מיטב דש מעדכנים המלצות בסקטור קמעונאיות המזון - שופרסל מקבלת אפסייד של 20%

אמיר אדר: "קצב הצמיחה של ענף קמעונאות המזון צפוי לדשדש בשנים הקרובות והקרב על העוגה, צפוי להמשיך ולאתגר את השחקניות בענף"
לירן סהר | (3)

"קצב הצמיחה של ענף קמעונאות המזון צפוי לדשדש בשנים הקרובות והקרב על העוגה, צפוי להמשיך ולאתגר את השחקניות בענף", כך אמר האנליסט אמיר אדר ממיטב דש בסקירה על רשתות השיווק והמזון. לדבריו, שנת 2015 מסתיימת בניסיון לסיים שלב ראשון בשינויי מפת יחסי הכוחות בשוק, אשר החל בקריסתה של מגה ביוני האחרון. "מנסה – כיוון שככל הנראה, רשת מגה תימכר במלואה (כולל תרחיש של הכנסת שותף) ואם לא יצלח, היא תימכר בחלקים, כאשר אירוע מכירה זה, לכשיואיל בטובו לבוא, יחתום את שלב החלוקה מחדש". אדר מסביר כי השלב הבא הוא שלב הרה ארגון, אשר יאפיין בעיקר את רשתות הדיסקאונט, אשר הגדילו משמעותית את כמות הסניפים וצריכות עכשיו זמן להיערך לכך. "מגה, בין אם בכובע הקיים או בכובע חדש, צריכה זמן להתבסס מחדש כשחקן שווה כוח בענף. לשופרסל בשלב זה יש קצת נחת והיא יכולה לקצור את הפירות בהמשך לתוכנית האסטרטגית שיישמה".   "כאשר אנו מביטים לעבר תמחור החברות ניתן לומר כי עדיין אין הן מתומחרות במלואן. אנו רואים כיצד גם בתרחיש שמרני יחסית מבחינת מיצוי הפוטנציאל קדימה יש עוד אפסייד בשלושתן מי יותר ומי פחות". במיטב דש סבורים כי מניית שופרסל -1.88% אינה מתמחרת את מלוא הפוטנציאל שנוצר כתוצאה מהוואקום שמגה יצרה ומהעיתוי המוצלח של ביצוע התוכנית האסטרטגית - "המלצתנו הינה קניה ומחיר היעד שלנו 13.8 שקל (מדובר בהעלאת המלצה מתשואת שוק מהסקירה באפריל עת מחיר היעד עמד על 9.3 שקל למניה. המשמעות היא שמחיר היעד הועלה ב-48%, נתון המשקף למנייה אפסייד של כ-20% מול מחיר השוק הנוכחי העומד על כ-11.5 שקל). רמי לוי -0.43% מומלצת על ידינו בתשואת יתר (מדובר בהעלאת המלצה מתשואת שוק מהסקירה באפריל, עת מחיר היעד עמד על 161.3 שקל למניה. המשמעות היא שמחיר היעד הועלה בכ-24%, נתון המשקף למנייה אפסייד של כ-15% מול מחיר השוק הנוכחי העומד על 174 שקל)". "בויקטורי -0.28% אנו מעלים שוב את מחיר היעד לרמה של 35 שקל כאשר הדיסקאונט החד ספרתי מביא אותנו להמלצת תשואת שוק (מדובר בשינוי המלצה מקניה מהסקירה באפריל, עת מחיר היעד עמד על 31 שקל למניה. המשמעות היא שמחיר היעד הועלה בכ-13%, נתון המשקף למנייה אפסייד של כ-6% מול מחיר השוק הנוכחי העומד על כ-33 שקל למניה)". שופרסל - "החברה נמצאת עכשיו בתקופה נוחה, היא זיהתה את החולשות שלה וטיפלה בהן כראוי. השיפור בשורת הרווח יגיע מהמשך הרחבת המותג הפרטי והקטנת שטחי המסחר ויחד עם תקופת החסד, הנובעת מהערכות מחדש של רשתות הדיסקאונט וספיגת הכנסות ממגה, היא תגדיל מעט את נתח השוק שלה. בעוד בטווח הקצר יש לחברה שקט יחסי, בטווח הבינוני צפויה לה חזית בתחום הדיסקאונט עם המותג 'שופרסל דיל' ובהמשך חזית מול מגה עם חזרתה למשחק ועל כן אנו מניחים גידול מדוד יותר בהכנסות לאחר השנה הקרובה". רמי לוי  - "החברה צפויה לסיים את שנת 2016 עם כ-48 סניפים, זאת בהתאם ליעדיה. אנו סבורים כי קצב הצמיחה של החברה, הן באופן אורגני והן באמצעות רכישות, הינו מחושב ונראה כי החברה ערוכה לכך היטב. עדיין, יש לזכור כי בעורפה של החברה נושפות כרגע, יותר מבעבר, שאר רשתות הדיסקאונט ולהערכתנו תוכל להתמודד מולן בהגדלת נתח השוק כאשר אנו צופים כי בנוסף לכך תראה שיפור ברווחיות בקצב מהיר יותר ביחס לשאר רשתות הדיסקאונט". ויקטורי - "ויקטורי הכפילה עצמה באופן מרשים מבחינת שטחי מסחר וצפויה לתפעל, לכל הפחות, 45 סניפים ב-2016, מהלך שאליו היא מגיעה יציבה פיננסית והצלחתה תימדד בעיקר ביכולתה התפעולית. הגידול בשטח הסניפים צפוי למצות את פוטנציאל המכירות למ"ר שטרם מומש במלואו ולשפר את תנאי הסחר שלה אל מול הספקים. עדיין, האתגר יהיה כיצד ניתן לשמר את יתרון המבנה הניהולי הצר, גם לאחר התפתחויות אלו. על כן, אנו מעדיפים לנקוט בגישה שמרנית יותר, המניחה שיפור איטי יחסית ברווח התפעולי". 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חיים 28/12/2015 23:54
    הגב לתגובה זו
    בטיפול בתאי הגזע שלה שכל כך מתגאים בו. הם חייבים זאת לבעלי המניות שבזכותם קיימת החברה . לעניות דעתי הם יכולים לפרסם תוצאות מקדימות לטוב או לרע ע"מ שהמשקיעים יכלכלו את צעדיהם .
  • 2.
    להדר 28/12/2015 15:35
    הגב לתגובה זו
    אולי רשת מגה תצליח מאיפה הרעיון שהיא תימכר מה אתה נביא
  • 1.
    אורי 28/12/2015 15:06
    הגב לתגובה זו
    תחשבו שוב. אין להם אלוהים והם לא עושים חשבון לאף אחד. ויש כבר קבלות על זה.
אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
ראיון

