אוריאל לין: "העלאת מסים במצב הנוכחי עלולה לגרור אותנו למיתון עמוק"

נשיא איגוד לשכות המסחר תוקף בחריפות את המלצות בנק ישראל, שקראו להעלת מיסים נוספת - "מטען כבד של חוסר רגישות חברתית"
ידידיה אפק | (5)

לאחר שאמש פירסם בנק ישראל תחזית קודרת לקראת השנה הבאה, תוקף הבוקר בחריפות עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, את ההמלצות העולות מהדו"ח. כזכור, בנק ישראל קבע כי יש צורך צעדי מדיניות בהיקף של עד 8 מיליארד שקל, כולל העלאות מיסים נוספות.

"על בנק ישראל להוריד כליל מסדר היום את הצעותיו להעלאת נטל המסים בישראל, ואפילו אם הצעות אלה הן פרי ניתוח מאקרו כלכלי תקציבי", אמר לין. "עצם העלאת הרעיון של העלאת מסים כאפשרות ריאלית או תיאורטית, מעידה על כך שבנק ישראל ניחן במטען כבד של חוסר רגישות חברתית ואפילו היעדר הבנה מאקרו כלכלית. העלאת מסים במצב הנוכחי עלולה לגרור אותנו למיתון עמוק".

לפי איגוד לשכות המסחר, רמת המיסוי בישראל היום היא בשיאה: 18% מע"מ על כל מוצרי הצריכה, להוציא פירות וירקות ושירותי תיירות חוץ; מס ישיר על הכנסות יחידים ברמת של 43%, כאשר רמת ההכנסה מגיעה ל-14 אלף שקלים בחודש; מס חברות ברמה של 26.5%; מס על משיכת דיווידנד ברמה של 30% או 32%; חומות מכס גבוהות על יבוא מוצרי מזון לציבור הרחב; ועוד מסים עקיפים על צורותיהם השונות.

לדברי לין: "ברמות מיסוי אלה כל העלאת מס נוספת משמעותה הפחתת כוח הקניה שבידי הציבור ואנטי-תמריץ לפתח עסקים חדשים במדינה, ובעיקר עסקים קטנים ובינוניים, שהם התשתית של המגזר העסקי כולו, והם אלה היוצרים את מרבית מקומות העבודה בישראל".

"אם בנק ישראל רוצה להתערב בשיקולי התקציב וקובע שמן הראוי להעלות מסים, עליו להציע הצעות קונקרטיות שתתרומנה באמת לשיפור כלכלת ישראל, ולומר אילו מסים יש להעלות. אבל מול זה מוטב הוא יאמר איזה פטורים לבטל, ואיזה הטבות מס בסכומי ענק לצמצם".

לין מציע עוד שהקיצוץ בתקציבים יתחיל בבנק ישראל עצמו, ובפנסיות חסרות האיזון המוענקות היום ליוצאי שירות הביטחון, למערכת המשפט ועוד, וכן להעמיק בפרטי התקציב בצד ההוצאה, כדי לחסל עיוותים וליצור רמה גבוהה יותר של צדק חברתי במדינה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מני 20/05/2014 15:04
    הגב לתגובה זו
    מהות המיסים לממן חוסר יעילות . מחשבה ותכנון חכם של עתידנו
  • 4.
    יופיטר 20/05/2014 14:41
    הגב לתגובה זו
    היה להיות לישראל. כמעט מהיחידים שנושם את רעיון החופש הכלכלי ויתרונו המוסרי והכלכלי. הוא, פייגלין ואיני מכיר עוד אחד בעל השפעה פוליטית.
  • 3.
    אבי קול 20/05/2014 12:42
    הגב לתגובה זו
    אם יש גרעון של כ-20 מיליארד ש"ח...ותחזית קודרת לקראת השנה הבאה...מאיפה הכסף למע"מ-0...מחיר מטרה..בנדל"ן...ומיליארד ש"ח לניצולי השואה...ועוד...ועוד...יש לי הרגשה...ששר האוצר וכל הממשלה חיים באשליות ואינם יודעים מה לעשות פרט לשליפות מהמותן...!!!! מעמד הביניים תשכחו מ-מע"מ-0...ומחיר מטרה..בנדל"ן...הסיפור יופל לפני שיתקבל...הכל אשליות של ממשלה שאינה מתפקדת...ואינה מסוגלת לקבל החלטות...כולם קושרים את ידיהם משקולים של אגו ופוליטיים...העם לא קיים...!!!
  • 2.
    די לבזבוז ולשחיתות! 20/05/2014 12:36
    הגב לתגובה זו
    50% מס?!?!? כולם הולכים מפה. סליחה - כל היזמים עוזבים. הפרזיטים ואוכלי החינם נשארים.
  • 1.
    אוריאל לין דבריך נכונים ומדויקים האוצר צריך גמילה מס סם (ל"ת)
    ציון 20/05/2014 12:15
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

