ועדת שטרום לעידוד התחרות בבנקים פרסמה אתמול (ב') את המלצותיה, אשר עיקרן הן הכנסת שחקנים חדשים תוך מתן אפשרות לבחור שירותים פיננסיים וקבלתם מכל המוסדות הפיננסיים תוך כמובן הפיקוח המתאים.  עיקרי ההמלצות הינן:

• הפועלים ולאומי יחויבו למכור את השליטה בישראכרט ולאומי קארד בהתאמה בתוך שנתיים והיתרה בתוך עוד שנה. גופים המנהלים 100 מיליארד שקל ויותר לא יוכלו לרכוש שליטה כך גם בנקים ותאגידים ריאליים משמעותיים בהקשר של חוק הריכוזיות.
• לאחר 4 שנים תבדוק וועדת היישום אם יש צורך הפרדה בכאל- נציין כי כאן יש מחלוקת בתוך הוועדה וחלק סבורים כי כבר כעת יש לבצע הפרדה
• הגברת התחרות בתחום הסליקה על ידי קביעה של בנק ישראל בתוך 3 חודשים על תנאים מקלים למתן רישיון סולק. כאשר העמלה הצולבת תופחת לרמה הנהוגה באירופה עד לשנת 2018. כמו כן יבוצע מעבר מסליקה חודשית לסליקה יומית בתוך שנתיים מהמועד שנקבע.
• שב"א – מבנה הבעלות ישתנה כך שכל מוסד פיננסי רלוונטי יכול להיות בעל מניות בחברה, במקביל ישקול בנק ישראל הקמת מתג שני
• חברות כרטיסי האשראי יחויבו למסור לבנק בו מתנהל חשבון העו"ש את הפעולות בכרטיסי האשראי של הלקוח וזאת בכדי שהלקוח יוכל להשוות בכל זמן בין היתר שלו בחשבון העו"ש ליתרת חובו בכרטיסי האשראי. מנגד לחברות כרטיס האשראי המפוקחות תהיינה ראשיות לעשות שימוש במידע הנובע מתפעול ההנפקה ומן הסליקה שבצעו עד כה.
• הבנקים יוכלו להפיץ אך יוטל עליהם איסור להנפיק כרטיסי אשראי במשך 4 שנים אולם בנק ישראל מתנגד לכך, למעשה מסתבר כי יש לא מעט מחלוקת וכאן אולי יש סוג של הפתעה בוועדה שלאחר כל הרבה דחיות עדיין לא הצליחה להגיע להסכמות.
• הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי החדשות יוותר בידי בנק ישראל – גם כאן יש חילוקי דעות.
• גופים מוסדייים יוכלו לעסוק במתן אשראי קמעונאי ויוכלו להגיש מודלים מתן אשראי לפיקוח על שוק ההון וכן חברות בנות של תאגידים השולטים בגופים מוסדיים יוכלו לעשות כן באמצעות כספי נוסטרו וגיוס אג"ח.
• הפיקוח על פעילות האשראי של גופים מוסדיים יהיה תחת הממונה על שוק ההון. גם כאן לא נרשמה הסכמה.
• בתוך 12 חודשים ממועד אימוץ ההמלצות  תושלם האסדרה שתחול על חברות מימון חוץ בנקאיות לרבות חברות P2P
• בנקים שאינם גדולים יורשו לשתף פעולה בינם לבין עצמם וכן עם גופים חוץ בנקאיים באיגום משותף של משאבי IT (לרבות ענן) . מדובר לדעתנו בחדשות מצוינות לבקנים אלו.
• בכדי להקל על כניסת מתחרים חדשים יקבעו תנאים מקלים לאגודות אשראי (נזכיר את פרשיית אגודת אופק) שיעסקו במתן אשראי עד 200 מיליון שקל והמדינה תפעל להשקת לשכת שירות למערכות מחשוב למתן שירותים בנקאיים פיננסיים בסיסים בתוך כשנתיים לרשות כל מיש שירצה להיכנס לשוק מתן האשראי לעסקים קטנים ומשקי בית. בנוסף יבוצע מדרג רגולציה כדי להקל כניסתם של שחקנים חדשים
• יבוצע ביטוח על פיקדונות
• פעולות נוספות למען הצרכנים ביניהם מודל API  המאפשר לצרכן לבצע מגוון פעולות השוואתיות בתחום הפיננסי ביניהם השוואת מחירים, ייעוץ פיננסי בזמן אמת, זירוז ושיפור דירוג האשראי שלו , שירותי תשלום מתקדמים וכיו"ב.
• תוקם וועדה למעקב אחר הרפורמה.

