ההשקעה הזרה הגדולה ביותר בישראל: אינטל תשקיע 22 מיליארד שקל בקריית גת - תקבל מיליארד שקל מהמדינה

החברה תשלם מס חברות של 5% בלבד. לפיד: "שדרוג המפעל יביא ליצירת כ 1,000 מקומות עבודה חדשים", בנט: "רגע היסטורי"
לירן סהר | (4)
נושאים בכתבה אינטל

משרדי האוצר והכלכלה אישרו הבוקר את תכנית ההשקעות של חברת אינטל - השקעת החברה בשדרוג המפעל בקרית גת, תעמוד על כ-6 מיליארד דולר (כ-22 מיליארד שקלים), בהתאם לתוכנית העסקית שהוגשה למרכז ההשקעות ולמשרדי האוצר והכלכלה.

במסגרת התוכנית, תעסיק אינטל עד לשנת 2023, קרוב ל-1,000 עובדים חדשים בנוסף להבטחת העסקתם של 2,500 העובדים הקיימים בחברה, בהתאם לתוכנית העסקית. בנוסף, התחייבה החברה לרכש גומלין בישראל בהיקף מצטבר של כ-550 מיליון דולר ורכש מקומי נוסף בהיקף של כ-400 מיליון שקל מדי שנה. כמו כן, התחייבה החברה כי 50% מעובדי המפעל יתגוררו באזור גדרה ודרומה.

במסגרת האישור, תזכה החברה, שתהפוך את מפעלה בקרית גת למתקדם בעולם בטכנולוגיית שבבים, למעמד של מפעל מועדף מיוחד, כפי שאושר על ידי מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג ומנהל רשות המסים, משה אשר. המעמד של מפעל מועדף מיוחד ייגזר על פי החוק לעידוד השקעות הון, לאחר שהוכח כי המפעל יתרום תרומה מהותית לפעילות הכלכלית בישראל ותשואה גבוהה למשק, ויש בו כדי לקדם יעדים לאומיים של כלכלת ישראל.

מעמד זה יזכה את החברה במס חברות בשיעור של 5% לתקופה של 10 שנים (עד 2023) ומענקים בהיקף של 300 מיליון דולר. המענק שאושר על ידי מנהלת מרכז ההשקעות יביא לגיוסם של אלפי עובדים חדשים בשנים הקרובות, לצורך שדרוגו של המפעל בקרית גת לטכנולוגיה המתקדמת בעולם לייצור רכיבים מיקרו אלקטרוניים.

לראשונה, העמידה המדינה קריטריונים ברורים אשר יבחנו לאורך כל תקופת הזכאות:

1. הגדלת כושר היצור ביחס לתקופת הזכאות הקודמת, בנוסף ליעדי ההכנסות.

2. ביטול האפשרות להוריד את יעדי התעסוקה אם גובה ההשקעות יפחת.

3. הגדלת דרישות הרכש המקומי, כך שיובטח גידול של לפחות 10% ביחס לשנת 2013 והגדלת רכש הגומלין ב100 מיליון דולר.

4. מספר העובדים שיעברו לפריפריה הורחב ל- 50% מכלל העובדים ( ביחס ל 50% מהעובדים התוספתיים).

5. הוספה של השקעה במוסדות מחקר אקדמיים לצד מימון שכר הלימוד לסטודנטים והגדרת סכום מינימלי של מיליון דולר לשנה.

6. התחייבות לביצוע פעולות ההקמה ע י עובדים וספקים ישראלים.

7. מניעת הסטת עובדים בקבוצה לחברה המוטבת לצורך עמידה ביעדי התעסוקה.

שר האוצר, יאיר לפיד: "ההשקעה של אינטל מהווה נכס אסטרטגי עבור התעשייה הישראלית. זו היא ההשקעה הגדולה ביותר של חברה זרה בישראל אי פעם וזו הוכחה נוספת שישראל נמצאת בקדמת תעשיית הטכנולוגיה והחדשנות. שדרוג המפעל יביא ליצירת כ 1,000 מקומות עבודה חדשים אשר יספקו תעסוקה לתושבי הדרום ועוד אלפי מקומות עבודה במעגל שני. אנו נמשיך לפעול ליצירת סביבה עסקית אטרקטיבית בכדי להגביר את ההשקעות במדינת ישראל".

מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן: "אישור תכנית ההשקעות והמענק מסכם עבודה משותפת למשרד האוצר, משרד הכלכלה ורשות המסים, בה הצלחנו ליצור את התנאים לקבלת המענק והטבות המס. התנאים מבטיחים עמידה ביעדים מדידים בתחומי התעסוקה, הרכש המקומי והגדלת הייצור באופן שיתרום לצמיחת הכלכלה והמשק".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עובד אינטל 23/09/2014 21:29
    הגב לתגובה זו
    לא מזמן הודיעו למחלקה שלנו באינטל שלמרות שהמצב באינטל הרבה זמן לא היה כל כך טוב מכל הבחינות (רווחים של מיליארדי דולרים ,הכנסות, מכירות ,מניה , הזמנות , מוצרים חדשים ,מובילות בטכנולוגיה )ולמרות שהרבעון האחרון היה עם ההכנסות הכי גבוהות אי פעם באינטל ולמרות שהמפעל (בקרית גת) מצטיין ברוב הפרמטרים מול כל המפעלים של אינטל בעולם ומקבל פרסי הצטיינות ועובד בקצב ייצור של 115% ולמרות שמרחיבים את המפעל ומקבלים כסף מהמדינה להעסיק עובדים, הולכים לזרוק עשרות עובדים טובים עד סוף השנה (בטח במקומנו יביאו עבדי קבלן כנראה שזאת המגמה להביא עבדים במקום עובדים).
  • 2.
    משה פרץ 22/09/2014 14:21
    הגב לתגובה זו
    כל מפעל בארץ יגדיל במידה ניכרת את המפעל, וכמובן את מספר העובדים, אם ישלם שישית מהמס שהמפעל משלם עכשיו. זה לא רג הסטורי אלא רגע היסטרי. האם בעשרה אחוז מס אינטל לא היה משקיע בארץ? נסו לתת עשרה אחוז מס למפעלים, יצטרכו ליבא עובדים מחו"ל.
  • 1.
    אריק 22/09/2014 13:45
    הגב לתגובה זו
    המדינה יכלה לרתום את הכסף לאבטלה או הכשרה ושילוב הרבה יותר מ1000 מובטלים במקומות שכבר קיימים - שילמנו ביוקר
  • ציון 22/09/2014 14:37
    הגב לתגובה זו
    את כל זה במיליארד מציאה אני לא איש כשמבין הרבה בכלכלה אבל יש פה רווח אדיר למדינה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי