תביעה: האישה מתפרנסת מגניבת זרע - "גם שאר ילדיה נולדו בנסיבות דומות"

לפי החוק והפסיקה בישראל - האב אחראי לתוצאות מעשיו גם אם הצליח להוכיח כי נפל קורבן למעשי מרמה של אישה הוא יחויב במזונות
אבי שאולי | (12)

תביעה ייחודית נדונה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד. גבר נשוי ואב לילדים טוען שצעירה עמה ניהל רומן גנבה ממנו זרע במרמה. לאחר הפעלת חוקר פרטי החליטה עו"ד אלינור ליבוביץ', המייצגת את הגבר, להגיש נגד האישה תביעת נזיקין על סך של יותר מחצי מיליון שקלים. העילה: גניבת זרע סדרתית.

לדברי עו"ד אלינור ליבוביץ' גניבת זרע הוא מושג בו לא מכירים החוק והפסיקה בישראל. שוב ושוב נקבע בבתי המשפט למשפחה כי האב אחראי לתוצאות מעשיו, וגם אם הצליח להוכיח כי נפל קורבן למעשי מרמה של האישה הוא יחויב במזונות. התנגדותו של האב להבאת ילד לעולם לא פוטרת אותו מתשלום מזונותיו.

הוקלטה מתפארת כיצד חיה בנוחות על חשבון שלושה גברים

דו"ח של חוקר פרטי שהופעל על ידי הגבר, וצורף לתביעה, העלה כי גם שני ילדיה הבוגרים של האישה נולדו בנסיבות דומות, לשני אבות שונים נוספים. חוקרת שדובבה את האם, הצליחה להקליט אותה מתפארת כיצד היא חיה בנוחות על חשבון שלושה גברים, מהם התעברה בתרגילי הונאה שונים, זאת עוד בטרם מלאו לה 30 שנה.

התובע והצעירה קיימו מערכת יחסים לאורך מספר חודשים, במהלכה הגיעו להחלטה משותפת על התקנת התקן תוך רחמי שימנע ממנה להיכנס להיריון. אך לדברי הגבר, האישה הסירה את ההתקן מבלי ליידע אותו וזאת מספר ימים בלבד לאחר התקנתו.

לאחרונה התקיים דיון בתביעה, במהלכו הגיעו השניים לפשרה על פיה תקבל האם דמי מזונות הנמוכים בהרבה מדרישותיה המקוריות.

מדובבת התיידדה עם האם בגינה ציבורית וחילצה ממנה מידע מפליל

בתביעה אותה הגישה עו"ד אלינור ליבוביץ' בשם הגבר, נטען כי מיד בתחילת מערכת היחסים הבהיר הגבר לאישה כי הוא נשוי באושר ואב לילדים, וכי אין הוא מעוניין בקשר אלא למטרות מין בלבד. השניים ניהלו את ההסדר ביניהם ואף החליטו להשתמש בהתקן תוך רחמי, על מנת להגדיל את ההנאה ולהימנע מהיריון, אך כעבור מספר שבועות מההחלטה המשותפת הזו, הודיעה האישה לגבר כי נכנסה להיריון, וכי הסירה את ההתקן בלי ידיעתו.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

חרף בקשותיו של הגבר כי האישה תפסיק את ההיריון, היא סירבה, ומיד לאחר הולדת בנם המשותף, היא פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בדרישה למזונות ולתשלומים נוספים.

החוקר שלח עובדת מטעמו, אם לפעוטה, אשר התיידדה עם האם בגינה, ובמהירה גם הצליחה לחלץ ממנה מידע מפליל על מניעיה וסגנון חייה.

אמצעי הסחיטה: העלתה לפייסבוק תמונות שלה עמו ועם בנם המשותף

עו"ד אלינור ליבוביץ' העלתה בתביעה טענה להפרת חוזה, ולהונאה סדרתית של גברים, ותיארה כיצד התנהגותה השיטתית של האישה הובילה לכך שעוד בטרם מלאו לה 30 שנה, יש לה כבר שלושה ילדים משלושה גברים שונים.

