האיום הישיר: סך החזקות הזרים במניות הבנקים בבורסה בת"א - צפו במספרים
ג'ון קרי מפחיד את המשקיעים במניות הבנקים בת"א. מדד הבנקים מאבד היום מעל 1% ומשלים נפילה של כ-6% מתחילת השנה, זאת ברקע לניסיון האגרסיבי של מזכיר המדינה האמריקני לקדם את המו"מ המדיני מול הפלסטינים וגם ברקע לדיווחים שלפחות אחד מהבנקים באירופה כבר החליט על מכירת מניות הבנקים בת"א ואחרים שוקלים את יחסיהם עם מערכת הבנקאות הישראלית.
היום אלו הצהרות שנשמעו בסוף השבוע מכיוונו של מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, לפיהם ישראל עלולה למצוא עצמה מול גל של חרמות, שמטילות צל כבד על מניות הבנקים בת"א. בנוסף, שניים מהבנקים הגדולים בסקנדינביה, נורדאה השבדי, ו'דנסקה בנק' מדנמרק, הודיעו בסוף השבוע כי הם שוקלים להחרים כמה מהבנקים הגדולים בישראל בשל השקעותיהם בהתנחלויות. גוף אירופי שלא רק שוקל, אלא כבר נקט עמדה הוא PGGM - קרן הפנסיה הגדולה בהולנד. הקרן משכה לאחרונה את השקעותיה מחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
הדברים מגיעים גם לאחר שבשבוע שעבר הודיעה קרן ההשקעות הגדולה בנורווגיה כי היא חוזרת ומחרימה את חברות אפריקה ישראל ודניה סיבוס בשל פעילותן בשטחים.
מבדיקה שערך Bizportal עולה כי שיעור ההחזקה הכולל של גורמים זרים בכל אחד מחמשת הבנקים הישראלים הגדולים הינו נמוך מגיע לאחוזים בודדים בלבד. מעבר לכך, מרבית האחזקה היא של גופים אמריקנים שההנחה לגביהם היא שלא ייקחו חלק בחרם, גם במקרה קיצוני. מעבר לכך, חלק ניכר מההחזקות הם דרך תעודות סל (למשל וואנגארד או בלקרוק), כלומר מדובר בכסף פאסיבי שלא צפוי לזוז.
צריך לציין שהאיום הישיר מצד גופי השקעה אירופים הוא רק חלק ממה שמעיב על מניות הבנקים, כנראה החלק הקטן. הסיפור הגדול הוא פגיעה בצמיחה הכלכלית בישראל בשל חרם מצד האירופים במקרה שהמו"מ יכשל, והרי ידוע שהבנקים הם המראה של הכלכלה. עם זאת, בסיטואציה הנוכחית - גם גוף זר קטן יחסית שמחליט למכור את מניות הבנקים עלול להביא ללחץ על המחירים, קודם כל בגלל הסנטימנט שיווצר ודבר שני בגלל שהמוסדיים בארץ "תקועים" עם מגבלת ה-5% אחזקה ולא יכולים לעמוד מנגד ולקנות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנהל מחקר באחד הגופים הגדולים בארץ אמר היום ל-Bizportal כי מניות הבנקים לא יקרות היום בהשוואה למניות הבנקים בחו"ל, אבל יש בעיה קשה בכל מה שקשור לצד הביקוש וההיצע. במקרה של גל מכירות ואפילו קטן, אין ממש מי שייקנה".
בנק הפועלים: הגורם הזר שמחזיר בשיעור הגדול ביותר הוא VANGAURD GROUP, חברת תעודת סל אמריקאית, שמחזיקה ב-0.75% ממניות הבנק. הגוף הזר השני הוא הבנק המרכזי של נורווגיה (NORGES BANK) שמחזיק ב-0.7% ממניות הבנק. הבאה ברשימה היא תעודת הסל האמריקאית BLACKROCK שמחזיקה 0.6%, אח"כ החברה לניהול הנכסים מבריטניה, שרודרס, שמחזיקה ב0.3%, ALASKA PERMANENT האמריקאית מחזיקה 0.28% והקרן האמריקאית PIMENSIONAL שמחזיקה 0.26%. שיעור ההחזקה הכולל של גורמים זרים במניות הבנק עומד על ב-2.9%. בכסף, מדובר ב-700 מיליון שקלים. מתוך הסכום הזה 242 מיליון שקל בידיים אירופאיות.
