תביעה: האישה מתפרנסת מגניבת זרע - "גם שאר ילדיה נולדו בנסיבות דומות"
תביעה ייחודית נדונה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד. גבר נשוי ואב לילדים טוען שצעירה עמה ניהל רומן גנבה ממנו זרע במרמה. לאחר הפעלת חוקר פרטי החליטה עו"ד אלינור ליבוביץ', המייצגת את הגבר, להגיש נגד האישה תביעת נזיקין על סך של יותר מחצי מיליון שקלים. העילה: גניבת זרע סדרתית.
לדברי עו"ד אלינור ליבוביץ' גניבת זרע הוא מושג בו לא מכירים החוק והפסיקה בישראל. שוב ושוב נקבע בבתי המשפט למשפחה כי האב אחראי לתוצאות מעשיו, וגם אם הצליח להוכיח כי נפל קורבן למעשי מרמה של האישה הוא יחויב במזונות. התנגדותו של האב להבאת ילד לעולם לא פוטרת אותו מתשלום מזונותיו.
הוקלטה מתפארת כיצד חיה בנוחות על חשבון שלושה גברים
דו"ח של חוקר פרטי שהופעל על ידי הגבר, וצורף לתביעה, העלה כי גם שני ילדיה הבוגרים של האישה נולדו בנסיבות דומות, לשני אבות שונים נוספים. חוקרת שדובבה את האם, הצליחה להקליט אותה מתפארת כיצד היא חיה בנוחות על חשבון שלושה גברים, מהם התעברה בתרגילי הונאה שונים, זאת עוד בטרם מלאו לה 30 שנה.
התובע והצעירה קיימו מערכת יחסים לאורך מספר חודשים, במהלכה הגיעו להחלטה משותפת על התקנת התקן תוך רחמי שימנע ממנה להיכנס להיריון. אך לדברי הגבר, האישה הסירה את ההתקן מבלי ליידע אותו וזאת מספר ימים בלבד לאחר התקנתו.
לאחרונה התקיים דיון בתביעה, במהלכו הגיעו השניים לפשרה על פיה תקבל האם דמי מזונות הנמוכים בהרבה מדרישותיה המקוריות.
מדובבת התיידדה עם האם בגינה ציבורית וחילצה ממנה מידע מפליל
בתביעה אותה הגישה עו"ד אלינור ליבוביץ' בשם הגבר, נטען כי מיד בתחילת מערכת היחסים הבהיר הגבר לאישה כי הוא נשוי באושר ואב לילדים, וכי אין הוא מעוניין בקשר אלא למטרות מין בלבד. השניים ניהלו את ההסדר ביניהם ואף החליטו להשתמש בהתקן תוך רחמי, על מנת להגדיל את ההנאה ולהימנע מהיריון, אך כעבור מספר שבועות מההחלטה המשותפת הזו, הודיעה האישה לגבר כי נכנסה להיריון, וכי הסירה את ההתקן בלי ידיעתו.
חרף בקשותיו של הגבר כי האישה תפסיק את ההיריון, היא סירבה, ומיד לאחר הולדת בנם המשותף, היא פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בדרישה למזונות ולתשלומים נוספים.
החוקר שלח עובדת מטעמו, אם לפעוטה, אשר התיידדה עם האם בגינה, ובמהירה גם הצליחה לחלץ ממנה מידע מפליל על מניעיה וסגנון חייה.
אמצעי הסחיטה: העלתה לפייסבוק תמונות שלה עמו ועם בנם המשותף
עו"ד אלינור ליבוביץ' העלתה בתביעה טענה להפרת חוזה, ולהונאה סדרתית של גברים, ותיארה כיצד התנהגותה השיטתית של האישה הובילה לכך שעוד בטרם מלאו לה 30 שנה, יש לה כבר שלושה ילדים משלושה גברים שונים.
לדברי עו"ד אלינור ליבוביץ' האישה לא הסתפקה בתביעותיה הכספיות, אלא גם לחצה על הגבר וסחטה אותו על מנת שימלא בהקדם את בקשותיה המנופחות והסחטניות. היא העלתה לפייסבוק תמונות שלה עמו ועם בנם המשותף תוך סיכון ברור וידועה שכך עלולות התמונות להגיע לידיעת אשתו.
- 12.ישראל 08/12/2014 15:06הגב לתגובה זוברגע שנשים ידעו שהגבר לא הופך באופן אוטומטי לכספומט אז חלק ממעשה ההונאה שקיימים היום על ידי נשים יפסקו ולכל הנשים שיתקפו אותי עכשיו כן אני עומד בדעתי, שיש המון נשים שמנצלות את החוקים בצורה צינית ואם הן היו יודעות שלא יקבלו כסף, אז גם לא היו מביאות את אותם ילדים לעולם גם לגבר יש את אותה הזכות על הילדים מרגע שהם נולדו
- 11.2 שותפים לסקס הוא לא שמע על אמצעי מניעה? (ל"ת)גם הגבר אחראי 08/12/2014 08:36הגב לתגובה זו
- 10.עוקץ חזק מצד שני עונש לבוגד (ל"ת)חי באושר אז למה בוגד 08/12/2014 01:13הגב לתגובה זו
- 9.להכניס אותה לכלא לכל החיים ולסרס אותה!!!!!!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)נירית 07/12/2014 19:37הגב לתגובה זו
- 8.נחום אבנר 07/12/2014 18:53הגב לתגובה זוגברים ! אל תפתחו את הרוכסן בכלל.חוץ משתן יוצא משם חומר גנטי, יה מהבולים. ומה בקשר למחלות מין? כול הכבוד לגברת.! לתינוק מגיע דמי מזונות ראויים מהמהבול.
- 7.דביבון 07/12/2014 16:08הגב לתגובה זואחלא עיסקה. האשה עשתה בדיוק מה שבית המשפט לענייני האישה מעודד לעשות. לרמות ולהרוויח.........
- 6.מגיע לו - מגיע לה. היא זונה והוא בנ-זונה. (ל"ת)דיוס 07/12/2014 15:19הגב לתגובה זו
- 5.לפחות תגמרו בחוץ סתומים . (ל"ת)בא 07/12/2014 15:07הגב לתגובה זו
- 4.לא אשם אף פעם 07/12/2014 15:07הגב לתגובה זוהגבר " הילד המפגר" אף פעם לא אשם הוא תובע על הפרת הסכם ומה עם ההסכם עם אישתו?
- 3.נשים ??? נחשים . עוד לא הבנתם !!! (ל"ת)רק מטומטם נופל כך. 07/12/2014 15:05הגב לתגובה זו
- 2.לתת לה מאסר עולם! (ל"ת)סוחרת בילדים 07/12/2014 14:54הגב לתגובה זו
- 1.צריך לשלוח אותה לכלא, רמאית. (ל"ת)אין דין ואין דיין 07/12/2014 14:01הגב לתגובה זו

הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?
במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.
האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה
במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.

הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?
במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.
האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה
במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.