לדברי עו"ד אלינור ליבוביץ' האישה לא הסתפקה בתביעותיה הכספיות, אלא גם לחצה על הגבר וסחטה אותו על מנת שימלא בהקדם את בקשותיה המנופחות והסחטניות. היא העלתה לפייסבוק תמונות שלה עמו ועם בנם המשותף תוך סיכון ברור וידועה שכך עלולות התמונות להגיע לידיעת אשתו.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    ישראל 08/12/2014 15:06
    הגב לתגובה זו
    ברגע שנשים ידעו שהגבר לא הופך באופן אוטומטי לכספומט אז חלק ממעשה ההונאה שקיימים היום על ידי נשים יפסקו ולכל הנשים שיתקפו אותי עכשיו כן אני עומד בדעתי, שיש המון נשים שמנצלות את החוקים בצורה צינית ואם הן היו יודעות שלא יקבלו כסף, אז גם לא היו מביאות את אותם ילדים לעולם גם לגבר יש את אותה הזכות על הילדים מרגע שהם נולדו
  • 11.
    2 שותפים לסקס הוא לא שמע על אמצעי מניעה? (ל"ת)
    גם הגבר אחראי 08/12/2014 08:36
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    עוקץ חזק מצד שני עונש לבוגד (ל"ת)
    חי באושר אז למה בוגד 08/12/2014 01:13
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    להכניס אותה לכלא לכל החיים ולסרס אותה!!!!!!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    נירית 07/12/2014 19:37
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    נחום אבנר 07/12/2014 18:53
    הגב לתגובה זו
    גברים ! אל תפתחו את הרוכסן בכלל.חוץ משתן יוצא משם חומר גנטי, יה מהבולים. ומה בקשר למחלות מין? כול הכבוד לגברת.! לתינוק מגיע דמי מזונות ראויים מהמהבול.
  • 7.
    דביבון 07/12/2014 16:08
    הגב לתגובה זו
    אחלא עיסקה. האשה עשתה בדיוק מה שבית המשפט לענייני האישה מעודד לעשות. לרמות ולהרוויח.........
  • 6.
    מגיע לו - מגיע לה. היא זונה והוא בנ-זונה. (ל"ת)
    דיוס 07/12/2014 15:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לפחות תגמרו בחוץ סתומים . (ל"ת)
    בא 07/12/2014 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לא אשם אף פעם 07/12/2014 15:07
    הגב לתגובה זו
    הגבר " הילד המפגר" אף פעם לא אשם הוא תובע על הפרת הסכם ומה עם ההסכם עם אישתו?
  • 3.
    נשים ??? נחשים . עוד לא הבנתם !!! (ל"ת)
    רק מטומטם נופל כך. 07/12/2014 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לתת לה מאסר עולם! (ל"ת)
    סוחרת בילדים 07/12/2014 14:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צריך לשלוח אותה לכלא, רמאית. (ל"ת)
    אין דין ואין דיין 07/12/2014 14:01
    הגב לתגובה זו
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

אמזון
צילום: טוויטר

נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים ישראלים תתברר בארץ

השופטת דחתה את בקשת אמזון ואמזון שירותים לכפירה בסמכות בית המשפט הישראלי. בהחלטה מקיפה היא קבעה כי אמזון מפעילה תצורת אתר ישראלית, פונה לצרכנים ישראלים ופועלת בשוק המקומי, ולכן לא תוכל לטעון שהפורום הישראלי אינו המקום הראוי לברר את התביעה. מדובר בייצוגית בטענה כי ממשק המשתמש של אמזון הטעה לקוחות לרכוש מנוי פריים או פריים וידאו מבלי שהתכוונו לכך, ואף הקשה על ביטול השירותים

