ביהמ"ש העליון: פיצוי של 16.5 מיליון שקל לנפגע בתאונת דרכים קשה
בית המשפט העליון פסק לאחרונה כי חברות הביטוח אליהו ואיילון ישלמו למדינה כ-19 מיליון שקל (כולל שכר טרחת עו"ד), כשיפוי (החזר) עבור תמלוגים והטבות שהמדינה שילמה ותשלם לאיש צבא קבע, יוסף עודי, שנפצע אנושות בתאונת דרכים ונותר נכה 100%.
פסק הדין, שניתן על דרך הפשרה, הפחית אמנם בכ-3.5 מיליון שקל את השיפוי שנפסק בבית המשפט המחוזי-מרכז, אך עדיין מדובר באחד מסכומי הפיצויים הגבוהים ביותר שנפסקו בגין פגיעה בתאונת דרכים, ובפסק דין המאשרר רף פיצויים חדש וגבוה למי שנפגעו פגיעות קשות ביותר בתאונות דרכים.
מדינת ישראל הגישה לבית המשפט המחוזי-מרכז תביעת שיפוי נגד חברות הביטוח האמורות, שביטחו בביטוח חובה את שני כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונה. איש הקבע, שהיה בדרכו לבסיס צה"ל, נפגע ברכב חולף בעת שעצר בצד הכביש כדי להחליף גלגל.
איש הקבע הונשם במשך כשנה וחצי והוכרו לו 100% נכות. הוא סובל משיתוק מלא מצווארו ומטה, מרותק לכיסא גלגלים ונזקק לעזרה של שני מטפלים בכל שעות היממה, בכל הפעולות היום-יומיות. חוות דעת רפואית קבעה כי נכותו הקשה קיצרה את תוחלת חייו לפיה הוא עתיד לחיות עד גיל 58 בלבד.
איש הקבע בחר בקבלת הטבות, תגמולים ותשלומים לפי חוק הנכים
מאחר שאיש הקבע נפגע "תוך כדי ועקב" שירותו הצבאי, עמדה בפניו הבחירה בין תביעה לקבלת הכרה וזכויות מקצין התגמולים במשרד הביטחון לפי חוק הנכים, ובין תביעה נגד חברת הביטוח לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד). איש הקבע בחר בקבלת הטבות, תגמולים ותשלומים לפי חוק הנכים.
חוק הנכים קובע כי אם שילמה המדינה פיצוי לנפגע שבחר במסלול הראשון, כפי שאירע כאן, היא יכולה לתבוע שיפוי (החזר) מחברות הביטוח בגין התשלומים ששילמה לנפגע ושהיא צפויה לשלם לו עד לגובה הפיצוי שהיה יכול לקבל מחברת הביטוח לפי חוק הפלת"ד.
במקרה זה - לא היתה מחלוקת שהסכומים שהמדינה שילמה ותשלם בעתיד עולים בהרבה על מה שהיה יכול לקבל לפי חוק הפלת"ד.
המדינה הגישה תביעת שיפוי כאמור, במסגרת מהלך רחב אותו מובילה היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה וחטיבת תביעות וביטוח במשרד הביטחון, כחלק מהאסטרטגיה להגנה אקטיבית על זכויות המדינה והגשת הליכים יזומים.
המדינה יוצגה בבית המשפט המחוזי על-ידי עו"ד עמיחי טרוזמן
חברות הביטוח כפרו בחבותן לשפות את המדינה, וטענו כי בכל מקרה גובה השיפוי לו זכאית המדינה מסתכם במיליוני שקלים בודדים. בית המשפט המחוזי-מרכז פסק לנפגע פיצוי בסך כ-19.4 מיליון שקל בתוספת 2.5 מיליון שקל שכר טרחת עו"ד, וחברות הביטוח ערערו על כך לביהמ"ש העליון.
במהלך הדיון בערעור, הצדדים נענו להצעת ביהמ"ש שיפסוק על דרך הפשרה בטווח שנע בין 14 ל-20 מיליון שקל. ביהמ"ש העליון אישר את חבותן של חברות הביטוח לשפות את המדינה בגין התגמולים ששילמה והגם שהפחית במעט את הסכום, פסק שהסכום יעמוד על כ-19 מיליון שקל (כולל שכ"ט עו"ד).
