אוריאל לין: "העלאת מסים במצב הנוכחי עלולה לגרור אותנו למיתון עמוק"

נשיא איגוד לשכות המסחר תוקף בחריפות את המלצות בנק ישראל, שקראו להעלת מיסים נוספת - "מטען כבד של חוסר רגישות חברתית"
ידידיה אפק | (5)

לאחר שאמש פירסם בנק ישראל תחזית קודרת לקראת השנה הבאה, תוקף הבוקר בחריפות עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, את ההמלצות העולות מהדו"ח. כזכור, בנק ישראל קבע כי יש צורך צעדי מדיניות בהיקף של עד 8 מיליארד שקל, כולל העלאות מיסים נוספות.

"על בנק ישראל להוריד כליל מסדר היום את הצעותיו להעלאת נטל המסים בישראל, ואפילו אם הצעות אלה הן פרי ניתוח מאקרו כלכלי תקציבי", אמר לין. "עצם העלאת הרעיון של העלאת מסים כאפשרות ריאלית או תיאורטית, מעידה על כך שבנק ישראל ניחן במטען כבד של חוסר רגישות חברתית ואפילו היעדר הבנה מאקרו כלכלית. העלאת מסים במצב הנוכחי עלולה לגרור אותנו למיתון עמוק".

לפי איגוד לשכות המסחר, רמת המיסוי בישראל היום היא בשיאה: 18% מע"מ על כל מוצרי הצריכה, להוציא פירות וירקות ושירותי תיירות חוץ; מס ישיר על הכנסות יחידים ברמת של 43%, כאשר רמת ההכנסה מגיעה ל-14 אלף שקלים בחודש; מס חברות ברמה של 26.5%; מס על משיכת דיווידנד ברמה של 30% או 32%; חומות מכס גבוהות על יבוא מוצרי מזון לציבור הרחב; ועוד מסים עקיפים על צורותיהם השונות.

לדברי לין: "ברמות מיסוי אלה כל העלאת מס נוספת משמעותה הפחתת כוח הקניה שבידי הציבור ואנטי-תמריץ לפתח עסקים חדשים במדינה, ובעיקר עסקים קטנים ובינוניים, שהם התשתית של המגזר העסקי כולו, והם אלה היוצרים את מרבית מקומות העבודה בישראל".

"אם בנק ישראל רוצה להתערב בשיקולי התקציב וקובע שמן הראוי להעלות מסים, עליו להציע הצעות קונקרטיות שתתרומנה באמת לשיפור כלכלת ישראל, ולומר אילו מסים יש להעלות. אבל מול זה מוטב הוא יאמר איזה פטורים לבטל, ואיזה הטבות מס בסכומי ענק לצמצם".

לין מציע עוד שהקיצוץ בתקציבים יתחיל בבנק ישראל עצמו, ובפנסיות חסרות האיזון המוענקות היום ליוצאי שירות הביטחון, למערכת המשפט ועוד, וכן להעמיק בפרטי התקציב בצד ההוצאה, כדי לחסל עיוותים וליצור רמה גבוהה יותר של צדק חברתי במדינה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מני 20/05/2014 15:04
    הגב לתגובה זו
    מהות המיסים לממן חוסר יעילות . מחשבה ותכנון חכם של עתידנו
  • 4.
    יופיטר 20/05/2014 14:41
    הגב לתגובה זו
    היה להיות לישראל. כמעט מהיחידים שנושם את רעיון החופש הכלכלי ויתרונו המוסרי והכלכלי. הוא, פייגלין ואיני מכיר עוד אחד בעל השפעה פוליטית.
  • 3.
    אבי קול 20/05/2014 12:42
    הגב לתגובה זו
    אם יש גרעון של כ-20 מיליארד ש"ח...ותחזית קודרת לקראת השנה הבאה...מאיפה הכסף למע"מ-0...מחיר מטרה..בנדל"ן...ומיליארד ש"ח לניצולי השואה...ועוד...ועוד...יש לי הרגשה...ששר האוצר וכל הממשלה חיים באשליות ואינם יודעים מה לעשות פרט לשליפות מהמותן...!!!! מעמד הביניים תשכחו מ-מע"מ-0...ומחיר מטרה..בנדל"ן...הסיפור יופל לפני שיתקבל...הכל אשליות של ממשלה שאינה מתפקדת...ואינה מסוגלת לקבל החלטות...כולם קושרים את ידיהם משקולים של אגו ופוליטיים...העם לא קיים...!!!
  • 2.
    די לבזבוז ולשחיתות! 20/05/2014 12:36
    הגב לתגובה זו
    50% מס?!?!? כולם הולכים מפה. סליחה - כל היזמים עוזבים. הפרזיטים ואוכלי החינם נשארים.
  • 1.
    אוריאל לין דבריך נכונים ומדויקים האוצר צריך גמילה מס סם (ל"ת)
    ציון 20/05/2014 12:15
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?