ביהמ"ש העליון: פיצוי של 16.5 מיליון שקל לנפגע בתאונת דרכים קשה

במארס 2004 נהג יוסף עודי ברכבו למחנה צריפין. הוא עצר בצד הדרך להחליף גלגל ונהגת פגעה בו. בינואר 2006 שוחרר לביתו נכה 100%
אבי שאולי |

בית המשפט העליון פסק לאחרונה כי חברות הביטוח אליהו ואיילון ישלמו למדינה כ-19 מיליון שקל (כולל שכר טרחת עו"ד), כשיפוי (החזר) עבור תמלוגים והטבות שהמדינה שילמה ותשלם לאיש צבא קבע, יוסף עודי, שנפצע אנושות בתאונת דרכים ונותר נכה 100%.

פסק הדין, שניתן על דרך הפשרה, הפחית אמנם בכ-3.5 מיליון שקל את השיפוי שנפסק בבית המשפט המחוזי-מרכז, אך עדיין מדובר באחד מסכומי הפיצויים הגבוהים ביותר שנפסקו בגין פגיעה בתאונת דרכים, ובפסק דין המאשרר רף פיצויים חדש וגבוה למי שנפגעו פגיעות קשות ביותר בתאונות דרכים.

מדינת ישראל הגישה לבית המשפט המחוזי-מרכז תביעת שיפוי נגד חברות הביטוח האמורות, שביטחו בביטוח חובה את שני כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונה. איש הקבע, שהיה בדרכו לבסיס צה"ל, נפגע ברכב חולף בעת שעצר בצד הכביש כדי להחליף גלגל.

איש הקבע הונשם במשך כשנה וחצי והוכרו לו 100% נכות. הוא סובל משיתוק מלא מצווארו ומטה, מרותק לכיסא גלגלים ונזקק לעזרה של שני מטפלים בכל שעות היממה, בכל הפעולות היום-יומיות. חוות דעת רפואית קבעה כי נכותו הקשה קיצרה את תוחלת חייו לפיה הוא עתיד לחיות עד גיל 58 בלבד.

איש הקבע בחר בקבלת הטבות, תגמולים ותשלומים לפי חוק הנכים

מאחר שאיש הקבע נפגע "תוך כדי ועקב" שירותו הצבאי, עמדה בפניו הבחירה בין תביעה לקבלת הכרה וזכויות מקצין התגמולים במשרד הביטחון לפי חוק הנכים, ובין תביעה נגד חברת הביטוח לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד). איש הקבע בחר בקבלת הטבות, תגמולים ותשלומים לפי חוק הנכים.

חוק הנכים קובע כי אם שילמה המדינה פיצוי לנפגע שבחר במסלול הראשון, כפי שאירע כאן, היא יכולה לתבוע שיפוי (החזר) מחברות הביטוח בגין התשלומים ששילמה לנפגע ושהיא צפויה לשלם לו עד לגובה הפיצוי שהיה יכול לקבל מחברת הביטוח לפי חוק הפלת"ד.

במקרה זה - לא היתה מחלוקת שהסכומים שהמדינה שילמה ותשלם בעתיד עולים בהרבה על מה שהיה יכול לקבל לפי חוק הפלת"ד.

המדינה הגישה תביעת שיפוי כאמור, במסגרת מהלך רחב אותו מובילה היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה וחטיבת תביעות וביטוח במשרד הביטחון, כחלק מהאסטרטגיה להגנה אקטיבית על זכויות המדינה והגשת הליכים יזומים.

המדינה יוצגה בבית המשפט המחוזי על-ידי עו"ד עמיחי טרוזמן

חברות הביטוח כפרו בחבותן לשפות את המדינה, וטענו כי בכל מקרה גובה השיפוי לו זכאית המדינה מסתכם במיליוני שקלים בודדים. בית המשפט המחוזי-מרכז פסק לנפגע פיצוי בסך כ-19.4 מיליון שקל בתוספת 2.5 מיליון שקל שכר טרחת עו"ד, וחברות הביטוח ערערו על כך לביהמ"ש העליון.

