יאיר לפיד בנאום מדיני פסימי: "הפלסטינים פוחדים להקים מדינה משלהם"
שעות ספורות לאחר הפיוס ההיסטורי בין הפתח והחמאס, נאם אמש יאיר לפיד בפני משלחת של הקונגרס היהודי האירופי - הארגון היציג של יהדות אירופה. לדבריו התנהגות הפלסטינים במו"מ מול ישראל מעלה חשש שאין ברצונם להקים מדינה משל עצמם, בין השאר כיוון שאז יצטרכו לעסוק במשימות לאומיות קשות.
"השאלה שהעסיקה אותי בשבועות האחרונים - האם הפלסטינים באמת רוצים מדינה?", כך פתח שר האוצר את נאומו בת"א.
לדבריו אם התשובה לשאלה הזו היא "כן", יכולה היתה להיות להם מדינה תוך ששה חודשים. כל עוד צרכיה הבטחוניים של ישראל יישמרו במלואם נתמוך בכך בכל כוחנו הפוליטי, כמונו כרוב אזרחי ישראל.
יאיר לפיד הסביר שהפלסטינים יכלו ויכולים להקים מדינה בתוך מספר חודשים ולהמשיך לדון על הנושאים השנויים במחלוקת. כך מדינת ישראל קמה על 55% בלבד מהשטח שלה היום ובהמשך היא התרחבה.
יאיר לפיד: "הפלסטינים הם האומה הראשונה בהיסטוריה שמנהלת את עצמה כאילו עצמאות היא משחק סכום-אפס. במקום לקחת את מה שאפשר שזה לא מעט - ואז לנהל את הויכוח בתנאים נוחים בהרבה, הם מתעלמים ממאמציו מעוררי ההערצה של מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, וגם מנכונותה של ישראל להעניק להם את רוב דרישותיהם. במקום זה הם טוענים שאם לא יקבלו 100% ממה שביקשו, הם ימשיכו לסרב בכל תוקף להקים את מדינתם העצמאית".
אז אולי הפלסטינים לא באמת רוצים?
"יצירתה של מדינה ואנחנו יודעים את זה טוב יותר מרוב האומות נולדת מהמשימות הלא דרמטיות של הנורמליות: מהקמת חברת חשמל, גביית מיסים, מלחמה בשחיתות, בניית כבישים ובתי ספר, מלחמה בטרור. בשני העשורים האחרונים ניתנו לפלסטינים הזדמנויות אינסופיות לעשות את כל זה, והם התחמקו מכולן.
ויש לנו עוד סיבה לחשוד שהפלסטינים פוחדים להקים מדינה משלהם: מפני שהצענו להם את זה. הצענו להם את זה שוב ושוב והם בחרו להתעלם".
ראש מפלגת "יש עתיד" הבהיר שהצטרף לממשלה רק לאחר שקיבל התחייבות שישראל תחזור לשולחן המשא ומתן לשלום על בסיס העקרון של שתי מדינות לשני עמים.
האירוע התקיים במלון הילטון תל אביב ובמפגש השתתפו כ-25 נציגים ביניהם נשיא הקונגרס היהודי האירופי, ד"ר משה קנטור, ראשי וחברי הקהילות היהודיות באנגליה, צרפת, איטליה, אוסטריה, בלגיה, הונגריה, שוויץ, יוון, טורקיה, רומניה, אוקראינה ועוד.
- 5.סחתיין לפיד 25/04/2014 01:03הגב לתגובה זוקולע
- 4.גולי 24/04/2014 10:32הגב לתגובה זולהכיל את הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון לאלתר עם או בלי ערבים. זו הארץ שלנו קודם כל. הבעיה שבשמאל פוחדים מערבים ולא מוכנים לחיים משותפים גם לא עם ערביי ישראל שגם הם שייכים לעם הפלסטיני המומצא.
- 3.אתה טועה.הם לא מפחדים, אלא רוצים לקבל הכל עד הים בשלבים (ל"ת)רן 24/04/2014 10:05הגב לתגובה זו
- 2.טל 24/04/2014 09:59הגב לתגובה זואנחנו הרי מממנים אותם כל עוד הם לא מדינה ריבונית. כאשר תהיה להם מדינה, הם יצטרכו לממן את עצמם. הם הרי יודעים שהם לא מסוגלים לממן את עצמם, מכאן שלעולם לא תהיה להם מדינה. סך הכל מה שנוצר פה, זה ניהול כלכלי טוב שלהם, הבעיה שלנו שאנחנו טובים מידיי אליהם.
- 1.ציון מהגליל 24/04/2014 09:44הגב לתגובה זוהסכמים שישאירו בידם תמיד את האפשרות לקחת לעצמם את כל ארץ ישראל ושהמאבק שלהם וחינוך להמשך המאבק ימשך לא צריך ליפול לידהם ולהשליות שהם מנסים ליזרוע כאילו השלום בפתח ורק פתיחת דלתות מיצד ישראל יביאו לפיתרון המפתיח לפיתרון אצל הפלסטינים והם מעוניינם בהמשך המצב הקיים ובהיתנגדות לישראל ולשלום ולסוף הסיכסוך
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