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"

אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרג'יקס
אנרג'יקס אנרג'יקס -2.72%   סיכמה את הרבעון השני עם ירידה של כ־10% בהכנסות וירידה חדה יותר ב-EBITDA, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות צנח ל-2 מיליון שקל בלבד, בעיקר בשל ירידת ערך של 36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן. למרות זאת, בחברה מדגישים כי מדובר בתנאי השוואה "לא מחמיאים" אך התוצאה בפועל היא שההכנסות והרווחיות יורדת וכרגע השוק מתמחר את החברה על התוצאות העדכניות. 

להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.

ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.

מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?

ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק. 

ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי 

ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.

האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ? 

זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים. 

חיסכון חסכון כסף יורו
צילום: Pixabay

שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי

התעשיה כולה גייסה ביולי האחרון 12.5 מיליארד שקל, בקרנות המסורתיות נרשם גיוס של 3.9 מיליארד שיא חודשי שלא נראה מאז ינואר 2018; קרנות הסל הוסיפו לגיוס סכום של כ-3.2 מיליארד שקל, זהו הגיוס הגדול ביותר מתחילת השנה הן בקרנות המחקות והן בקרנות הסל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

ברקע העליות בשוק המקומי בזמן האחרון, הקרנות המנייתיות רושמות שיא חודשי של שבע שנים בגיוסים. ביולי האחרון החוסכים-משקיעים הזרימו סכומי עתק לקרנות הנאמנות במה שנראה בלא רק חזרה של האמון מצד הציבור והמוסדיים, אלא גם מיקוד מחודש באפיקים מנייתיים ושקליים תוך הפניית גב מסוימת להשקעות בחו"ל. מספרים כאלה לא ראינו בתעשייה כבר שנים, ויכול להיות שהם מאותתים על שינוי מגמה מבחינה מבנית בהתנהלות של המשקיעים.

על פי סקירה שפרסם נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב, תעשיית הקרנות כולה גייסה במהלך חודש יולי סכום יוצא דופן של כ-12.5 מיליארד שקל. מדובר בגיוס החודשי הגבוה ביותר שנרשם בקרנות המסורתיות מאז ינואר 2018, ובשיא מתחילת השנה בקרנות הפסיביות נתון המעיד על דינמיקה חדשה בזירת ההשקעות המקומית. מיטב מציינים כי עיקר ההון זרם לקרנות פסיביות וקרנות כספיות, ובעיקר לאותן קרנות שמתמקדות בשוק הישראלי, הן באג"ח והן במניות.

במרכז חגיגת הגיוסים עומדות הקרנות הפסיביות, עם גיוס מרשים של כ-5 מיליארד שקל ביולי לבדו. חלוקת הסכום מצביעה על העדפה ברורה של המשקיעים לקרנות סל, שגייסו 3.2 מיליארד שקל יותר מכל מחצית השנה הראשונה גם יחד בעוד שהקרנות המחקות גייסו 1.8 מיליארד שקל.

הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה מניות בישראל, שבלעה כמעט את כל הגיוסים בקרנות הסל עם כ-3.1 מיליארד שקל, והובילה גם בקרנות המחקות עם גיוס של כ-1.1 מיליארד. מדובר באינדיקציה ברורה לתיאבון הולך וגדל של משקיעים מוסדיים לחשיפה לשוק המניות המקומי.

מאידך, קטגוריות של מניות ואג"ח בחו"ל דווקא סיימו את החודש עם פדיונות. הקרנות המחקות פדו כ-250 מיליון שקל מקרנות מניות חו"ל, ואילו קרנות הסל פדו 110 מיליון שקל מקטגוריית חברות והמרה.