רואה בשוק הישראלי הזדמנויות כשמניות קורסות, נרשמת בעולם האטה בצמיחה ושלל איומים אחרים?

"אנחנו לא פועלים ברמת מאקרו. אנחנו מנסים לאתר חברה ספיציפית, בה נעשה תהליך השבחה בפרטמרים האסטרטגיים שלנו. אנחנו צריכים לדעת לפעול גם בשוק עולה וגם ביורד, כמובן שגם במשברים: צריך לפעול כל הזמן. לכל חברה ספציפית יש מאפיינים משלה. להגיד 'באופן כללי יהיה פחות טוב- בוא נחכה' זו לא הדרך שלנו. אנחנו רוצים לרכוש כל הזמן שליטה בחברות כדי לעשות אותן יותר טובות. אם הן עונות לקריטריונים במחיר ראוי אנחנו בפנים, ואז נעשה את תהליך ההשבחה. גם כשאנחנו מממשים, ד"א, אנחנו לא מחכים לנק' קצה מסויימת או מצפים לתפנית זו או אחרת".

לסיום, איך אתה רואה את הבורסה הישראלית?

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חלל תקשורת + גילת (ל"ת)
    אנליסט 09/02/2016 11:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אלעד 07/02/2016 09:11
    הגב לתגובה זו
    כל הרכישות האחרונות לא מוצלחות: המלט תאת נייר חדרה רקח מגל בינתיים זה המצב
  • רמי 07/02/2016 09:34
    הגב לתגובה זו
    ולהם כנראה יש יותר ידע והבנה. ביקוש יתר כמו שהיה כאן זה משהו לא שגרתי גם ברמה העולמית. צריך לבדוק את התשואות וההשקעות לאורך זמן ולראות את התמונה המלאה.
  • 3.
    דני 06/02/2016 07:31
    הגב לתגובה זו
    ישראל זקוקה לאנשים בעלי אופטימיות כמוך על מנת לעצור את ההתפוררות של העם שלנו....
  • 2.
    למה אתם לא נותנים רשימה של החברות שפימי משקיעה בהם? (ל"ת)
    שאלה 05/02/2016 10:12
    הגב לתגובה זו
  • תשקיע בחברת התרופות רקח גם פימי מושקעת (ל"ת)
    נחום 06/02/2016 23:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קליפ 05/02/2016 08:14
    הגב לתגובה זו
    אנחה את המוסדיים להגדיל החזקות!!
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?