אוריאל לין: "העלאת מסים במצב הנוכחי עלולה לגרור אותנו למיתון עמוק"
לאחר שאמש פירסם בנק ישראל
"על בנק ישראל להוריד כליל מסדר היום את הצעותיו להעלאת נטל המסים בישראל, ואפילו אם הצעות אלה הן פרי ניתוח מאקרו כלכלי תקציבי", אמר לין. "עצם העלאת הרעיון של העלאת מסים כאפשרות ריאלית או תיאורטית, מעידה על כך שבנק ישראל ניחן במטען כבד של חוסר רגישות חברתית ואפילו היעדר הבנה מאקרו כלכלית. העלאת מסים במצב הנוכחי עלולה לגרור אותנו למיתון עמוק".
לפי איגוד לשכות המסחר, רמת המיסוי בישראל היום היא בשיאה: 18% מע"מ על כל מוצרי הצריכה, להוציא פירות וירקות ושירותי תיירות חוץ; מס ישיר על הכנסות יחידים ברמת של 43%, כאשר רמת ההכנסה מגיעה ל-14 אלף שקלים בחודש; מס חברות ברמה של 26.5%; מס על משיכת דיווידנד ברמה של 30% או 32%; חומות מכס גבוהות על יבוא מוצרי מזון לציבור הרחב; ועוד מסים עקיפים על צורותיהם השונות.
לדברי לין: "ברמות מיסוי אלה כל העלאת מס נוספת משמעותה הפחתת כוח הקניה שבידי הציבור ואנטי-תמריץ לפתח עסקים חדשים במדינה, ובעיקר עסקים קטנים ובינוניים, שהם התשתית של המגזר העסקי כולו, והם אלה היוצרים את מרבית מקומות העבודה בישראל".
- למען העסקים הקטנים: בנק ישראל יספק הלוואות מוזלות גם לחברות האשראי
- ביקורת על הנגיד: "מדיר את הגופים החוץ-בנקאיים דרך הלוואות יקרות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אם בנק ישראל רוצה להתערב בשיקולי התקציב וקובע שמן הראוי להעלות מסים, עליו להציע הצעות קונקרטיות שתתרומנה באמת לשיפור כלכלת ישראל, ולומר אילו מסים יש להעלות. אבל מול זה מוטב הוא יאמר איזה פטורים לבטל, ואיזה הטבות מס בסכומי ענק לצמצם".
לין מציע עוד שהקיצוץ בתקציבים יתחיל בבנק ישראל עצמו, ובפנסיות חסרות האיזון המוענקות היום ליוצאי שירות הביטחון, למערכת המשפט ועוד, וכן להעמיק בפרטי התקציב בצד ההוצאה, כדי לחסל עיוותים וליצור רמה גבוהה יותר של צדק חברתי במדינה.
- 5.מני 20/05/2014 15:04הגב לתגובה זומהות המיסים לממן חוסר יעילות . מחשבה ותכנון חכם של עתידנו
- 4.יופיטר 20/05/2014 14:41הגב לתגובה זוהיה להיות לישראל. כמעט מהיחידים שנושם את רעיון החופש הכלכלי ויתרונו המוסרי והכלכלי. הוא, פייגלין ואיני מכיר עוד אחד בעל השפעה פוליטית.
- 3.אבי קול 20/05/2014 12:42הגב לתגובה זואם יש גרעון של כ-20 מיליארד ש"ח...ותחזית קודרת לקראת השנה הבאה...מאיפה הכסף למע"מ-0...מחיר מטרה..בנדל"ן...ומיליארד ש"ח לניצולי השואה...ועוד...ועוד...יש לי הרגשה...ששר האוצר וכל הממשלה חיים באשליות ואינם יודעים מה לעשות פרט לשליפות מהמותן...!!!! מעמד הביניים תשכחו מ-מע"מ-0...ומחיר מטרה..בנדל"ן...הסיפור יופל לפני שיתקבל...הכל אשליות של ממשלה שאינה מתפקדת...ואינה מסוגלת לקבל החלטות...כולם קושרים את ידיהם משקולים של אגו ופוליטיים...העם לא קיים...!!!
- 2.די לבזבוז ולשחיתות! 20/05/2014 12:36הגב לתגובה זו50% מס?!?!? כולם הולכים מפה. סליחה - כל היזמים עוזבים. הפרזיטים ואוכלי החינם נשארים.
- 1.אוריאל לין דבריך נכונים ומדויקים האוצר צריך גמילה מס סם (ל"ת)ציון 20/05/2014 12:15הגב לתגובה זו

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
החלב החדש של מחלבות גד עם רימילק, קרדיט: remilkמחלבות גד נכנסת לשוק תחליפי החלב; מה זה אומר?
מחלבות גד חוברת לרימילק ונכנסת לשוק תחליפי החלב, שומרי כשרות והרגישים ללקטוז
שוק תחליפי החלב בישראל, המגלגל 600 מיליון שקלים בשנה, מושך את השחקניות הגדולות, ולזירה שנשלטה עד כה על ידי תנובה ושטראוס מצטרפת שחקנים חדשה, מחלבות גד שהצטרפה אליו אחרונה ורוצה נתח מהזירה עם 3 מוצרים חדשים. 3 משקאות חלב: בריסטה, מושלם לקפה ובטעם וניל. כול המשקאות מבוססים על חלבון חלב מותסס, והם מתאימים לטבעונים, רגישים ללקטוז ולשומרי כשרות.
עם כניסתה של מחלבות גד לתחום באמצעות שותפות עם חברת רימילק (remilk) הישראלית, המפתחת חלבון חלב בטכנולוגיה של תסיסה מדויקת, השוק יעבור שינוי משמעותי. החברה החדשה, שבבעלות משותפת של מחלבו גד ורימילק, תתחיל לשווק כבר השבוע את "החלב החדש" בבתי קפה ומסעדות, ובתחילת ינואר 2026 המוצרים יגיעו גם לרשתות השיווק.
המהלך עשוי לשנות את מאזן הכוחות בשוק הצומח שעד כה שלטו בו תנובה עם המותג אלטרנטיב ושטראוס שהשיקה לאחרונה את "קמפוס מיכאל" באחיהוד. כעת, עם כניסת שחקנית שלישית משמעותית, נוצרת תחרות שעשויה להוזיל מחירים ולשפר את מגוון המוצרים.

- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוצר עם תוקף ארוך והבטחה לקולינריה איכותית
"החלב החדש" מבוסס על חלבון חלב הזהה לזה שבחלב פרה, אך מופק ללא שימוש בבעלי חיים. החלבון פותח בהשקעה של כ־150 מיליון דולר, קיבל את אישור ה־FDA ואת אישור משרד הבריאות הישראלי, והוא מאפשר ייצור של מוצרים הזהים בטעמם ומרקמם לאלה המסורתיים. בניגוד למשקאות על בסיס סויה, שיבולת שועל או שקדים, כאן מדובר בטעם ונראות המזכירים לחלוטין מוצרי חלב רגילים.