בנק לאומי: כאן מחזיק הבנק המרכזי של נורווגיה שיעור גבוה יחסית של 0.91%, שרודרס מחזיקים ב-0.13% נוספים. שאר הגורמים ברשימה הינם אמריקאים: VANGAURD GROUP 0.85%, וגם BLACKROCK עם 0.57%, קרן DIMENSIONAL האמריקאית 0.23% וחברת ניהול הנכסים GRANTHAM MAYO שמחזיקה 0.18%. סה"כ ההחזקה של גורמים זרים במניות הבנק עומדת על כ-2.9% ששווים כ-568 מיליון שקל - מהם 205 מיליון שקל בידיים אירופאיות.
- ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
- אלטשולר שחם בדרך לעסקת בעלי עניין: הפעילות הפרטית עשויה להימכר לחברה הציבורית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
בנק דיסקונט: קרן ההשקעות האמריקאית DIMENSIONAL היא הגורם הזר העיקרי שמחזיק במניות הבנק בשיעור של 1.04%. אחריה ברשימה שוב הבנק המרכזי של נורווגיה שמחזיק 0.74% ממניות הבנק. אח"כ VANGAURD עם 0.71%, לשרודרס החזקה של 0.43%, GRANTHAM MAYO מחזיקה 0.41% ו-BLACKROCK עם 0.2%. אחוז ההחזקה הכללי של גורמים זרים עומד על כ-3.5%ששווי השוק שלהם 224 מיליון שקל מהם כ-75 מיליון שקל בידיים אירופאיות.
בנק מזרחי טפחות: הגורמים האירופאים העיקריים שמחזיקים במניות הבנק הם הבנק המרכזי של נורווגיה עם 0.44%, קרדיט סוויס 0.15% וחברת ההשקעות ההולנדית ROBECO שמחזיקה 0.13%. שאר הגורמים הם מארה"ב ושיעור ההחזקה הזר בבנק עומד על 1.8% בלבד - שווי ההחזקה האירופית בבנק היא כ-70.5 מיליון שקל.
בנק הבינלאומי: שיעור ההחזקה של גופים זרים בבנק נמוך בשיעור של 1.02% בלבד כשמתוכם הגורם האירופי היחיד שמחזיקה בנתח משמעותי הוא הבנק הנורווגי כמובן עם 0.2% ששווי השוק שלהם הינו כ-11 מיליון שקל.
בסיכום, שווי ההחזקה של גורמים זרים בבנקים ישראליים עומד היום על 1.7 מיליארד שקל, מהם כ-603 מיליון שקל בידי גופים אירופיים.
- 17.תמשיכו לברוח כשירדו 30 אחוז אני יקנה (ל"ת)ראובן 02/02/2014 22:01הגב לתגובה זו
- 16.ד.ב.י. 02/02/2014 19:51הגב לתגובה זווישראל החזקה והמתפתחת כלכלית לא תיכנע לאיומי החרם הכלכלי הנשמעים משולחנם שלמנהיגי האיחוד האירופי...ועצתנו היא לאיחוד ההולך ומתפורר בעצמו שידאג קודם כל להמשך קיומו שלו ולא להפחדת ישראל.....
- 15.שלומי 02/02/2014 19:26הגב לתגובה זוקרי יקירנו אל תיגרר להפחדות הנשמעות ממרכזי הכלכלה באירופה ...ומי כמוך יודע שישראל חזה דיי לעמוד כנגד כל חרם המאיים עלינו מכיוונו של האיחוד האירופי ההולך ומתפורר בעצמו....לכן הצהרתו של שר הבטחון שלנו יעלון לפיה לא נוותר אפילו על אינצ' אחד כל עוד לא יובטח קיומנו ובטחוננ....,תקפה שרירה וקיימת...
- 14.אין שום חרם לא היה וגם לא יהיה לעת עתה (ל"ת)המהדי 02/02/2014 18:40הגב לתגובה זו
- 13.עידן,חיפה 02/02/2014 17:47הגב לתגובה זובפקיעה יש מחזור יומי של מאות מיליונים לכל בנק.
