מנכ"ל בזן ל-Bizportal: "מחירי האנרגיה עושים לנו טוב, ואנחנו מוגנים גם משינויים"

בבזן מרוצים מדו"חות הרבעון השלישי, לאחר שהמשיכו להדגיל את המרווחים.
גיא ארז | (5)
נושאים בכתבה בזן

עם פרסומם של דו"חות בזן, Bizportal פנה לשיחה עם מנכ"ל החברה, אבנר מימון, לו זה הרבעון הראשון כמנהל הכללי. בשיחה נשמע מימון מרוצה מתוצאות הדו"חות, כאשר החברה הציגה זינוק של 132% ברווחיה ברבעון האחרון.

"מדובר ברבעון טוב נוסף של בזן 1.62% : הסביבה העסקית שלנו המשיכה להיות חיובית והתאפיינה במרווחים גבוהים. מעבר לזה, לבזן כחברה יש מרווחים עודפים, מעל מרווחי הייחוס - בזכות היכולות שלנו, הטכנולוגיות המתקדמות, והיכולות המסחריות - כך שיכלנו לתרגם היטב את התוצאות האלו".

ברבעון השלישי עמד מרווח הזיקוק המנוטרל (מילת המפתח בהבנת עסקי החברה - המרווח בין ההכנסות ממכירת סל המוצרים לבין עלות חומרי הגלם שהחברה רוכשת) על 9.1 דולר לחבית,  בעוד מרווח הייחוס עומד על 4.9 דולר - ומכאן חוזקה של החברה, להציג פער חיובי. בתקופה המקבילה אשתקד, מרווח זיקוק של בזן עמד על 5.4 דולר לחבית.

בהנהלת החברה מסתכלים ''בקורת רוח רבה'' על התוצאות, ומדברים גם על הפעילות הפיננסית שלהם: "אנחנו נשתמש במקורות המימון, ונאריך את האורך הממוצע של המח"מ שלנו: הוא יהיה יותר ארוך ויותר נוח".

לשאלתנו לגבי אפשרות של פגיעה בחברה בשל זינוק אפשרי במחירי הנפט (החברה נהנתה לא מעט מצניחת מחירו) - מימון שידר רוגע בנושא, וטען כי אמנם כשמחירי הנפט יורדים זה טוב לחברה כי צריכתו גדולה יותר, אך "מחיר נפט גבוה או נמוך לא משפיע באופן קריטי על ביצועינו" - והחברה מגנה על עצמה מתרחיש שכזה. נציין כי מחירי הנפט הנמוכים מקטינים את עלויות המימון של החברה, ומשפרים גם את היחסים הפיננסיים שלה. כך שלמרות דברי ההנהלה - מעניין יהיה לראות כיצד תתמודד בזן עם עליה במחירי הנפט, במידה והדבר יקרה.

שאלנו את מימון לגבי קיומם של חששות מגזרת טורקיה, לה היא מוכרת סולר - והאפשרות כי היחסים הבעייתיים בין המדינות, במקביל לעליית כוחו של ארדואן  (שידוע באובססיות שלו כנגד ישראל) - עשויים להשתנות לרעה: "אנחנו מוכרים לחברות פרטיות בטורקיה. לא מדובר בקשרים פוליטיים, כך שאנחנו לא מוצאים איום בגזרה זו". לטענת בזן, המכירות לטורקיה עלו בתקופה האחרונה, ולא נפגעו גם בשיא המשבר מול הטורקיה, בתקופה שלאחר תקרית ה'מרמרה'.