המדינה יוצגה בבית המשפט המחוזי על-ידי עו"ד עמיחי טרוזמן ממשרד רפפורט ושות' ובבית המשפט העליון על ידי עוה"ד דקלה שלו אמסלם ואביעד אמרוסי מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה.
תביעת השיפוי של המדינה הוגשה מכוח סעיף 36(2) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום).
עצר לתקן פנצ'ר בגלגל בדרך לבסיס צריפין לצורך קבלת טיפול רפואי
במארס 2004 נהג יוסף עודי חייל צה"ל בשירות קבע בדרכו לבסיס חיל הרפואה בצריפין לצורך קבלת טיפול רפואי בכתפו.
במהלך הנסיעה שמע הנפגע רעש של חבטה ועצר את הרכב בשולי הכביש. הוא גילה שהגלגל הימני הקדמי של הרכב נותר ללא אוויר וטיפל בהחלפתו. אותה עת נהגה רויטל אלי, ברכב מיצובישי ופגעה ברכב בעוצמה. הרכב של עודי יוסף נזרק קדימה ופגע בנפגע שהיה לפני הרכב. הנפגע נהדף אל התעלה שבצד הדרך ונפצע קשות ברוב חלקי גופו ובעיקר בראשו.
המדינה תבעה את חברת הביטוח של הנהג שנפגע (אליהו), חברת הביטוח של הנהגת הפוגעת (איילון) ואת הנהגת הפוגעת.
ד"ר אילנה פרבר קבעה את צרכיו והעריכה את הקיצור בתוחלת חייו
הנפגע בחר לתבוע ולקבל מהמדינה תשלומים על פי חוק הנכים. משכך הגישה התובעת (המדינה) תביעתה לשיפוי בגין התשלומים ששילמה לנפגע ושהיא עלולה להתחייב בהם מכוח חוק הנכים עד לשווי הפיצויים (גובה הנזק) המגיע לנפגע על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
הנפגע הובהל לבית החולים אסף הרופא כשהוא מונשם ובמצב אנוש והוא נזקק להנשמה במשך כשנה וחצי. בחודש אפריל 2004 הוא הועבר להמשך טיפול במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל-השומר ולאחר תקופת שיקום ממושכת שוחרר לבית הוריו בינואר 2006.
ד"ר אילנה פרבר קבעה את צרכיו של הנפגע והעריכה את הקיצור בתוחלת חייו לנוכח מצבו ובמיוחד לנוכח העובדה שהוא זקוק לעזרה חיצונית בנשימה ובהוצאת ליחה הגם שהוא לא מונשם. ד"ר אילנה פרבר הבהירה שהנפגע זקוק לעזרתם של שני מטפלים בו זמנית ולא די במטפל אחד.
בתפקידו האחרון עבד כטכנאי בקרת ירי במטוס הקרב F15 I
הנפגע בוגר תיכון אורט רחובות במגמת אלקטרוניקה. בעת התאונה שירת הנפגע בשרות קבע בחיל האוויר כהנדסאי אלקטרוניקה. במסגרת שירותו היה שייך לצוות ההקמה של סימולאטור טיסה בחיל האוויר. בתפקידו האחרון עבד כטכנאי בקרת ירי במטוס הקרב F15 I.
השופטת אסתר דודקביץ מבית המשפט מחוזי מרכז קבעה פיצוי של 19,434,940 בתוספת מע"מ ושכר טרחת עורכי דין בגין: הפסדי שכר לעבר, הפסד כושר השתכרות לעתיד, הפסד כושר השתכרות בשנים האבודות, הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים, עזרת בני המשפחה, הוצאות רפואיות, ציוד ואביזרים, הוצאות נסיעה, רכב וניידות, התאמת דיור, עזרת הזולת לעבר, עזרת הזולת לעתיד, נזק שאינו נזק ממון ונזק שאינו נזק ממון.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