שוב אנרגיה מתחזקת 5%, משק אנרגיה 1.4%; הביטוח מתאושש ב-0.5% - יציבות במדדים

אחרי ירידות של קרוב ל-9% במדד הביטוח, היום נפתח בהתאוששות מסוימת, ונראה אם המגמה תימשך לאורך היום. מתקרבים לסיום שנה מדהימה - ומה צפוי בשנה הבאה?

מערכת ביזפורטל |

המסחר בתל אביב נפתח הבוקר במגמה חיובית מתונה, כשהמדדים המובילים נסחרים סביב יציבות עם נטייה לעליות. מדד הבנקים והסקטורים הדפנסיביים מציגים התאוששות, וברקע בולטת גם תנועה חיובית באנרגיה, בעוד שוק האג"ח ממשיך להיסחר ביציבות יחסית.


זו השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 השנים האחרונות, ובכלל אנחנו ברצף של שנים טובות. מה מגיע אחרי עליות - ירידות. בדיוק כמו שאחרי ירידות מגיעות העליות. בסה"כ שוקי המניות עולים, הממוצע הרב שנתי הוא 7% בשנה. אבל כאשר במשך שנתיים השוק עולה פי 2, אז החשבון הרב שנתי מתבלבל. או שהממוצע עולה, או שצפויה התמתנות בשוק.  


הבורסות באסיה מתנהלות במגמה מעורבת. מדד קוספי בסיאול מתחזק ב-2.2%, מדד ניקיי בטוקיו נחלש ב-0.4%, מדד שנגחאי בעלייה באזוא ה-0.1% והאנג סנג בהונג קונג יציב. סיאול עולה בהמשך לעלייה בייצוא מדרום קוריאה שחצה השנה את רף 700 מיליארד הדולר לראשונה אי פעם. הכסף זינק לשיא חדש של 83.5 דולר לאונקיה, אך בהמשך ירד ל-80 דולר.


בוול סטריט נרשמה בשבוע החולף מגמה חיובית, כאשר שלושת המדדים המרכזיים סגרו בעליות. דאו ג'ונס עלה ב-1.2% לרמה של כ-42,711 נקודות, העלייה השבועית החדה ביותר מאז סוף נובמבר, עם תשואה שנתית של כ-14.5%. מדד S&P 500 התחזק ב-1.2% וננעל סביב 5,930 נקודות, עם תשואה של כמעט 25% מתחילת השנה, ונאסד"ק הוסיף 1.4% לרמה של כ-19,593 נקודות, המשקפת עלייה שנתית של מעל 31%. 

השבוע הקרוב צפוי להתמקד בפרסום פרוטוקול ישיבת דצמבר של הפד, שבה הופחתה הריבית ברבע נקודת אחוז, לצד נתוני שוק הנדל"ן בארה"ב ונתוני התביעות השבועיות לדמי אבטלה, על רקע המשך המעקב אחר ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והשפעתן על השווקים.