מבחינת הזיהום הסביבתי, לבזן מפריעה העובדה כי היא נתפסת כמזהמת, ולפי דברי החברה, שהשקיעה מעל למיליארד שקל בשנים האחרונות כדי לצמצם את רמת הזיהום שלה, מנהליה הופתעו כי הם כיכבו בראש 'רשימת המזהמים': "שינו את כללי המדידה ואופן החישוב - ולא הודיעו לנו", הם טוענים. לדבריהם, בקנה מידה אירופי הם ב-25 המפעלים שמזהמים הכי מעט, אך בשל גודלם בישראל - נתפסים כמזהמים מאוד: "מפעלים קטנים עשויים לזהם יותר מאיתנו באחוזים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 19/11/2015 13:19
    הגב לתגובה זו
    אני החזקתי במניה הזו הרבה זמן והרבה מאוד כסף והיום הצלחתי למכור עם רווח של כמה אלפים. השער ששווה לקנות אותה הוא 136-140 רק בשערים האלה אפשר להרביץ מכות יפות.
  • בלי להעליב אבל... 19/11/2015 15:51
    הגב לתגובה זו
    תגובה מספר 1 צודק. גם אם לא נגיע ל-1.94, אין ספק שהסביבה הכלכלית תורמת רבות לבזן וסביר שהחברה תמשיך להציג רווחיות מאד גבוהה, מה שלא ירק יזניק את מחיר המניה (בעוד אתה תמשיך להמתין ל-136-140 שכנראה כבר לא יבוא) אלא גם יחזיר את חלוקת הדיבידבד לסדרה ב-2016
  • 2.
    ברוך שפטרנו ממנה (ל"ת)
    בזן 19/11/2015 13:01
    הגב לתגובה זו
  • dw 19/11/2015 13:36
    הגב לתגובה זו
    אני חותם עכשיו אם הם מצליחים להרוויח כ"כ יפה גם ברבעונים הבאים. מנגד, אני מעט פחות מאושר מתגובת המנכ"ל אודות הזיהום, ואשמח אם החברה תמשיך ותפעל כדי לצמצם עוד את הזיהום מהמפעל, וזאת בנוסף לפעולה המבורכת שעשו בנידון בשנים עברו (מהלך שעלה הרבה כסף, אבל אין ברירה) מדינת ישראל מבקשת להגדיל את מטרופולין חיפה/קריות, וכדי להצליח למשוך תושבים חדשים לאזור יש לשפר את נושא איכות הסביבה. בהחלט מקבל את טענת המנכל כי יש להתייחס גם למפעלים נוספים באזור, אבל אם בזן יכולה לשפר עוד? אז כן וזה חשוב, וגם במחיר של רווחיות מעט פחותה יותר.
  • 1.
    ניר 19/11/2015 12:03
    הגב לתגובה זו
    מנייה בצמיחה מטורפת שהכל הולך לה
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה

המדינה בעצם "תרכוש בחזרה" את הזכויות ואז תצא למכרז חדש שבו מלכתחילה הסיכוי של החברה הישראלית לזכות הוא גדול

אדיר בן עמי |

המדינה הגיעה להסכמות עקרוניות עם ICL לעניין הסדר הנכסים של זיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם לקראת תום הזיכיון בשנת 2030, המדינה הגיעה להסדר על שווי נכסי ים המלח וכן עיגנה את כוונתה לבטל את זכות הקדימה של ICL במכרז על זיכיון ים המלח.


על פי מסמך העקרונות ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961, ICL תעביר למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף ומלא של זיכיון ים המלח, תמורת 2.54 מיליארד דולר (בתוספת העלויות העתידיות של פרוייקט קציר המלח בפועל). העברת הנכסים למדינה והתשלום ל-ICL יעשו במועד תום הזיכיון בשנת 2030. 


הסדר הנכסים המתגבש, אשר עוגן במסמך עקרונות לקראת חתימה עתידית של הצדדים על הסכם משפטי מפורט ומלא, יאפשר למדינה לקיים הליך מכרזי תחרותי, בינלאומי ושוויוני על ידי יצירת וודאות להליך הצפוי, הן למדינה ולהן למתמודדים פוטנציאליים במכרז. לצורך כך, ההסדר יכלול גם את שיתוף פעולה של ICL לצורך עריכת המכרז, על ידי העברת הידע והמידע הנדרשים, העברת הסכמים מהותיים ונהלי עבודה, התחייבות להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה על מנת לשמר על ערכם הקיים של הנכסים והמפעלים, העברת כלל ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים , ואי-התנגדות מצד ICL לביטול זכות הקדימה. כלל הנושאים שהוסכמו מפורטים במסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים, המצורף להודעה זאת.  


במקביל, המדינה נערכת לפרסום להערות הציבור של תזכיר חוק זיכיון ים המלח ופרסום הליך המיון המוקדם (PQ) של המכרז. תזכיר החוק שיפורסם יסדיר מחדש את הזיכיון להפקת משאבי הטבע בים המלח, ונועד לוודא את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק יתווה את גבולות הגזרה להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי. תזכיר החוק אינו חלק מהמו"מ או מההסכמות עם ICL. 


שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.