סיפור הזוי: חברת נדל"ן הודיעה על הפחתת נכס מהותי ברומניה, שחתך את ההון העצמי בלא פחות מ-20%

נכס הנדל"ן ברומניה עמד ריק במשך שנים בלי כוונה לבנות עליו, ורק עכשיו נזכרה החברה לעדכן את המשקיעים שערכו ירד ב-80%
ידידיה אפק | (7)
נושאים בכתבה ורדינון

חברת הנדל"ן ורדינון נדלן הודיעה היום (ג') שתאלץ להכיר בדיעבד בירידת ערך מהותית מאוד בשווי נכס ברומניה, שאותו מחזיקה חברת הבת ויגו 2006. ירידת הערך הזו מביאה למחיקה של 17.5 מיליון שקל בסעיף נדל"ן להשקעה בספרי החברה בשנים 2012 ו-2013 - סכום עצום עבור חברה שהיקף המאזן שלה עומד על 114.7 מיליון שקל.

המחיקה הזו מציפה מחדש את אחת הבעיות המהותיות ביותר בשוק ההון - איפה היו רואי החשבון המבקרים? בשנים האחרונות עולות מדי פעם פרשיות מהסוג הזה, כשהאחרונה והבולטת בהן היא חברת טלדור שמחקה סכום עתק של 30% מההון העצמי.

במקרה של ורדינון, חברת נדל"ן הפועלת בעיקר בהונגריה, רומניה וגאורגיה ומנוהלת על ידי דן ורדינון, מדובר במחיקת שווי של נכס שהיה רשום בספרי חברת הבת בשווי 4.567 מיליון אירו ושונה לשווי של 917 אלף אירו בלבד - 80% פחות. ורדינון מחזיקה ב-47% ממניות ויגו ולכן מציגה את נכסיה כחלק מהדוחות המאוחדים.

הרשות לחצה - והחברה הפחיתה את הנכס ב-80%

מההודעה שפורסמה לרשות לניירות ערך עולה כי מקור השערוך הזה נבע מלחץ מצד גורמים ברשות. לפי הודעת החברה, "בבסיס ההצגה מחדש (של שווי הנכס) עומדת בחינה מחודשת של החברה את הצורך בהיוון עלויות הקשורות בפיתוח הקרקע וכן את ההנחות על בסיסן מוערך השווי של הנכס".

מנבירה בדוחות החברה ל-2013 עולה כי הנכס המדובר, בעיר פלוישטי ברומניה, הוא שטח קרקע של כ-30 אלף מ"ר שיועד בשנת 2006 לבניית קניון. ויגו קיבלה בזמנו היתר בניה לפרויקט, אך בשל המצב הכלכלי והעיכוב בקבלת אשראי הקפיאה החברה בשנת 2008 את הפרויקט והיתר הבניה פג תוקפו. לפי הדוחות האחרונים, לחברה הרומנית אין תוכניות לשינוי ייעוד הקרקע.

מאז הוצג הנכס לפי שווי שהוערך לפי המודל הבא: NOI (תזרים מייצג) של 3.079 מיליון אירו בשנה, עם שיעור היוון של 6-7%. מיותר לציין שמאחר והנכס הוא שטח ריק ואין לחברה תוכניות לבנות עליו בזמן הקרוב, הערכת השווי הזו הייתה מעט מוזרה.

בעקבות ההפחתה הזו בנדל"ן להשקעה, ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה ירד מ-39.2 מיליון שקל לכ-31 מיליון שקל בדוחות 2013, ובדוחות הרווח והפסד של 2012 נרשם גידול בסעיף 'הוצאות אחרות' בסך 17.5 מיליון שקל, מה שהעביר את החברה מרווח שנתי של 1.73 מיליון שקל להפסד של 15.8 מיליון שקלים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרווח באותה שנה עמד על 42.2 שקלים למניה, ולאחר השינוי עבר להפסד של 22 שקל למניה, כך שמדובר במכה רצינית לבעלי המניות. בחישוב פשוט מדובר בירידה של כ-20% בהון החברה נכון לסוף השנה שעברה, כך שיתכן מאוד שמחיר המניה יצלול בשיעור דומה עם פתיחת המסחר מחר.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    רק ביג 4 28/05/2014 12:53
    הגב לתגובה זו
    מצער לשמוע על כל כך הרבה מקרים בהם רו"ח מבקר כשל בתפקידו ולא הזהיר את ציבור המשקיעים על השווי האמיתי של הקרקע. יש בעייתיות מסוימת לתת לרו"ח מבקר שמתגורר בישראל לבקר נדל"ן באיזורים בהם אין לו את המומחיות הדרושה לכך. גם אני נכווית בעבר, ולכן החלטתי לעבוד עם אחד ממשרדי ה BIG4 באיזור שבו הנדל"ן מוחזק. יש חברה ישראלים תותחים שמנהלים דסק ישראלי ב KPMG בבודפשט. הם מומחים בעסקאות נדל"ן באיזור.
  • 6.
    כתבה מקיפה - כל הכבוד (ל"ת)
    אחד שמבין 28/05/2014 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יסר 28/05/2014 09:30
    הגב לתגובה זו
    ממנים מקורבים וממותגים
  • 4.
    jr 28/05/2014 09:14
    הגב לתגובה זו
    ככה זה כשממנים מקורבים ומלחכי פינכה
  • 3.
    dw 28/05/2014 06:59
    הגב לתגובה זו
    ונגיד אפילו שהיו תוכניות בנייה, שאינן. האם שיעור היוון של 6-7% בלבד הוא ריאלי, לאיזה חור ברומניה?
  • 2.
    ומה עם תביעות נזיקין ממהמנהלים ומרואי החשבון? (ל"ת)
    אנונימי 28/05/2014 01:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע 27/05/2014 21:16
    הגב לתגובה זו
    כל שני וחמישי סיפור חדש...
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.