המקום לעשות בו תשואת יתר כעת - שימו לב
כידוע, השוק והמשקיעים ממתינים בציפייה דרוכה למוצא פיו של נגיד הבנק המרכזי באירופה, מריו דראגי. בצד הודעת הריבית החודשית של הנגיד, רבים מצפים כי דבריו יכללו התייחסות לאפשרות של התחלת יישום של תכנית להרחבה כמותית בגוש האירו. תכנית שכזו, שרבים רוצים לראות כבר את התחלת יישומה, אמורה להגביר את הנזילות בגוש האירו, לסייע בהתאוששות הכלכלות (בעיקר החלשות) בגוש ובהגדלת הצמיחה שנחוצה כל כך לסיום היציאה מהמשבר הכלכלי של השנים האחרונות.
בעוד שאנו סבורים כי הודעת הנגיד לא תכלול החלטה על שינוי גובה הריבית, אנו כן צופים כי נשמע ממנו התבטאות בעניין ההרחבה הכמותית. הפרמטרים הכלכליים שפורסמו לאחרונה לגבי כלכלת גוש האירו בדבר אחוז האבטלה וגובה האינפלציה, הראו כי אמנם ניתן לומר שתהליך התדרדרות של כלכלת הגוש נעצר, אולם זה של צמיחה והתאוששות משמעותיים טרם החל.
בנוסף, דראגי יכול להיווכח בכל יום שתוצאותיו של ניסויי ההרחבה הכמותית בארה"ב, שהחל בשלהי 2008 וטרם בא על סיומו, חיוביות בתחומים רבים: הכסף שהזרים ברננקי לשווקים סייע בצמצום אחוז האבטלה, הגדיל את הייצוא, את רווחי החברות ושלח את מדדי המניות המובילים בארה"ב לעליות מרשימות ביותר.
במידה ואכן יתחיל תהליך של יישום תכנית הרחבה כמותית על ידי הבנק המרכזי באירופה, ותהליך ההתאוששות הכלכלית של גוש האירו יקבל תאוצה, למה אנו יכולים לצפות מבחינת החלק האירופי של תיק ההשקעות שלנו?
- ראש ממשלת איטליה התפטר והבורסה המקומית נופלת
- בועה? "אג"ח זבל" בתשואה שלילית בשוק האירופאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סביבת הריבית הנמוכה באירופה לא צפויה להשתנות בטווח הנראה לעין. גם הבנקים המרכזיים של המדינות השכנות, שאינן חברות בגוש כגון: בריטניה, שוויץ ומדינות סקנדינביה, לא מראים סימנים של שינוי אפשרי במדיניות הריבית בתקופה הקרובה (בניגוד לארה"ב, שם כבר החלו לדבר על אפשרות של העלאת ריבית מאמצע 2015).
למה דווקא מניות הבנקים?
מלבד זאת, לעניות דעתנו, במקרה של תהליך של הרחבה כמותית והתאוששות כלכלית יהיו סקטורים שעשויים ליהנות מתשואה עודפת על פני האחרים. סקטור שכזה הוא סקטור הבנקים.
אם נבחן את ביצועיה של תעודת הסל XLF, המכסה את רוב הבנקים המשמעותיים בארה"ב, מ-01 בינואר 2009 ועד היום, נראה כי התעודה הניבה בתקופה שחלפה תשואה של כ-145% (לשם השוואה, מדד ה-S&P הניב בתקופה המקבילה כ-130%). בשלהי 2008 החל, כזכור, השלב הראשון בתכנית ההרחבה הכמותית של ברננקי (השלב בו הבנק המרכזי החל לרכוש אג"ח מגובות משכנתאות).
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
העובדה שרווחי הבנקים האירופיים נמוכים עדיין בעשרות אחוזים מרמתם ב-2007 גורמים למרבית האנליסטים להמליץ על משקל עודף לסקטור הפיננסים באירופה. אנו מציינים כי יש לזכור שלאחרונה בוצעו מבחני לחץ על הבנקים המובילים באירופה שתוצאותיהם טרם פורסמו. יש לשער כי חלק מהבנקים עשויים להידרש לגיוסי הון נוספים - מה שלא יטיב עם מניותיהם. אך במקביל הבנקים החזקים יותר באירופה, דוגמת בנקו, סנטנדר ודויטשה בנק, צפויים לצאת מהמבחנים כשידם על העליונה, ותהליך של הרחבה כמותית יטיב עם רווחיהם ומניותיהם.
כמו כן, ישנו סקטור נוסף שנהנה בארה"ב בשנים שלאחר יישום תכנית ההרחבה הכמותית - סקטור צריכת המותרות. לסקטור מתאם גבוה עם תהליכים של שיפור הסביבה העסקית והכלכלית. חברות צריכת מותרות רבות הפועלות באירופה, כגון: רכבי יוקרה, חברות תכשיטים ומותגים אופנתיים, מתומחרות בחסר ביחס לחברות יוקרה גלובליות אחרות.
כיוון ההשקעה במקרה של הרחבה כמותית באירופה
בנוסף, אנו סבורים כי לא כל המדינות יושפעו מתהליך של הרחבה כמותית באותה מידה. סביר כי המדינות שבהן בעיית האבטלה היא החמורה ביותר, כגון: ספרד, איטליה, ובמידה מסוימת גם יוון, ייהנו באופן בולט יותר מתהליך שכזה ומדדיהן יגיבו בהתאם. מדינות אלה כבר נהנות בחודשים האחרונים מרוח גבית בעיקר עקב עצירת ההתדרדרות במצב האבטלה שלא החמיר ואף השתפר במעט (למרות שמצב האבטלה בקרב הצעירים עודנו חמור).
בהמשך לכך, חל שיפור מסוים בבורסות אותן מדינות - ספרד עלתה ב-5.78% מתחילת השנה, בורסת איטליה טיפסה ב-13.60% ובורסת יוון התחזקה 9.63% בתקופה המקבילה (לשם השוואה: מדד הקאק הצרפתי עלה מתחילת השנה ב-2.50% ומדד הדאקס הגרמני ירד ב-1.30% מחילת השנה). הנזילות שתזרום לשווקים אמורה לסייע בתהליך של נטילת אשראי, עידוד השקעות וגידול בצמיחה ולסייע בעקיפין בהורדת רמת האבטלה, שהינה בין הגורמים המעיבים ביותר על כלכלת המדינות החלשות בגוש.
אנו צופים כי השפעת מהלך של הרחבה כמותית יורגש פחות בטווח הקצר במדינות היציבות בגוש (כדוגמת צרפת וגרמניה), אולם גם הן, ובעיקר החברות המוטות ייצוא שבהן, ייהנו מתוצאות המהלך בעיקר עקב היחלשות צפויה של האירו שתגביר את התחרותיות שלהן בשווקים הבינלאומיים (בעיקר אם במקביל יחול תהליך של התחזקות של הדולר).
ולאילו מסקנות הניתוח שלנו עד כה מוביל אותנו? השקעה במדדים של המדינות החלשות יותר בגוש האירו, אשר בעיית האבטלה הינה החמורה ביותר אצלן כדוגמת: איטליה, ספרד ויוון (לדוגמא באמצעות תעודת סל מתאימה) בשילוב השקעה בתעודות על מדדים המעניקים משקל רב לחברות אירופיות עם פעילות רב-לאומית (כדוגמת תעודה על מדד ה-יורוסטוק 50), בפרופורציות נכונות, יכולה להניב תשואה עודפת משמעותית בחלק האירופי בתיק ההשקעות.
- 6.בדיחה עצובה (ל"ת)עמי 04/04/2014 20:22הגב לתגובה זו
- 5.סימבול DWX תעודת סל מניות . דיבידנד 6.7% שנתי (ל"ת)לבדיקתכם ושיפוטכם 03/04/2014 15:39הגב לתגובה זו
- 4.טל 03/04/2014 15:34הגב לתגובה זושיילכו להמליץ על איה בגדים לקנות בקסטרו אני עושה הפוך מכל ההמלצות אחיתופל של בתי "גניבת" ההשקעות ובינתיים זה עובד מעולה כבר כמה שנים
- 3.יוון ואיטליה סכנת נפשות (ל"ת)יהבית 03/04/2014 10:04הגב לתגובה זו
- דניאל 03/04/2014 11:28הגב לתגובה זוצריך לעשות הבחנה בין איטליה ויוון, איטליה נראית לי, ויוון באמת מסוכנת יותר אבל נראה שעברה את שיא המשבר.
- 2.כרגע צריך לקחת סיכונים.... לא פשוט (ל"ת)ירון 03/04/2014 10:01הגב לתגובה זו
- 1.ללא התערבות של דראגי -אירופה לא תצא מהמשבר! (ל"ת)ירון 03/04/2014 09:40הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