- 12.חרם שמרם 02/02/2014 17:25הגב לתגובה זוחרם שמרם הבורסה בישראל מקרטעת בלי קשר למצב הכלכלי הלאומי של המשק (לא של המעמד העובד). כל פעם מוצאים תירוץ מצחיק אחר לקירטוע של הבורסה: פעם התירוץ הוא מפולת בתורכיה, פעם אחרת התירוץ הוא מפולת בארגנטינה, פעם אחרת הוא מציאת נפט על הירח, פעם נוספת היא החרם המדומה על ישראל. אין שום חרם על ישראל, הכל הצגות וניפוח. הייצוא הישראלי בשנים האחרונות הוא בעליה מדהימה, לא קשור לכך שאומות העולם אוהבים אותנו או שונאים אותנו. פשוט יש לנו סחורות שהעולם אוהב לקנות. חוץ מזה, מציאת הגז בחופי ישראל משחררת אותנו מתלות בדלק פוסילי מיובא, יתרות הגז יספיקו לנו עשרות שנים ויישארו עודפים שייוצאו כי איננו יכולים לצרוך את הכל. נכון שהאזרח העובד לא נהנה מהשיגשוג הכלכלי, אבל במישור הכלכלי הלאומי מצבנו הכלכלי הוא הכי טוב שהיה מעולם ויש לנו עתיד מזהיר. החרם האירופאי זו הפרחת בלונים של פרופגנדה מטעם שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי. ג'ון קרי ואובמה הם אילו שמזיזים חברות קש אירופאיות כדי לעורר בנו רושם כאילו החרם הוא אסון כלכלי וכאילו יש לו קשר ליחסינו עם פלשתינים, האמריקאים מומחים בהפעלת לחצים מסוג ז
- 11.אלעד 02/02/2014 16:39הגב לתגובה זואני לא מבין את קרי , מה הוא חושב שיפחיד אותנו בחרמות ? הרי הביטחון שלנו חשוב יותר ממניה כזו או אחרת , כבר היינו במצב של אמברגו צרפתי שבסופו של דבר הוביל אותנו כעם , להיות אומת ההיטק מובילה , אנחנו עם שרק עם הגב לקיר אנו במיטבנו!!!
- 10.רמץ 02/02/2014 16:26הגב לתגובה זובהשוואה לייצוא סחורות של כ-60 מיליארד דולרים בשנת 2010, סך הייצוא מישראל עלה בתקופה זו ב-45.2% במצטבר, תוספת של 28 מיליארד דולרים. בפילוח לפי יבשות, הייצוא ליבשת אירופה מהווה 32% מכלל הייצוא הישראלי, הייצוא לארה"ב עומד על 21% מסך הייצוא, והייצוא ליבשת אסיה מגיע ל-25% מסך הייצוא. עוד נתונים המפריכים את גל השמועות על חרמות, מתייחסים ליעדי הייצוא העיקריים של ישראל ב-2013. בראש הרשימה צועדת ארה"ב עם יצוא של 18.8 מיליארד דולרים, ואחריה במקום השני נמצאת הונג קונג עם יצוא של 5.7 מיליארד דולרים. יעדי יצוא בולטים נוספים הם: בריטניה – 3.9 מיליארד דולרים, בלגיה – 3.1 מיליארד דולרים, סין – 2.9 מיליארד דולרים, הודו – 2.3 מיליארד דולרים, גרמניה – 1.8 מיליארד דולרים, צרפת – 1.5 מיליארד דולרים, שוויץ – 1.4 מיליארד דולרים, ספרד – 1.3 מיליארד דולרים, איטליה – 1.1 מיליארד דולרים, קפריסין – 1.1 מיליארד דולרים, ברזיל – מיליארד דולרים, רוסיה – מיליארד דולרים, מלזיה – מיליארד דולרים, סינגפור – 825 מיליון דולרים. היצוא הישראלי חובק עולם ואין כמעט מדינה בעולם שהיצוא הישראלי לא מגיע אליה
- דוד 03/02/2014 14:41הגב לתגובה זוהאמריקאים שנגררים (במקום להוביל)לא ימהרו לשנות סדרי עולם עמנו (מה עוד שבקונגרס יש רוב לתומכי ישראל). ממדינות אירופה ישנן מס' מדינות שלא הייתי שם יהבי עליהן,אך גם אם היצוא אליהן יצומצם,איני חוזה מפולת כלכלית עקב כך. בל נשכח שבעתיד הלא רחוק,ישראל תייצא גז ממאגר לוויתן והאירופאים הכבולים בחוזים בעייתים עם חברת הגז הרוסית "גז פרום" ירצו לרכוש גז מישראל שעליה ניתן לסמוך יותר מאשר על פוטין וחבר מרעיו המערבבים אינטרסים כלכליים עם פוליטים.
