כתגובה לסנקציות המערביות: ברוסיה בוחנים החרמה של רכוש זר
בשל מלחמת האזרחים באוקראינה, היחסים הדיפלומטיים בשנה האחרונה בין המערב לבין רוסיה נמצאים במשבר החריף ביותר מזה עשור. האשמות המערב בהתערבות רוסית במלחמה, גררו עד כה כנגד מוסקבה, סנקציות כלכליות ודיפלומטיות מצד ארה"ב והאיחוד האירופי. אלה כללו הקפאה של רכוש, ביטולי ויזות ואיסור גישה אל הון של חברות רוסיות.
עתה, רוסיה מבקשת להשיב באותו המטבע ומסמנת כי המשבר עוד רחוק מסיום ואף יכול להחריף. הערב (25.9) הקרמלין הודיע כי לנוכח הסנקציות המערביות שהופעלו כנגדה, היא בוחנת לאפשר לבית המשפט במוסקבה להחרים נכסים זרים על אדמת המדינה.
הטריגר המידיי של פעולה זו התרחש השבוע באיטליה. שם הוחרם רכוש בשווי של 40 מיליון דולר, בבעלותו של ארקאדי רוטנברג, אשר נחשב בן ברית של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.
החוק המוצע בפרלמנט יאפשר פיצוי אזרחים רוסיים שנפגעו מהסנקציות או משפיטה מוטת כנגדם במדינות זרות. כך יתאפשר להלאים רכוש זר ברוסיה, גם אם האחרון אמור ליהנות מחסינות בינלאומית.
- טראמפ יטיל סנקציות על רוסיה? "פוטין השתגע לגמרי"
- טראמפ ממשיך לזגזג: "פוטין - עצור את המתקפות על קייב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת רוסיה לא אמורה לצמוח בשנתיים הקרובות, בין היתר לנוכח המשבר באוקראינה והשלכותיו הכלכליות. הנפגעים העיקריים מכך יהיו האזרחים הפשוטים במדינה. מבקריו של פוטין טוענים כי הוא גורם למשבר דיפלומטי, רק בכדי להגן על חבריו הטייקונים מסביב לעולם, אשר נפגעו מהסנקציות הבינלאומיות על המדינה.
- 2.ליצן 25/09/2014 21:49הגב לתגובה זואובמה ופוטים מכים מתחת לחגורה תיגרה מסוג זה פוגעת באגו של המנהיגים מייד נשמע כי כבודה של רוסיה נרמס ועקרונות היסוד של ארה"ב נרמסו מכאן הדרך למלחמה קצרה - המלחמה חייבת להשאר בתחום המדינתי כלכלי
- 1.אברשקלה 25/09/2014 20:21הגב לתגובה זובאיזה עולם אנו חיים?לאיזו מציאות ניקלע העולם?לא רחמנות? איש אחד שעלה "במקרה" לגדולה עלול חלילה לעשות מלחמת עולמית בשל גחמות ותסבוכים מולדים שלי לפחות עליהם אין מושג או תשובה . אני מאחל למנהיגים כולם לעשות חשבון נפש נוקב. צריך וחובה לרפד האגו לפוטין או אז הכל יחלוף בשלום.

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.