אמיר אדר, מנהל מחלקת מחקר ישראל במיטב ברוקראז', אמר כי "עם פרסום המסקנות הרשמיות ניתן לראות כי למעשה עדיין אין הסכמה עם בנק ישראל במספר סוגיות לרבות יכולת הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי כך שלמעשה הנושא יוכרע לאחר השימועים. אנו סבורים כי לעומת הפוטנציאל ההתחלתי והפרסומים של הימים האחרונים מדובר בחדשות טובות לבנקים שתמחורם לדעתנו מגלם פגיעה קשה יותר מהשלכות ההמלצות". לפי אדר, "אין להקל ראש בניסיון של הרגולטורים שכן בתחום כמו בנקאות גם אבולוציה היא סוג של רבולוציה ועדיין אין אנו יכולים שלא לקשור בין תחילתה של רפורמה זו לגוויעתה של רפורמת התקשורת הקווית כפי שיצא בשימוע בחמישי האחרון ממשרדו לשעבר של שר האוצר. כך שהדרך להחלטות סופיות ארוכה ועוד יותר מכך הדרך לקבלת התוצאות המצופות בשטח. אנו סבורים שההחלטה כן לצאת עם דו"ח ביניים לאחר כל כך הרבה דיונים ודחיות חרף אי ההסכמה מעידה על הרצון להתניע תהליך ולעבור קדימה לשלב הבא ממחישה כי הקרב האמיתי נדחה לגיבוש ההמלצות הסופיות כך שיתכן ריכוך נוסף". מאיר סלייטר, מנהל המחקר של בנק ירושלים ברוקראז', תיאר את ההשפעות הצפויות של הרפורמה על הבנקים ועל חברות כרטיסי האשראי:  ההשפעה הצפויה על הבנקים: 

1. הפעולות הצפויות של הבנקים: "מכירת חברות כרטיסי האשראי על ידי הבנקים הגדולים היא כאמור הכרח. במקביל צפויים הבנקים לנקוט במספר פעולות שירככו את המכה. הראשונה שבהן היא הנפקת כרטיסי דביט. פעולה זו, שהרגולטורים השונים רצו שתתרחש כבר מזמן, צפויה לצבור תאוצה, מאחר שזו צפויה להיות הדרך המרכזית של הבנקים לשמור על פעילות הלקוחות – והעמלות שנלוות אליה – אצלם. אנו מעריכים שלכל לקוח בנקאי של הבנקים הגדולים יהיה בארנק תוך מספר חודשים גם כרטיס דביט בנוסף לכרטיסי האשראי שלו. בנוסף, הבנקים עשויים לנסות להעביר את הלקוחות שלקחו הלוואות בחברות האשראי לרשותם". 

לפי המתווה, לאחר ארבע שנים הבנקים הגדולים צפויים לחזור לשוק כרטיסי האשראי, ויחלו להנפיק כרטיסי אשראי בנקאים, אשר עלולים להקטין את היקף כרטיסי האשראי בחברות כרטיסי האשראי. בבנקים הבינוניים העסקים ימשכו כרגיל.

2. פגיעה ישירה ברווח: "הרווח של חברות כרטיסי האשראי תורם לפועלים וללאומי כ-10% מהרווח הנקי, בנטרול התשלומים שלהן לבנקים, אשר ימשיכו כרגיל. לכן, הפגיעה ברווחיות הבנקים היא משמעותית, ומקזזת כ- 10% מהתשואה להון. כלומר, ללא פעולות מקזזות, התשואה להון המייצגת של פועלים, העומדת היום על כ- 9.5%, עלולה לקטון לרמה של כ- 8.6%, והתשואה המייצגת להון של לאומי עלולה להתכווץ מ- 7.8% כיום לרמה של כ- 7% בלבד".
3. חשש לפגיעה עקיפה ברווח: "רווחי הבנקים עלולים להתכווץ גם לאור ההשפעות המערכתיות של ההמלצות, קרי הגדלת התחרות. הכנסת השחקנים החדשים, ישראכרט ולאומי קארד, כשחקנים עצמאיים, וכן התמריצים למוסדיים ולחברות P2P אשר מעוניינות לתת אשראי ללקוחות משקי בית ועסקים קטנים, עשויה להוריד את רמת המחירים בשוק".