במהלך הדיון בערעור, הצדדים נענו להצעת ביהמ"ש שיפסוק על דרך הפשרה בטווח שנע בין 14 ל-20 מיליון שקל. ביהמ"ש העליון אישר את חבותן של חברות הביטוח לשפות את המדינה בגין התגמולים ששילמה והגם שהפחית במעט את הסכום, פסק שהסכום יעמוד על כ-19 מיליון שקל (כולל שכ"ט עו"ד).

המדינה יוצגה בבית המשפט המחוזי על-ידי עו"ד עמיחי טרוזמן ממשרד רפפורט ושות' ובבית המשפט העליון על ידי עוה"ד דקלה שלו אמסלם ואביעד אמרוסי מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה.

תביעת השיפוי של המדינה הוגשה מכוח סעיף 36(2) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום).

עצר לתקן פנצ'ר בגלגל בדרך לבסיס צריפין לצורך קבלת טיפול רפואי

במארס 2004 נהג יוסף עודי חייל צה"ל בשירות קבע בדרכו לבסיס חיל הרפואה בצריפין לצורך קבלת טיפול רפואי בכתפו.

במהלך הנסיעה שמע הנפגע רעש של חבטה ועצר את הרכב בשולי הכביש. הוא גילה שהגלגל הימני הקדמי של הרכב נותר ללא אוויר וטיפל בהחלפתו. אותה עת נהגה רויטל אלי, ברכב מיצובישי ופגעה ברכב בעוצמה. הרכב של עודי יוסף נזרק קדימה ופגע בנפגע שהיה לפני הרכב. הנפגע נהדף אל התעלה שבצד הדרך ונפצע קשות ברוב חלקי גופו ובעיקר בראשו.

המדינה תבעה את חברת הביטוח של הנהג שנפגע (אליהו), חברת הביטוח של הנהגת הפוגעת (איילון) ואת הנהגת הפוגעת.

ד"ר אילנה פרבר קבעה את צרכיו והעריכה את הקיצור בתוחלת חייו

הנפגע בחר לתבוע ולקבל מהמדינה תשלומים על פי חוק הנכים. משכך הגישה התובעת (המדינה) תביעתה לשיפוי בגין התשלומים ששילמה לנפגע ושהיא עלולה להתחייב בהם מכוח חוק הנכים עד לשווי הפיצויים (גובה הנזק) המגיע לנפגע על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

הנפגע הובהל לבית החולים אסף הרופא כשהוא מונשם ובמצב אנוש והוא נזקק להנשמה במשך כשנה וחצי. בחודש אפריל 2004 הוא הועבר להמשך טיפול במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל-השומר ולאחר תקופת שיקום ממושכת שוחרר לבית הוריו בינואר 2006.

ד"ר אילנה פרבר קבעה את צרכיו של הנפגע והעריכה את הקיצור בתוחלת חייו לנוכח מצבו ובמיוחד לנוכח העובדה שהוא זקוק לעזרה חיצונית בנשימה ובהוצאת ליחה הגם שהוא לא מונשם. ד"ר אילנה פרבר הבהירה שהנפגע זקוק לעזרתם של שני מטפלים בו זמנית ולא די במטפל אחד.

בתפקידו האחרון עבד כטכנאי בקרת ירי במטוס הקרב F15 I

הנפגע בוגר תיכון אורט רחובות במגמת אלקטרוניקה. בעת התאונה שירת הנפגע בשרות קבע בחיל האוויר כהנדסאי אלקטרוניקה. במסגרת שירותו היה שייך לצוות ההקמה של סימולאטור טיסה בחיל האוויר. בתפקידו האחרון עבד כטכנאי בקרת ירי במטוס הקרב F15 I.

השופטת אסתר דודקביץ מבית המשפט מחוזי מרכז קבעה פיצוי של 19,434,940 בתוספת מע"מ ושכר טרחת עורכי דין בגין: הפסדי שכר לעבר, הפסד כושר השתכרות לעתיד, הפסד כושר השתכרות בשנים האבודות, הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים, עזרת בני המשפחה, הוצאות רפואיות, ציוד ואביזרים, הוצאות נסיעה, רכב וניידות, התאמת דיור, עזרת הזולת לעבר, עזרת הזולת לעתיד, נזק שאינו נזק ממון ונזק שאינו נזק ממון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.