מתקפת הטרור על צרפת, הצליחה לעורר את האירופים משנתם, אך רבים סבורים כי הם עדיין לא מקשרים בצורה ברורה וגלויה בין האסלאם לטרור. ד"ר דינה ליסננסקי, מומחית לתנועות אסלאמיות רדיקליות מאוניברסיטת חיפה, מסבירה ל-Bizportal מדוע אירועי הטרור בצרפת היו צפויים ומזהירה שיש עוד הרבה תאים רדומים של ארגוני טרור באירופה. "בצרפת כמו בכל אירופה היה בסיס מאוד איתן של הטפה איסלמית קיצונית שנמשכה יותר משני עשורים במיוחד בצרפת. בסופו של דבר ההטפה הרדיקלית משכה מוסלמים ולא מוסלמים להצטרף לשורות תנועות רדיקליות. התפוצה הגדולה של דאע"ש והסיקור הגדול משמשים טריגר שגורם לאנשים, שפעם הזדהו עם תנועות אחרות, פחות רדיקליות, להצטרף היום לתנועה הכי רדיקלית כדי להתבלט. רצח (כמו דיווח על התאבדות) זה מדבק וככל שנכתוב יותר ונדבר על התופעה כך זה יתעצם. תנועות כמו דאע"ש, שקיבלה חשיפה וסיקור בזכות הרשתות החברתיות, זוכות ליותר ויותר תמיכה". הטרור בצרפת היה צפוי? "זה היה צפוי לגמרי ועוד יקרה בעתיד. יש תאים רדומים של אל-קעידה וארגוני טרור אחרים במשך שנים רבות בצרפת ובמדינות אחרות באירופה ובעולם. כולם מקנאים בדעא"ש ורוצים לזכות בפיסה מהתהילה שלו. נשמע מזוויע. דאע"ש זה רשיון להרוג. מבחינתם קמה ח'ליפות איסלאמית, יישות איסלאמית, גם אם זה סמלי וקקיוני, היישות הזאת מקבלת הרבה תגובות וזה הופך את התופעה לסקסית למושכת מאוד בעיני אנשים שרוצים להיות חלק ממשהו". חוץ מצרפת באלו עוד מדינות באירופה יש בעיה של איסלאם קיצוני? "ספרד, בריטניה (בפרלמנט יושבים איסלאמיסטים קיצונים), בלגיה, גרמניה ועוד". האם יש פרופיל של תומך באיסאלם הרדיקלי? "אין פרופיל אחיד - זה יכול להיות כל אדם שמחפש זהות, כמו הצרפתים המוסלמים שנולדו בצרפת דור שני ושלישי בצרפת שעדיין מחפשים זהות. הם לא אירופים וגם אין להם מדינה מוסלמית שהם יכולים להזדהות איתה. כמובן שלא כל מוסלמי שהוא דור שני למהגרים הוא מתאבד פוטנציאלי, אבל הוא כן נמצא בקבוצת סיכון ולראייה כל הפיגועים האחרונים בצרפת". איך המדינות באירופה מתמודדות עם האיסלאם הקיצוני? "יש היום כמעט בכל מדינה אירופית עם אחוז גבוה של מוסלמים שני זרמים פוליטים: הראשון - זרם ימני; השני - זרם מרכז-שמאל. בעקבות הפיגועים יש עליה חדה בסקרים של מפלגות ימניות יותר בצרפת (כמו מארי לה-פן) ולא רק שם, אלו מפלגות ימניות לאומיות שמעדיפות לשמור על אירופה 'נקיה' ממוסלמים רדיקלים. השאלה היא איך יפרידו בין רדיקלי ללא רדיקלי וזאת בעיה כי יש באירופה חוסר הבנה של האיסלאם - הם נוטים להכליל ולהתייחס אל המוסלמים כאל מקשה אחת. העובדה שנציג של איסאלם מתון כמו דליל בובאקר, מרגיש צורך להתנצל ולהגיד 'זה לא האיסלאם שלנו' מראה עד כמה המוסלמים עצמם מפחדים מהבורות שקיימת כלפי האיסלאם באירופה". איך אפשר להתמודד עם האיסלאם הקיצוני באירופה?"אחד הפתרונות - אפשר להקים מרכזים איסלאמים מתונים, אפילו במימון ממשלתי, שיתמכו באידיאולוגיות מתונות כמו של הצופים או כל זרם מתון אחר. המרכזים יהוו משקולת נגד לאותן תנועות רדיקליות שמושכות מוסלמים שמחפשים את עצמם. כך אפשר להטיף לערכים שיכולים לשלב את שתי הזהויות אירופית וגם מוסלמית. כרגע זה כמעט בלתי אפשרי כי האירופים פספסו ויש רדיקליזציה בשני הצדדים, הם רואים במוסלמים גייס חמישי, הם נתפסים כזרים אגרסיביים וכל שיהיה למוסלמים יותר קשה להשתלב - כך הם יפנו יותר לקיצוניות". האם אפשר לומר שנפתחה מלחמת עולם שלישית שהתחילה באירועי 11 בספטמבר בשנת 2001? "אמירה קיצונית - זאת לא מלחמת עולם, אלא תחרות בין שתי תרבויות שונות במהותן: אחת מקדשת את האינדיבידואל והדמוקרטיה והשניה מקדשת את הכלל, הקהילה והדת. אלה שתי תרבויות מתנגשות כשפונות לצדדים הרדיקלים, אך הן יכולות לדור בכפיכה אחת וזה התקיים במשך הרבה שנים". האם הקוראן בבסיסו מטיף לרצח? "הקוראן לא מטיף לרצח וגם בתנ"ך יש הרבה איזכורים בנושא. אי אפשר להסתמך רק על כתבי קודש בבואנו לפרש האם דת מטיפה לרצח או לחמלה". אז הבעיה ביישום חוקים שנכתבו בספרי קודש לפני אלפי שנים? "יש הבדל בין הציווי הדתי לבין מה שעושים במערכת המשפטית. הבעיה למשל כשבערב הסעודית לא עושים הפרדה וסוקלים אישה נואפת. השאלה היא עד כמה הפרשנות מילולית ומותאמת להיום". על מה מתבססים אל-קעידה ודאע"ש? "זרם הסלאפיה - מטיף לחזרה למקורות. יש לו גם ענפים שונים, שאחד מהם הוא סאלפיה ג'יהדייה - לא רק חזרה למקורות, אלא גם להכריח אנשים אחרים לחזור למקורות - זאת מלחמת קודש של חזרה לשורשים תוך שימוש בסלפיה-ג'האדיה".