סלייטר מעריך כי היקף הפעילות הכולל בשוק צפוי לגדול, ולכן כניסת השחקנים לא תקטין את נוכחות הבנקים בשוק זה, אלא פשוט תגדיל את השוק, אך רמת המחירים תרד, ומרווח הריבית של הבנקים בסקטורים אלו - "שני הסקטורים בעלי מרווח הריבית הגבוה ביותר - עלול להתכווץ. כתוצאה עלולה בעתיד הירידה ברמת המחירים להוריד מספר לא מבוטל של מיליוני שקלים מהכנסות כל הבנקים, לא רק שני הגדולים, אם כי גם במקרה זה הם חשופים יותר לסיכון לאור אלוקציית האשראי שלהם, המופנית יותר ללקוחות אלו מאשר בבנקים האחרים".  ההשפעה הצפויה ממכירת חברות כרטיסי האשראי:  האם יבואו קונים? "לאור הוראות ועדת הריכוזיות ולאור הרגולציה האקטיבית בתחום הפיננסי בישראל, עלולה להיות בעיה למצוא קונים לחברות כרטיסי האשראי, בדומה לקשיים במכירת חברות הביטוח הפניקס וכלל, אשר לגביהן, כרגע, הקונים היחידים הן חברות סיניות. ישנה הבנה בוועדה לכך, ולכן המפקחת על הבנקים כבר פרסמה הוראות המקילות את יכולת הרכישה של החברות, ביניהן דרישות הון נמוכות יותר ויכולת לרכוש את השליטה באחוזי החזקה נמוכים, החל מ- 20%. בנוסף, על פי הדוח שפורסם היום, ועדת שטרום בודקת אפשרות לגופים פיננסיים שמנהלים פחות מ- 80 מיליארד שקל אפשרות לרכוש את השליטה בחברות, אך טרם הוחלט על כך. בנוסף, הוועדה ממליצה להנפיק חלק משמעותי מחברות האשראי לציבור. להערכתנו, לאור האטרקטיביות של פעילות חברות כרטיסי האשראי, המייצגת במובן מסוים את הבנקאות העתידית נטולת המזומנים, ולאור ההקלות שניתנו, אנו מעריכים שיהיו קונים, אם כי לא רבים". שוויים צפויים סלייטר מסביר כי בעסקת אלון רבוע כחול-דיינרס עמד השווי על מכפיל רווח 10, "אך מדובר היה במוכר תחת לחץ ובמכירת נתח שלא כולל שליטה. לכן אנו מעריכים שסביבת השווי אליה ישאפו בבנקים היא רמת מכפילי רווח של 10-15. עם זאת, להערכתנו, הקונים מבינים שמדובר במוצר עם סיכון גבוה יותר כאשר הוא לא פועל כחלק מבנק, ויתרה מזאת, כאשר הוא מתחרה בבנק. מאחר שלבנקים יותר להנפיק כרטיסים משל עצמם החל מעוד ארבע שנים, ולאור הרפורמה בשוק הסליקה, הרוכשים הפוטנציאליים ידברו על רמת השוויים הנמוכה יותר, קרי סביב מכפיל רווח 10 ואולי ישאפו לרמה נמוכה יותר". ישראכרט: הרווח ב- 12 החודשים האחרונים הסתכם ב- 275 מיליון שקל. במכפיל רווח 10, הרווח של בנק הפועלים על המכירה נאמד על ידנו בכ- 200-250 מיליון שקל לאחר מס. לאומי קארד: הרווח ב- 12 החודשים האחרונים הסתכם ב- 184 מיליון שקל. במכפיל רווח 10. סלייטר מסביר כי הרווח של בנק לאומי על המכירה נאמד על כ-100-150 מיליון שקל לאחר מס (מחזיק 80%). הלימות ההון: "הרווחים מהמכירה והירידה בנכסי הסיכון עקב הוצאת האשראי של החברות אל מחוץ לבנק יחזקו את הלימות ההון של הבנקים. בבנק הפועלים צפויה להערכתנו הלימות ההון להשתפר בכ- 0.5%, ולהגיע מרמה נוכחית של 9.5% לרמה של 10%. בלאומי צפויה הלימות ההון להשתפר בכ- 0.4% ולעמוד על 9.7% לעומת 9.3% כיום".  "בשורה התחתונה, מדובר על מהלך שהוא מהפכה צרכנית והחלשה מסוימת של הבנקים", מסכם סלייטר. "עם זאת, לאור המסקנות הסופיות של הוועדה, הכוללות היתר להנפקת כרטיסי אשראי לאחר 4 שנים, ולאור הצעדים שצפויים להינקט על ידי הבנקים והתרומה של מכירת החברות להלימות ההון של הבנקים, הפגיעה בשני הבנקים הגדולים צפויה להיות משמעותית בטווח הקצר, אך שולית בטווח הארוך. ירידת המחירים הצפויה בסקטורי משקי הבית והעסקים הקטנים צפויה להיות מקוזזת במידה רבה בגידול בנפח הפעילות". לאור זאת, ולאור שוויי השוק הנוכחיים של הבנקים, סלייטר ממליץ להמשיך ולהחזיק בסקטור מעל למשקלו בשוק, עם העדפה לבנקים הבינוניים, אשר חשופים פחות להמלצות הוועדה בטווח הקצר ובכלל. "אנו ממליצים לנצל את הירידות האחרונות בסקטור להגדלת האחזקה". בירושלים ברוקראז' מעניקים לפועלים המלצת תשואת יתר עם אפסייד של 23%, ללאומי המלצת תשואת שוק עם אפסייד של 24%, מזרחי טפחות בהמלצת תשואת יתר עם אפסייד של 24%, דיסקונט בהמלצת תשואת שוק עם אפסייד של כ-16% והבינלאומי בתשואת יתר עם אפסייד של 24%. להלן גרפים של מניות 5 הבנקים הגדולים בשלוש השנים האחרונות, מחירי היעד למניה מתייחסים לתקופה של 12 חודשים מיום ההמלצה: