"הטרור בצרפת היה צפוי - ויש בה תאים רדומים של אל-קעידה וארגוני טרור"

ד"ר דינה ליסננסקי: "ככל שנדבר על תנועת דאע"ש כך היא תתעצם, "דאע"ש נתפס בעייני צעירים רבים כסקסי ומושך"
אבי שאולי | (2)

מתקפת הטרור על צרפת, הצליחה לעורר את האירופים משנתם, אך רבים סבורים כי הם עדיין לא מקשרים בצורה ברורה וגלויה בין האסלאם לטרור. ד"ר דינה ליסננסקי, מומחית לתנועות אסלאמיות רדיקליות מאוניברסיטת חיפה, מסבירה ל-Bizportal מדוע אירועי הטרור בצרפת היו צפויים ומזהירה שיש עוד הרבה תאים רדומים של ארגוני טרור באירופה.

"בצרפת כמו בכל אירופה היה בסיס מאוד איתן של הטפה איסלמית קיצונית שנמשכה יותר משני עשורים במיוחד בצרפת. בסופו של דבר ההטפה הרדיקלית משכה מוסלמים ולא מוסלמים להצטרף לשורות תנועות רדיקליות. התפוצה הגדולה של דאע"ש והסיקור הגדול משמשים טריגר שגורם לאנשים, שפעם הזדהו עם תנועות אחרות, פחות רדיקליות, להצטרף היום לתנועה הכי רדיקלית כדי להתבלט. רצח (כמו דיווח על התאבדות) זה מדבק וככל שנכתוב יותר ונדבר על התופעה כך זה יתעצם. תנועות כמו דאע"ש, שקיבלה חשיפה וסיקור בזכות הרשתות החברתיות, זוכות ליותר ויותר תמיכה".

הטרור בצרפת היה צפוי? "זה היה צפוי לגמרי ועוד יקרה בעתיד. יש תאים רדומים של אל-קעידה וארגוני טרור אחרים במשך שנים רבות בצרפת ובמדינות אחרות באירופה ובעולם. כולם מקנאים בדעא"ש ורוצים לזכות בפיסה מהתהילה שלו. נשמע מזוויע. דאע"ש זה רשיון להרוג. מבחינתם קמה ח'ליפות איסלאמית, יישות איסלאמית, גם אם זה סמלי וקקיוני, היישות הזאת מקבלת הרבה תגובות וזה הופך את התופעה לסקסית למושכת מאוד בעיני אנשים שרוצים להיות חלק ממשהו".

חוץ מצרפת באלו עוד מדינות באירופה יש בעיה של איסלאם קיצוני? "ספרד, בריטניה (בפרלמנט יושבים איסלאמיסטים קיצונים), בלגיה, גרמניה ועוד".

האם יש פרופיל של תומך באיסאלם הרדיקלי? "אין פרופיל אחיד - זה יכול להיות כל אדם שמחפש זהות, כמו הצרפתים המוסלמים שנולדו בצרפת דור שני ושלישי בצרפת שעדיין מחפשים זהות. הם לא אירופים וגם אין להם מדינה מוסלמית שהם יכולים להזדהות איתה. כמובן שלא כל מוסלמי שהוא דור שני למהגרים הוא מתאבד פוטנציאלי, אבל הוא כן נמצא בקבוצת סיכון ולראייה כל הפיגועים האחרונים בצרפת".

איך המדינות באירופה מתמודדות עם האיסלאם הקיצוני? "יש היום כמעט בכל מדינה אירופית עם אחוז גבוה של מוסלמים שני זרמים פוליטים: הראשון - זרם ימני; השני - זרם מרכז-שמאל. בעקבות הפיגועים יש עליה חדה בסקרים של מפלגות ימניות יותר בצרפת (כמו מארי לה-פן) ולא רק שם, אלו מפלגות ימניות לאומיות שמעדיפות לשמור על אירופה 'נקיה' ממוסלמים רדיקלים. השאלה היא איך יפרידו בין רדיקלי ללא רדיקלי וזאת בעיה כי יש באירופה חוסר הבנה של האיסלאם - הם נוטים להכליל ולהתייחס אל המוסלמים כאל מקשה אחת. העובדה שנציג של איסאלם מתון כמו דליל בובאקר, מרגיש צורך להתנצל ולהגיד 'זה לא האיסלאם שלנו' מראה עד כמה המוסלמים עצמם מפחדים מהבורות שקיימת כלפי האיסלאם באירופה".

איך אפשר להתמודד עם האיסלאם הקיצוני באירופה?"אחד הפתרונות - אפשר להקים מרכזים איסלאמים מתונים, אפילו במימון ממשלתי, שיתמכו באידיאולוגיות מתונות כמו של הצופים או כל זרם מתון אחר. המרכזים יהוו משקולת נגד לאותן תנועות רדיקליות שמושכות מוסלמים שמחפשים את עצמם. כך אפשר להטיף לערכים שיכולים לשלב את שתי הזהויות אירופית וגם מוסלמית. כרגע זה כמעט בלתי אפשרי כי האירופים פספסו ויש רדיקליזציה בשני הצדדים, הם רואים במוסלמים גייס חמישי, הם נתפסים כזרים אגרסיביים וכל שיהיה למוסלמים יותר קשה להשתלב - כך הם יפנו יותר לקיצוניות".

האם אפשר לומר שנפתחה מלחמת עולם שלישית שהתחילה באירועי 11 בספטמבר בשנת 2001? "אמירה קיצונית - זאת לא מלחמת עולם, אלא תחרות בין שתי תרבויות שונות במהותן: אחת מקדשת את האינדיבידואל והדמוקרטיה והשניה מקדשת את הכלל, הקהילה והדת. אלה שתי תרבויות מתנגשות כשפונות לצדדים הרדיקלים, אך הן יכולות לדור בכפיכה אחת וזה התקיים במשך הרבה שנים".

האם הקוראן בבסיסו מטיף לרצח? "הקוראן לא מטיף לרצח וגם בתנ"ך יש הרבה איזכורים בנושא. אי אפשר להסתמך רק על כתבי קודש בבואנו לפרש האם דת מטיפה לרצח או לחמלה".

אז הבעיה ביישום חוקים שנכתבו בספרי קודש לפני אלפי שנים? "יש הבדל בין הציווי הדתי לבין מה שעושים במערכת המשפטית. הבעיה למשל כשבערב הסעודית לא עושים הפרדה וסוקלים אישה נואפת. השאלה היא עד כמה הפרשנות מילולית ומותאמת להיום".

על מה מתבססים אל-קעידה ודאע"ש? "זרם הסלאפיה - מטיף לחזרה למקורות. יש לו גם ענפים שונים, שאחד מהם הוא סאלפיה ג'יהדייה - לא רק חזרה למקורות, אלא גם להכריח אנשים אחרים לחזור למקורות - זאת מלחמת קודש של חזרה לשורשים תוך שימוש בסלפיה-ג'האדיה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יהודי 13/01/2015 10:18
    הגב לתגובה זו
    היה נחמד ונעים, ערש התרבות שוקעת לאיטה אל המצולות של ההיסטוריה.
  • 1.
    האימם בלוד ובאדי עררה תומכי דאעש. (ל"ת)
    תושבי לוד 13/01/2015 08:42
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.