משרד האוצר: עלייה של 90% בשנה בגביית מיסים משוק ההון באפריל

הוצאות מערכת הביטחון חרגו מהתכנון בחודש האחרון, אך יחס הגירעון לתוצר ירד ל-2.5% - היחס הנמוך ביותר מזה שנים
ידידיה אפק | (2)

משרד האוצר מפרסם היום (ב') את אומדן הוצאות והכנסות הממשלה לשליש הראשון של 2014. מהנתונים עולה כי הגירעון בתקציב הממשלה הצטמצם משמעותית בארבעת החודשים הראשונים של השנה לעומת התקופה המקבילה ב-2013.

בחודש אפריל נמדד גירעון בפעילות התקציבית של הממשלה בסך 0.9 מיליארד שקלים, זאת לעומת גירעון בסך 2.8 מיליארד שקלים באפריל אשתקד. בחודשים ינואר אפריל 2014 הסתכם הגירעון התקציבי בסך 1.0 מיליארד שקלים לעומת גירעון תקציבי בסך 7.5 מיליארד שקלים בחודשים ינואר אפריל 2013.

הגירעון המצטבר ב 12 החודשים האחרונים (מאי 2013 - אפריל 2014) ירד לכ-2.5% מהתמ"ג. מגמת הירידה בגירעון המצטבר נמשכת ברציפות מאז חודש ינואר השנה, ויחס הגרעון מתוך התמ"ג הינו הנמוך ביותר בשנים האחרונות.

מתחילת השנה הסתכמו סך הוצאות משרדי הממשלה ב 75.7 מיליארד שקלים - עלייה של 6.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-5.1% (לעומת תכנון לגידול שנתי של 7.6%), והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-4.8% (לעומת ירידה מתוכננת של 7%).

בחודשים ינואר אפריל הסתכמה גביית המסים בסך 86.4 מיליארד שקלים לעומת 75.9 מיליארד שקלים אשתקד עלייה נומינלית של 13.8%.

הגביה משוק ההון הסתכמה ב-488 מיליון שקל, עלייה של 90% לעומת אפריל 2013. בתוך כך הגביה מריבית עלתה ב-2.5%, בעוד שהגביה מני"ע עלתה בשיעור חד של 225%. נתון זה משקף את מגמת הפעילות בשוק ההון.

הגביה ממס הכנסה הסתכמה בחודש אפריל 2014 ב-3.8 מיליארד שקל, עליה של 10.7% בהשוואה לאפריל 2013. בגביה מעצמאים נרשמה עליה של 55%, בעוד שבגביה מחברות נרשמה עליה של 1.3%. ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו ב - 611 מיליון שקל, ירידה ריאלית של 15.3% לעומת אפריל 2013. מניתוח לפי סוגי מס עולה כי במס שבח נרשמה ירידה של 26% ובמס רכישה נרשמה ירידה של 5.6%. הסיבה לירידה בהכנסות היא גביה גבוהה באפריל 2013 בגלל עסקה חריגה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אם היו מורידים לחצי ההכנסה היתה משתלמת למדינה (ל"ת)
    תום 12/05/2014 20:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גנב 12/05/2014 13:21
    הגב לתגובה זו
    מהגונב מגנב פטור
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0.99%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלטשולר עולה 3%, ניו מד יורדת 1.1%; המדדים בעליות

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות החזקות מעבר לים; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר
מערכת ביזפורטל |

פתיחה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.7% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.1%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים עולה 0.5%, מדד הביטוח מוסיף 0.6%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


ג’י סיטי ג'י סיטי -1.04%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.