קשיים בהנפקת השנה: לחץ כבד על שפיר להפחית את השווי - הנה הפרטים
ביום חמישי הקרוב צפוי להתרחש השלב המוסדי בהנפקה של שפיר הנדסה. מדובר באחת ההנפקות הגדולות שהיו בבורסה בתל אביב מאז ההנפקה של קבוצת עזריאלי. מבדיקת Bizportal עולה תמונה על פיה הגופים המוסדיים לא ממהרים לתת את הכסף במסגרת ההנפקה - ודורשים הפחתה לעומת השווי אותו רוצה החברה.
שפיר היא חברה ותיקה שנוסדה בשנת 1968 והיא חברת התעשייה למוצרי בניה מהמובילות בישראל. ההכנסות השנתיות של החברה מסתכמו בכ-2.3 מיליארד שקל, הרווח הנקי ב-192 מיליון שקל ולחברה ישנו צבר עבודות של 5.5 מיליארד שקל.
בתחילת הדרך ביקשה שפיר לגייס הון לפי שווי של 2 מיליארד שקל (לפני הכסף). בהמשך, כלי התקשורת כתבו כי החברה מבקשת לגייס הון לפי שווי של 2.5 מיליארד שקל. עם זאת, ביממה הקרובה תידרש החברה לבצע הפחתה משמעותית בשווי שלה - אם היא תרצה להגיע לבורסה בתל אביב.
היקף הגיוס המתוכנן של החברה במניות צפוי להסתכם בכ-400-500 מיליון שקל באופן שיבטיח את כניסתה של המניה למדד ת"א 100 (בעדכון המהיר). בנוסף, לאחרונה פורסם כי החברה נערכת גם לגיוס של עד 600 מיליון שקל נוספים באיגרות חוב. תנאי לכך הוא גיוס הון בהיקף של יותר מ-300 מיליון שקל.
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המניה של האחים וינקלבוס צונחת מתחת למחיר ההנפקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לידי Bizportal נודע כי תג המחיר אותו מוכנים לשלם חלק מהמוסדיים הגדולים עומד על 1.8 מיליארד שקל בלבד. עם זאת, בכדי להשיג היענות גבוהה מצד המשקיעים המוסדיים - ככל הנראה בעלי השליטה בחברה ייאלצו לצאת להנפקה לפי שווי נמוך אף יותר של 1.6-1.7 מיליארד שקל.
את ההנפקה מובילה חברת פועלים IBI שעבורה מדובר ללא ספק בהנפקת השנה. בפועלים IBI לא ירצו לפספס את ההנפקה ויידרשו למצוא את האיזון בין הדרישות של המוסדיים לבין רצון הבעלים של החברה. הדרך הפיננסית לגשר על הפער הזה היא באמצעות מרכיב של כתבי אופציה. בדרך זו, ההנפקה מתבצעת לפי שווי נומינלי של 1.8 מיליארד שקל - כאשר כתב האופציה מוריד את השווי האפקטיבי של הגיוס מעט.
בשבועות האחרונים ערכה החברה רוד שואו בקרב גופים מוסדיים. המטרה: לשכנע אותם להשקיע בחברה במסגרת ההנפקה. הגם שיש גופים שמוכנים לרכוש מניות לפי השווי של 1.8 מיליארד שקל - ל-Bizportal נודע כי ישנם לפחות שני גופים גדולים ואסטרטגיים אשר הודיעו לחתמים כי אינם מוכנים לרכוש מניות במסגרת ההנפקה.
- הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
- 2.איגוד העובדים 27/11/2014 12:55הגב לתגובה זומוסדים ומשקעים: חברת שפיר היא חברה ברמת איכות בנלאומית לחברה יש יכולת לעמוד בלו"ז מהיר יותר מהמתוכנן. לחברה יכולת ביצוע הנדסית טוב יותר מכל חברה בתחום האחים שפירא חונכו ובורכו בצניעות וחריצות אין כץ... למשקיע תבוא ברכה
- 1.שוקי 24/11/2014 17:27הגב לתגובה זוימתינו שנה. בדיחה.
- מוסדי 25/11/2014 09:31הגב לתגובה זולא לקחת בשווי גבוה מ1.5
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןמנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
טאואר סמיקונדקטור טאואר 3.16% יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6% ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.
טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.
טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות
וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים
הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
