ליידרמן: "הסיכונים של הריבית הנמוכה הולכים ומתגברים עם הזמן"

הכלכלן הראשי של בנק הפועלים: "התארכות משך הריביות הנמוכות נותנת את הדלק לבועות בשווקים הפיננסים ובנדל"ן"
לירן סהר | (3)

"התארכות משך הריביות הנמוכות מגבירה את הסיכונים בשוק ההון ונותנת את הדלק למדורות הבועות בשווקים הפיננסים ובנדל"ן", כך אמר פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים בוועידה השנתית למימון ומיסי תאגידי של פירמת רו"ח פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel וחברת די.סי פייננס.

ליידרמן הוסיף כי "מחיר הכסף נמצא במצב אבנורמלי. יתכן שעם כל הכבוד למדיניות הריביות הנמוכות ולהזרמות המוניטריות המסיביות שעזרו לכלכלה הגלובלית שלא להיקלע למשבר, ככל שהריביות האלה ממשיכות להיות נמוכות וככל שהזמן שבו זה נכון הולך ומתארך, כך הסיכונים בתוצאות הלוואי של מדיניות זו הם דבר שהולך ומתגבר עם הזמן. הריביות הריאליות השליליות של הבנקים המרכזיים הפכו לגורם סיכון לשוקי ההון בכל העולם".

ליידרמן העריך שריביות הבנקים המרכזיים יישארו נמוכות גם ב- 2016 ואמר כי "גם אם הפד יעלה את הריבית בדצמבר עדיין הריביות בעולם יישארו מאוד נמוכות. גרמניה הנפיקה אתמול אג"ח לשנתיים שנסחר בתשואה שלילית של מינוס  0.38% לשנה. זו דוגמא לאותו מצב אבנורמלי של שוקי ההון בעולם כשברקע צפי להזרמות כספיות נוספות על ידי הבנק המרכזי". פרופ' ליידרמן ציין כי אחת השאלות שנשאלת היא מתי המצב של ריביות מאד נמוכות הולך להשתנות. לדבריו, "אני לא מכיר שום גוף רציני, כמו קרן המטבע או ה- OECD שאומר שזה הולך לקרות בקרוב. אחת הבעיות היא שאנחנו לא רואים אינפלציה במובן המסורתי , כלומר במדד המחירים לצרכן".

ליידרמן התייחס לגלובליזציה של המשק הישראלי ואמר כי "אין כמעט תופעה בשוק ההון הישראלי שאינה מושפעת ממה שקורה בעולם. כך שעם כל הכבוד לדיוני התקציב ולנושאים הגיאופוליטיים, אין ספק שמספיקה הצטננות של ג'נט ילן מהבנק הפדרלי כדי שיהיו לכך השפעות הרבה יותר דומיננטיות על שוק ההון שלנו מאשר הנושאים המקומיים".

ליידרמן התייחס גם לקצב האינפלציה השלילית בישראל ואמר כי שני הגורמים העיקריים שהביאו את ישראל לאינפלציה שלילית הם ירידת מחירי הדלק בעולם והרצון של ממשלת ישראל להקטין את יוקר המחיה בעקבות המחאה החברתית. לדבריו: "מחיר הדלק ככל הנראה לא ימשיך לרדת וגם המדיניות הממשלתית בסופו של דבר תמצה את עצמה. ההערכה היא שבשנה הבאה נראה חזרה של האינפלציה לטריטוריה חיובית, אך לא כזו שתאלץ את בנק ישראל למהר בהעלאות ריבית".

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כותבי תרחישים 19/11/2015 17:27
    הגב לתגובה זו
    שאלת תם =כשיש הרחבה כמותית בכספים : 1-ציבור שאגר כסף בשווקים מגדיל אחז זהב 2-כשצבור חושש לבאות מגדיל אחז בזהב 3-כשהזהב עולה זה סימן לבעיות בשבקים- במצב זה באם הזהב יעלה זה יזיק מאוד לשווקים, 4-כשהריביות היו מעל 5-7% הזהב נסק- והנה הריביות במצב 0 והזהב יורד-האיך ? 5-איך אפשר להזיז ציבור מזהב ל ,,אגח בתשוא כמ 0? 6 מה יותר יעיל להדפיס ניירות כסף או ניירות זהב? האם הנל רומז ל "אופצייה" של הדפסת ניירות זהב ? ראו היכן קראתם
  • 2.
    שלמה גרינברג 19/11/2015 14:36
    הגב לתגובה זו
    מדוע? מחיר הכסף משקף מערכת יחסים בין הצע לביקוש וההיצע עדיין גדול מהביקוש. בעקבות המשבר הציפו הבנק הפדרלי בארה"ב ביחד עם האוצר שם את המשקים בנזילות והצילו ממשבר גדול ביותר. חלק מהכסף שהוזרם מצא דרכו ישירות לחברות "לסתום חורים" שנוצרו בעקבות המשבר וחלק באמת על מנת לייצר תנאים להחזרת הצריכה ולעידוד השקעות הון שפסקו במשבר. הפסקת ההזרמה הייתה מחזירה את החששות הפסיכולוגיים. ההתאוששות הכלכלית מחד וההתייעלות האדירה שמביאה מהפכת הטכנולוגיה בכול התחומים הביאו למצב שבו החברות העסקיות הגדילו רווחים בצורה משמעותית וצברו מזומנים בהיקף שלא היה כמותו בעבר וזאת למרות שהגדילו חלוקות דיווידנד ורכישה של מניותיהן בבורסות. כרגע, לפחות בארה"ב, יש מצב נתון ריאלי של המשך צמיחה כלכלית ללא אינפלציה ועם, עדיין, עודפי נזילות גבוהים. הבנק הפדרלי של ארה"ב נוהג בחוכמה כלכלית/עסקית, ממשיך להקטין ההזרמה באיטיות כי כול צעד דרסטי יזעזע את המערכת שהכותרות משגעות אותה בשטויות. הריבית בארה"ב תעלה עם הצמיחה והספיגה. העלאה בדצמבר, אם תתבצע , תהיה כתוצאה מלחצים פוליטיים ולא צורך כלכלי. הריבית השלילית תעלם עם המשך צמיחה
  • 1.
    מני 19/11/2015 14:22
    הגב לתגובה זו
    שיש כבר עכשיו בועות. זה מה שקורה שפועלים מפאניקה וטפשות. היו צריכים לשמור על ריביות רגילות גם במפולת 2008 ולא לתת לכל אירוע אם קטן או גדול לזעזע את המשק .כי כל גל בסופו להסתיים. חובבנים הייתם ונשארתם. מדינת ישראל היא לא מדינת מתפתחת ולכן המפולת ב 2008 לא פגעה בנו ...בקיצור....הורדת הריבית גרמה לזעזוע ואת האפקט אתם תרגישו בקרוב מאוד.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.