עוזי גרסטמן |

בתחילת 2025, באולם השקט של בית המשפט המחוזי בלוד, נדונה סוגיה עקרונית שמעסיקה צרכנים רבים בישראל: האם תאגיד אינטרנט בינלאומי כמו אמזון יכול להתחמק מדיון בישראל בטענה שהכל מתנהל מעבר לים. מאחורי ההליך עומדים שני צרכנים ישראלים, רביד דקל ושחר ולר, שהגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד שתי ישויות של החברה: Amazon.com . ו-Amazon.com Services LLC. הם טענו כי ענקית הסחר האלקטרוני מפעילה את אתר Amazon.com באופן מטעה, כדי לשדל לקוחות לרכוש שירותי פריים ופריים וידאו גם כשלא התכוונו לכך, ושלאחר מכן היא מקשה עליהם להתנתק מהשירותים.

לטענת המבקשים, אמזון עיצבה את ממשק המשתמש כך שצרכנים יחשבו כי הצטרפות לשירותי פריים היא חלק אינטגרלי מתהליך הקנייה, וכי ההטעיה חמורה במיוחד עבור לקוחות ישראלים, שאינם נהנים מאותן הטבות משלוחים כמו הצרכנים האמריקאים. הם טענו כי גם השירות הנוסף, אמזון פריים וידאו, מוצג באופן מטעה, כך שצרכנים המבקשים לצפות בתכני סטרימינג בלבד נגררים לרכוש את חבילת פריים המלאה, שיקרה בהרבה. בנוסף, לטענתם, אמזון מערימה קשיים על מי שמנסה לבטל את המנוי.

במרכז ההליך ניצבה השאלה: האם לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתביעה נגד חברה אמריקאית, כשהשירות נרכש דרך אתר בינלאומי. אמזון ביקשה מבית המשפט לדחות את ההליך בטענה שאין לו סמכות מקומית, שכן "השירותים המדוברים אינם מוצעים כלל לצרכנים בישראל", אלא רק למשתמשים שהזינו כתובת משלוח בארה"ב. לטענתה, כל ההתקשרות נעשתה לפי תנאי שימוש שקובעים כי הדין החל הוא דין מדינת וושינגטון.

בסיס עובדתי "רעוע"

בבקשות הכפירה, הדגישה אמזון כי הבסיס העובדתי שעליו מבוססת בקשת האישור הוא "רעוע", וכי מדובר בניסיון של המבקשים "לייבא" את תביעת הרשות הפדרלית להגנת הצרכן (FTC) שנוהלה נגדה בארה"ב. אמזון טענה גם כי המבקשים עצמם מודים כי אינם זוכרים את נסיבות ההצטרפות לשירותים, ולכן לא הוכיחו כלל שנפגעו או הוטעו. המבקשים השיבו כי אמזון נוכחת היטב בישראל, פונה במובהק לקהל הישראלי, ואף מפעילה ממשק בשפה העברית ומאפשרת תשלום בשקלים. לטענתם, ההטעיות נוגעות לציבור הצרכנים המקומי, ולכן לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתיק. הם הדגישו כי, "הנזק שנגרם לחברי הקבוצה התרחש בישראל, כתוצאה מפעילותה של אמזון הפועלת כאן ומכוונת לשוק המקומי".

השופטת כרמית בן אליעזר דחתה את בקשת אמזון, בנימוק כי החברה לא הצליחה לבסס את טענתה העובדתית שלפיה שירות פריים אינו מוצע לישראלים. היא כתבה בהכרעתה כי, "משלא הוגש תצהיר מטעם המשיבות, הרי שלא הונחה תשתית לביסוסה של טענה זו". לדבריה, גם אם אמזון צדקה בטענה ששירות פריים מוצע רק למי שהזינו כתובת בארה"ב, זה לא מספיק כדי לשמוט את הקרקע מתחת לעילת התביעה, שכן גם לקוחות ישראלים שהזינו כתובת אמריקאית זכאים שלא להיות מוטעים.