קואופרטיב מזון "שלנו": "המחירים אצלנו תחרותיים - ואנחנו בהחלט מרוויחים"
המחאה החברתית שפרצה בשנת 2011 יצרה שינוי תודעתי גדול בציבור. אחד הפרוייקטים המעניינים הוא חנות קואופרטיב בשם "שלנו" שהוקמה בשכונת ביצרון בתל-אביב. ד"ר ישי סקלי - חבר הוועד המנהל של הקואופרטיב מספר ל-Bizportal היכן נולד הרעיון? איך זה עובד? ומה התוכניות להמשך?
ד"ר ישי סקלי, רופא בבית חולים איכילוב, התמקם בקיץ 2011 במאהל ברחוב נורדאו בתל-אביב. אם ברחוב רוטשילד התגבשה קבוצה פוליטית בנורדאו הוחלט לקחת אחריות ולהקים קואופרטיב שיקדם עסקים חברתיים, שבהם הבעלים הם גם הלקוחות.
סקלי: "אנחנו רוצים רווח צנוע והוגן. הצלחנו להגיע לרמת מחירים תחרותית אפילו מול רשתות דיסקאונט שפועליות באזור". החנות פתוחה לכולם (לא רק חברים) והיא צפויה להעניק בקרוב שירות של משלוחים.
הקמת עסקים חברתיים במגוון תחומים
"שלנו" הוקם כאגודה שיתופית (קואופרטיב) בדצמבר 2011 והחל לגייס חברים רבים מכל הארץ. הקואופרטיב מקדם מיזמים בשלושה תחומים: קמעונאות, איגוד אשראי וגמל ופנסיה. הוועד המנהל והחברים הפעילים הינם מתנדבים והקמת המיזמים גם היא מתבצעת בהתנדבות.
באתר החברה נכתב: "החזון שלנו להוות גוף כלכלי חברתי מוביל שערכיו המרכזיים הם הוגנות, שקיפות, שוויון, סולידאריות ושיתופיות, השואף להיטיב עם הקהילה והסביבה ומשקיע את עודפיו בקידום מטרות חברתיות על פי החלטת חבריו, וזאת במטרה להביא לשינוי כלכלי וחברתי בישראל".
- 5.שמואל ברגר 13/11/2014 13:17הגב לתגובה זולמה לי להגיע אליכם בלי שאני יודע מראש מה המחירים?
- 4.ישר כוח - מתי אתם פותחים ברמת גן? (ל"ת)רק תבואו 10/11/2014 15:46הגב לתגובה זו
- 3.הגולש 10/11/2014 09:23הגב לתגובה זושל הזוג הנשוי שגם הקים דבר דומה בהרצליהאו שזו אותה חנות (:כבר בנורדאו היה ברור שמי שארגן את המקום היה עמ לגזור קופון (:
- רון 10/11/2014 11:43הגב לתגובה זוהמקום פתוח כבר שנה כפי שנאמר בכתבה ואין לה קשר לחנות בהרצליה. לא ברור למה אתה מתכוון בביטוי "לגזור קופון". מלבד משכורות עובדים אף אחד שם לא מרויח אישית מרווחי החנות.
- 2.לדר ישי סקלי- נא השאר מייל , (ל"ת)כותבי תרחישים 10/11/2014 09:16הגב לתגובה זו
- 1.כל הכבוד (ל"ת)לושי במלכודת 10/11/2014 08:16הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם.
ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים.
בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב.
בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM.
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.