- חרם שמרם 02/02/2014 17:28הגב לתגובה זולא חרם ולא נעליים. הכל פרופגנדה אמריקאית כדי להפעיל לחצים על ישראל, ישראל משגשגת בצורה מדהימה מבחינת ייצוא סחורות ובכלל מבחינה כלכלית.
- 9.יהודה 02/02/2014 15:54הגב לתגובה זומסכים עם מגיבים 1 ו-2 . אישית אוסף את בנק הפעלים ומזרחי המצב הנוכחי מתאים לקניות, ומהר מאד נחזור לעליות במדד זה.
- 8.יוסי ביטון 02/02/2014 15:53הגב לתגובה זושימכרו האירופאים ואז באפט או קרן אמריקאית אחרת יקנו ויעשו קופה של עשרות אחוזים בשנים הקרובות כי קנו בדיסקאונט. שלום עם הפלסטינים לא בטוח שיהיה אבל אולי איזה רגיעה או משהו כזה מגובה ע"י כסף אמריקאי בדמות השקעות מסיביות ברמאללה ובשטחים. קרי נגדנו ודוחף את האף שלו למקומות שלא צריך (כלכלה) או שזה מתוכנן מראש עם המודיעין האמריקאי או סתם נקמה על מה שבוגי יעלון אמר עליו. לא סומך על אף אחד.
- 7.אם האזהרה של ג'ון קרי תתממש אזי מניות הבנקים יהיו הדאגה (ל"ת)הכי קטנה 02/02/2014 15:21הגב לתגובה זו
- 6.אז מה הקשר לאפריקה (ל"ת)אבי 02/02/2014 15:13הגב לתגובה זו
- 5.אופק 02/02/2014 15:13הגב לתגובה זוקנתי את אידיבי ב10000 והיום הי 53 אגורות האם זה מה שהי הוו או מה שוו הבורסה שלנו שהביאה את המניה למצב הזה אם עשרות מפעלים חצי מדינה אידיבי וזה מה שהי שוו 53 אגורות בורסה של גנבים שקרנים בורסה חולה
- עידן 02/02/2014 15:47הגב לתגובה זואבל החובות של איי די בי שווים יותר מכל החברות ביחד.... זו הבעיה... המניה שלך כלכלית שווה פחות מאפס... אתה חייב כסף... תמכור מהר לפני שיבואו אליך לגבות את הכסף
- 4.אופק 02/02/2014 15:09הגב לתגובה זוהאם יכול להיות כול כך נפילה האם החברות לא שוות כלום האם הבורסה לא תקינה או יש גנבים שישבים בבורסה או הבורסה חולה או המדינה שקרנית אני כבר לא יודעה מה לחשוב על הבורסה
- עמי 02/02/2014 16:39הגב לתגובה זוהחברה שווה במקסימום 5-6 אגורות לא יותר. רק אם דנקנר יזכה בעירעור היא תתהייה שווה במקסימום 50 אגורות
- 3.תפסיקו להפחיד 02/02/2014 14:57הגב לתגובה זוהתוצאה תהיה הפוכה לכן ארהב תתערב ולא תתן לזה לקרות אז שלא יפחידו אותכם כשמניות הבנקים ירדו ל 800 אני אקנה בכל כספי ואפילו אמכור את דירתי להשקעה חחחחח
- 2.נקנה מניות בנקים בזיל הזול . ונרויח כפול (ל"ת)שימכרו 02/02/2014 14:49הגב לתגובה זו
- 1.משקיע קטן 02/02/2014 14:33הגב לתגובה זולפני שבועיים כתבתי לכם שתזהרו הבנקים יוצאים לתיקון ולכן יודעים לפני כולם מה אמור להתרחש בעולם וכך היה ממחר הכל חוזר למסלול הלונג .....
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 0.95% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגטאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%
מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.2% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.4%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 0.4%, מדד הנדל"ן עולה 0.2% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.
ג’י סיטי ג'י סיטי 0.95% ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות, סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%.
ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף
על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב
של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.
- ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.
