גרהאנת'ם חותך את ילן: "מעודדת בועה במלא מובן המילה" - מה הדד ליין?

אחד מנביאי הזעם המוכרים בשוק העביר ביקורת קשה על מדיניותה של הנגידה, אבל גם סימן את השיאים שהשוק יגיע אליהם קודם

קשה להתרכז בימים כאלה בכלכלה ובשוק ההון, אבל כדאי לקחת בחשבון שהאירועים המדיניים-פוליטיים כמו המלחמה בעזה והמתיחות מול רוסיה, לא משפיעים באופן משמעותי על השווקים, בינתיים. מה שכן יכול להטריד את נחת המשקיעים שרואים את המדדים בארה"ב ברמות שיא הם הדברים שהטיח ג'רמי גרהאנת'ם, אחד המייסדים ואסטרטג ההשקעות הראשי ב-GMO, חברת ניהול הנכסים הענקית מבוסטון, שמנהלת 112 מיליארד דולר, ביו"ר ה'פד', ג'נט ילן.

עוד לפני שתקראו את דברי הביקורת הנוקבים שלו נגד מדיניותה, כדאי גם להתחשב במוניטין שיצא לגרהאם ברבות השנים בזיהוי מדויק של בועות ספקולטיביות בשווקים תוך כדי הווצרותן, כמו בועת הנכסים ביפן בשנות השמונים המאוחרות, בועת ההייטק של תחילת המילניום וגם הבועה הגדולה של 2008. גרהאם אגב, ידע להמנע מבעוד מועד מהשקעה בנכסים המסוכנים בשני המקרים הראשונים שצויינו.

אז מה הבעיה של גרהאנת'ם עם ילן? נתחיל בכך שהוא מאשים אותה ב"דבקות המוחלטת" שלה למדיניות המוטעית של אלן גרינספן ובן ברננקי. לטענתו, "ילן מעודדת במלא מובן המילה בועה בשוק ההון."

במכתבו הרבעוני למשקיעים כתב גרהאנת'ם "היא לא תשתמש בריבית כדי לעצור או לרסן שום בועת נכסים שעלולה להווצר כתוצאה משיעור הריבית האפסי. וההיסטוריה ברורה: שיעורי ריבית נמוכים כל כך מעודדים ללא צל של ספק ספקולטיביות עצומה. אבל ילן, בדיוק כמו קודמיה, ברננקי וגרינספן, תנסה רק לצמצם את הנזק שייגרם כתוצאה מפיצוץ של בועה."

גרהאנת'ם ממשיך ותוקף את בכירי הבנק המרכזי שאינם לומדים מטעויות העבר "חשבתי שיושבי הראש של הבנקים המרכזיים כבר למדו אחרי כל כך הרבה כאב מיותר, יתחילו כר להתפשר בעניין הזה, אבל זה לא קרה במקרה של ה'פד'. הראיות נגד המדיניות הזו, אחרי פיצוץ כואב של שתי בועות כאלה, מאוד מרשימות. אבל הן אפילו לא קרובות להרשים את אנשי האקדמיה שאינם מוכנים לסגת מהתיאוריות הכמעט זהות שלהם, למרות ההוכחות הפשוטות."

לדבריו, הצהרותיה של ילן בתחילת חודש יולי, רק מקפיצות את הסיכויים ששוק המניות האמריקאי יהפוך בועתי לחלוטין "הצהרות כאלה של סיכון מוסרי אומרות למשקיעים: אנחנו אולי לא נפעל כדי לעצור את הבועה, אבל נעזור לכם, כשהמצב יהפוך גרוע מאוד. הצהרות כאלה מהוות עידוד ברור לספקולנטים ומשפרות מאוד את הסיכויים ליצירת בועה במלא מובן המילה, לפני שהפרק הנוכחי יסתיים."

במכתבו הוסיף גרהאנת'ם כי הוא מנבא שכל סוגי המיזוגים והרכישות ישברו את כל השיאים בשנתיים הקרובות, והוא ממשיך לדבוק בהערכותיו הקודמות שהשוק השורי לא ישבר בשנה-שנתיים הקרובות, ז"א לא לפני שה-s&p 500 ישבור את רמת 2,250 הנקודות."

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Jeremy Grantham 23/07/2014 08:29
    הגב לתגובה זו
    Jeremy Grantham
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.