הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל

כדור הרגעה לשווקים: פורטוגל הודיעה על תוכנית הצלה לבנק הקורס

במסגרת התוכנית יוזרמו 6.6 מיליארד דולר מכספי המדינה והבנק המלווה השני בגודלו במדינה יפורק - השווקים יגיבו בחיוב?
מירון ארונוביץ | (1)
נושאים בכתבה פורטוגל

אחרי ירידות חדות בסוף השבוע ברחבי העולם, כשמדד ה-s&p 500 מאבד 2.3% תוך יומיים, נרשמות הבוקר עליות בחוזים העתידיים בשיעור של עד 0.3%.

אחת הסיבות המרכזיות לנפילה העוצמתית בוול סטריט ביום חמישי האחרון, הייתה חדלות הפירעון של הבנק המלווה השני בגודלו בפורטוגל, אספיריטו סאנטו. הסיבה השנייה ע"פ מנהלי ההשקעות הייתה חדלות הפירעון של ארגנטינה וכן המלחמה בעזה שהשפיעה לרעה על מצב הרוח בשווקים.

לפחות הבעיה הראשונה נראית הבוקר בדרך לפיתרון. הבנק המרכזי בפורטוגל הודיע אמש על תוכנית הצלה במסגרתה יוזרמו 6.6 מיליארד דולר מכספי המדינה והבנק יפורק. מניית הבנק התפרקה ב-40% ביום שישי האחרון.

הקריסה של הבנק בהחלט מפתיעה בהתחשב בעובדה שהבנק המרכזי בפורטוגל טען רק לפני כמה שבועות שהוא יוכל לעמוד בפני זעזועים שנגרמו כתוצאה מאי-סדרים שנמצאו בחשבונות חברת האם, שהוא תאגיד שבסיסו בלוקסמבורג.

מי שיינצלו מהמכה יהיו קודם כל בעלי החשבונות ובעלי האג"ח הבכירים. מנגד, הנושים הקטנים יותר ובעלי המניות יספגו את ההספדים. נגיד הבנק המרכזי של פורטוגל סיכם את המצב בפשטות: "הכרחי להבטיח את הפיקדונות ולשמור על יציבות המערכת הפיננסית."

אביחי שורצקי, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות IBI , התייחס להחלטת הבנק המרכזי "הצעד של הבנק המרכזי צפוי להוביל לירידה משמעותית באי הודאות. אמנם בסקירות שפרסמנו בשבועות האחרונים הצגנו ניתוח אשר הראה כי המשבר ב-BESPL לא צפוי להוביל לתהליך של הדבקה, ואולם הפרסומים השונים סביב המשבר ב-BESPL הובילו לתנודתיות באיגרות הפיננסיות והממשלתיות באירופה."

"באשר לפורטוגל, עדיין לא ברור לחלוטין האם הכסף לחילוץ הבנק יגיעו מהממשל. עם זאת, כפי שציינו בעבר, הממשלה מחזיקה ברזרבה של 6.4 מיליארד אירו, אשר ניתנו לטובת סיוע למערכת הפיננסית כחלק מתוכנית החילוץ לה זכתה המדינה, וטרם נוצלו. סכום זה כבר נכלל ביחסיה הפיסקאליים של פורטוגל כחוב, ועל כן השימוש בו לא צפוי להוביל להרעה ביחסים הפיסקאליים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמואל ברגר 04/08/2014 11:48
    הגב לתגובה זו
    זה לגיטימי לא לשים תמונה בכלל. אבל תמונות הסטוק האלה מביכות.
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.


להמשך הכתבה לחץ כאן