הבורסה משפרת את המסחר במק"מ: מעבר ליחידות של 100 ע"נ במקום 1 ע"נ

הגדלת יחידת המסחר במק"מ ל-100 שקל ערך נקוב והותרת מדרגת המחיר כפי שהיא כיום, יאפשרו למשקיעים לצטט מחירים מדויקים
אבי שאולי | (1)

הבורסה משפרת את המסחר במק"מ: הדירקטוריון אישר מעבר ליחידות מסחר של 100 שקל ערך נקוב מק"מ, במקום 1 שקל ערך נקוב כיום. הגדלת יחידת המסחר במק"מ ל-100 שקל ערך נקוב והותרת מדרגת המחיר כפי שהיא כיום, יאפשרו למשקיעים לצטט מחירים מדויקים יותר ולבצע עסקאות בתשואה לפדיון המשקפת את תשואת השוק, זאת גם בסדרות הקרובות לפדיון.

המדרגה להגשת פקודות (Tick Size) במק"מ עומדת כיום על 0.01 אגורה. מדרגה זו גדולה מדי בסדרות מק"מ קרובות לפדיון, וגורמת להפרשי תשואה גבוהים מדי בין שני מחירים עוקבים (למשל, מחיר של 99.94 מגלם תשואה לפדיון גבוהה יחסית שאינה כדאית למוכר, ומחיר של 99.95 מגלם תשואה לפדיון נמוכה שאינה כדאית לקונה). כתוצאה מכך נמנעים משקיעים מלסחור בסדרות קצרות ובשל כך נפגעת הסחירות בבורסה בסדרות אלה.

לדברי רובי גולדנברג סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר ונגזרים: הבורסה מסירה חסם שהעיב על המסחר במק"מ והפך למשמעותי ככל שרמת הריביות במשק הלכה וירדה. בקרוב יוכלו הסוחרים להגיש לבורסה פקודות במחירים המבטאים תשואה לפדיון "נכונה", גם בסדרות הקרובות לפדיון, וממילא יתרום השינוי לשיפור הנזילות והסחירות במק"מ.

החלטת הדירקטוריון כפופה לאישור רשות ניירות ערך ותכנס לתוקף כחודשיים אחר קבלת אישור הרשות.

מה זה מק"מ?

מלווה קצר מועד היא איגרת חוב ממשלתית נושאת ריבית המונפקת על ידי בנק ישראל לציבור לתקופה של עד שנה. המסחר במק"מ רציף בבורסה - ניתן לקנות ולמכור בהתאם להיצע ולביקוש.

בתחילת כל חודש מנפיק בנק ישראל סדרה חדשה של מק"מ לטווח של שנה ולטווח של שלושה חודשים. המק"מ מונפק בנכיון כלומר מונפק על סכום נמוך מסכום הפדיון שלו.

דרות המק"מ השונות ממוספרות באופן המצביע על מועד פדיונן. כך שהמספר הראשון מסמל את חודש הפדיון המספר השני את שבוע הפדיון באותו חודש והמספר השלישי את שנת הפדיון.

המק"מ מונפק על ידי בנק ישראל כאמצעי לספיגת כספים מהציבור ולוויסות הפעילות הכלכלית במשק. הוא משמש עבור הבנק ככלי נוסף לצד קביעת הריבית במשק על מנת לעמוד ביעד האינפלציה.

לראשונה בתולדותיה הפעילה הבורסה את כל מערכותיה מתקן גיבוי

לראשונה בתולדותיה, הפעילה הבורסה במהלך חודש מארס את כל מערכותיה ובכללן מערכות המסחר והסליקה ממתקן הגיבוי שלה.

הבורסה משקיעה משאבים רבים בשמירה על יכולתה להפעיל את מערכותיה ובמיוחד מערכות המסחר "ללא הפסקה" וללא הפרעות, גם במצבי קיצון.

לצורך כך השקיעה הבורסה בפיתוח יכולות הגנה ושרידות הן בבניין הבורסה והן במתקן גיבוי הנמצא מחוץ לעיר תל אביב. מטרת מערכות הגיבוי הפועלות כל הזמן הוא לאפשר את המשך המסחר כך ששוק ההון וחברי הבורסה יוכלו להמשיך ולסחור כרגיל.

עובדי הבורסה המשיכו לעבוד כרגיל מבניין הבורסה באחד העם וזאת אף על פי שהמערכות עבדו במתקן הגיבוי.

בתקופה בה פעלו המערכות ממתקן הגיבוי תפקד המתקן הראשי בבניין הבורסה כמתקן הגיבוי כאשר כל הפעילויות המתבצעות במתקן הגיבוי ובכללן שמירה בזמן אמת על עדכניות המידע בוצעו במתקן הראשי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רונן קפלוטו 09/04/2014 15:37
    הגב לתגובה זו
    http://www.bizportal.co.il/article/293567
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.