הירשמו
  1. ראשי
  2. עוד בחדשות

מיכאל שראל מסמן את הבעיה מס' 1 של הכלכלה הישראלית

הכלכלן הבכיר "הבעיה המרכזית בישראל היא פיריון העבודה הנמוך"
אבי שאולי | (6)
נושאים בכתבה מיכאל שראל

הכלכלן הראשי באוצר לשעבר, ד"ר מיכאל שראל, דיבר ביום חמישי בכנס החירות של "מרכז איין ראנד" ו"התנועה הליברלית החדשה", שנערך במרכז "נא לגעת" ביפו ועסק בחירויות הפרט בישראל. שראל ניפץ סדרה של מיתוסים הקשורים בכלכלה הישראלית, וחשף כי המצב בישראל שונה בתכלית מן המצטייר בשיח הציבורי.

 

כך לדוגמה סתר ד"ר שראל את ההנחה כי שיעור ההשתתפות בתעסוקה בישראל נמוך: "אנחנו מכירים את האמירה ששיעור ההשתתפות במשק הוא נמוך. למעשה, כיום גם המצב בשוק העבודה השתפר ואנחנו די דומים לעולם, אנחנו מעל הממוצע ב-OECD ומעל הממוצע בארה"ב. אנחנו רואים גידול ניכר בהשתתפות בשוק העבודה, שם הקבוצות החלשות הרוויחו יותר מההשתלבות שלהם בשוק התעסוקה".

 

"השכר הריאלי של יהודי בן 40 לא חרדי גדל בהחלט"

ד"ר שראל הסביר כי המצב החדש מקטין את אי השוויון במשק: "המצב הזה מצמצם אי שיוויון אבל מעשית הוא מקטין את השכר הממוצע במשק ויוצר מראית עין כאילו הנתון עמד במקום. זוהי התפתחות חיובית דווקא שניתן להסביר אותה כך: לפניכן מי שהיה בשוק העבודה היו אנשים בעלי פיריון גבוה. כעת נכנסו קבוצות רבות של אנשים שהשכר שלהם יותר נמוך לכן, כאשר מתבוננים בשכר הממוצע מגיעים למסקנה המוטעית שהשכר עמד. וזו טעות. השכר הריאלי של יהודי בן 40 לא חרדי גדל בהחלט" עוד הוסיף שראל כי גם את הנתון של אי הגידול בשכר הריאלי יש לראות בצורה שונה "השכר הריאלי למשרת שכיר הוא שכר ראלי ברוטו. אבל ב- 10-15 שנים האחרונות ירד באופן משמעותי שיעור המס. כך שאם השכר הריאלי ברוטו נשאר אותו הדבר, הנטו דווקא עלה. אם מסתכלים על ההכנסה נטו של משק בית רואים עלייה משמעותית בהשתכרות".

 

"הקטנו את אי השיוויון והגענו לרמה של אי השיוויון בתקופת ממשלת רבין"

בנושא אי השיוויון הסביר שראל כי מצב אי השיוויון בישראל השתפר בשנים האחרונות וכעת ישראל עומדת במקום בו היתה באמצע שנות התשעים, בתקופת ממשלת רבין, בה נתוני אי השיוויון היו נמוכים במיוחד: "מצב אי השיוויון גם הוא השתנה. הפערים החברתיים בישראל אכן השתנו. עד שנת 2006 אכן ראינו עלייה ניכרת באי השיוויון, שנבע מסיבות גלובליות וקרה בכל העולם. אבל דווקא בישראל בשבע השנים האחרונות ירד מצב אי השוויון למה שהיה באמצע שנות התשעים. למעשה הקטנו את אי השיוויון והגענו לרמה של אי השיוויון בתקופת ממשלת רבין. עם זאת, ישראל היא אכן אחת המדינות ב-OECD האי שיוויוניות, ונמצאת במקום הרביעי אחרי צ'ילה, טורקיה וארה"ב, אבל גם המצב הזה ניתן להסברה על ידי מספר הילדים ואם משקללים את מספר הילדים הממוצע ישראל מגיעה לאמצע הרשימה".

 

הדרך העיקרית להעלאת הפריון - השכלה

עם זאת, מנה שראל מספר בעיות קשות בכלכלה הישראלית: "הבעיה המרכזית בישראל היא פיריון העבודה הנמוך. בנתון זה ישראל נמוכה מאוד, מתחת לממוצע ה-OECD ומתחת לארה"ב, כאשר הדרך להוריד את יוקר המחיה ולהגיע למחירי מדינות אחרות הוא העלאת הפיריון" שראל מנה את הפתרונות האפשריים למצב "הפתרונות הם ראשית השכלה - אנחנו מאוד נמוכים בחינוך בהשוואה בינ"ל. ויותר מזה, חלק גדול התלמידים, כמו למשל התלמידים החרדים כלל לא נבחנים, כך שברור שמצבנו אפילו גרוע יותר. אמנם העלנו את שכר המורים, אבל עדיין אין אפשרות לפטר מורים גרועים או לתמרץ מורים טובים".

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עוד אחד שחי בבועה במגדל השן למעלה (ל"ת)
    תום 10/05/2015 11:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איש חכם (ל"ת)
    אלי 10/05/2015 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כשהחתול סורס הוא פתח בקריירה כיועץ (ל"ת)
    דור 10/05/2015 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כלכלן דמיקולו השכר נשחק לעומת יוקר המחיה (ל"ת)
    והדיור הוא חי באקסל 10/05/2015 10:52
    הגב לתגובה זו
  • אלון 10/05/2015 13:07
    הגב לתגובה זו
    שמוכיחים שזה פשוט לא נכון.
  • אלי 10/05/2015 11:28
    הגב לתגובה זו
    השכר הריאלי הממוצע נשאר בשנים האחרונות באותה רמה.מה שכן- הרבה חרדים וערבים נכנסו לשוק העבודה והורידו את הממוצע, ולכן בהסתכלות אמתית השכרדווקא עלה.
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה בנק ישראל המגזר הערבי יאיר אבידן משכנתא
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.