הבורסה מתייבשת: 508 חברות נסחרו לעומת 540 חברות בסוף שנת 2012

עם זאת מחזור המסחר היומי עלה ב-10% ל-1.2 מיליארד שקל; עלייה בהנפקות והקצאות פרטיות של מניות ל-5.6 מיליארד שקל
אבי שאולי | (8)
נושאים בכתבה 2013 בורסה

עד שיוסי ביינארט, יכנס לתפקידו במקום אסתר לבנון, הבורסה ממשיכה במגמת ההתייבשות: 508 חברות נסחרו לעומת 540 חברות בסוף שנת 2012 ו-578 חברות שנסחרו בסוף שנת 2011. כך עולה מהסקירה של הבורסה לסיכום שנת 2013.

בסך הכל המגמה בבורסה הייתה חיובית ומדד המעו"ף עלה מתחילת השנה בכ-14%. נתון מעודד נוסף הוא העליה במחזורי המסחר לכ-1.2 מיליארד שקל ביום, שיפור של כ-10% לעומת שנת 2012. מחזור המסחר זינק בהדרגה מסוף חודש אוגוסט (1 מיליארד ביום) ל-1.4 מיליארד שקל.

השנה חלה עלייה של כ-65% בגיוסי ההון במניות לעומת השנה הקודמת, בוצעו ארבע הנפקות ראשוניות ושתי חברות דואליות חדשות נרשמו למסחר בת"א. בנוסף, עשר חברות חדשות, שבע מתוכן חברות הייטק, השלימו השנה את הכנסת עסקיהן לתוך שלדים בורסאיים.

תושבי חוץ רכשו מניות בישראל ב-1.3 מיליארד דולר

השנה נרשמה עלייה בהיקף ההנפקות וההקצאות הפרטיות של מניות בארץ שהגיע ל-5.6 מיליארד שקל, לעומת כ-3.4 מיליארד שקל בשנה הקודמת. החברות הדואליות גייסו בחו"ל כ-1.6 מיליארד שקל, יותר מכפליים לעומת הסכום שגויס בשנה הקודמת.

ב-2013 תושבי חוץ הגדילו את החזקותיהם במניות בישראל ורכשו, נטו, מניות בסך כ-1.3 מיליארד דולר בבורסה בת"א, וזאת לאחר שבסיכום שנת 2012 רכשו מניות נטו בסך כ-0.4 מיליארד דולר בלבד.

הגיוס הממשלתי, ברוטו, ב-2013 ירד והסתכם בכ-66 מיליארד שקל, כ-73% מהן באג"ח שקליות, לעומת סכום ענק בהיקף של כ-82 מיליארד שקל בשנת 2012.

דואליות

במהלך שנת 2013 נרשמו למסחר בבורסה בתל-אביב שתי חברות דואלית שמניותיהן נסחרות בבורסה הראשית בניו-יורק - חברת הביומד האמריקנית אופקו הלת' שביצעה רישום כפול של מניותיה בת"א לקראת מיזוגה עם חברת הביומד הדואלית פרולור ביוטק, וחברת הקלינטק אלומיי קפיטל.

גם חברות הביומד כן פייט ביופרמה ואקס טי אל רשמו השנה את מניותיהן למסחר בארה"ב.

ארבע חברות דואליות נמחקו מהמסחר: ריטליקס ופרולור ביוטק נמחקו מהמסחר בתל-אביב וגם ב-NASDAQ בעקבות מיזוג בחברה בינ"ל, והחברות סימטרון ומלאנוקס מחקו את מניותיהן מהמסחר בת"א בלבד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כיום נסחרות בת"א 44 חברות דואליות שנסחרות במקביל גם בארה"ב ובאירופה, ושמונה חברות נוספות נסחרות בת"א ובחו"ל שלא במסגרת הרישום הכפול.

תעודות סל

בסוף 2013 נסחרו בבורסה 530 תעודות סל, בהן 25 תעודות מטבע ("תעודות פיקדון"), ושווי החזקות הציבור בהן הגיע לשיא של כ-111.5 מיליארד שקל בסוף נובמבר 2013, לאחר עלייה בכ-40 מיליארד שקל בשנת 2013.

התפתחות שוק תעודות הסל, שהחלה בשנת 2003 והגיעה לשיא ב-2008, הואטה בשנים האחרונות ואילו ב-2013 שוב הואצה. השנה הונפקו כ-80 תעודות סל חדשות, כאשר במקביל 13 תעודות נמחקו מהמסחר (מהן פקעו 7 תעודות בחסר).

ב-2013 הציבור רכש נטו תעודות סל בסך של כ-24.6 מיליארד שקל. שווי החזקות הציבור עלה השנה בכ-40 מיליארד שקל לסך של כ-111.5 מיליארד שקל בנובמבר 2013, כאשר כ-60% מהגידול נבע, כאמור, מרכישות הציבור וכ-40% מעליית מחירים של נכסי הבסיס.

מחזור המסחר היומי בתעודות סל על מדדי מניות (מקומיים ובינלאומיים) עלה בשנת 2013 והסתכם (בבורסה ומחוצה לה) בכ-275 מיליון שקל, גבוה בכ-27% מהמחזור בשנת 2012. מחזור זה היווה כ-23% ממחזור המסחר הכולל במניות, לעומת כ-20% אשתקד.

אילן פלטו: "מצב חירום - שוק ההון שובר שיאים שליליים"

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, מסר בתגובה למחקר של הבורסה: "מדובר במצב חירום - שוק ההון הישראלי ממשיך לשבור שיאים שליליים. אפשר להמשיך להתבשם מהתשואות הנאות ומהעלייה המינורית במחזורי המסחר בשנת 2013, אבל בפועל הבורסה מתייבשת. 140 חברות נמחקו מהמסחר בשנים האחרונות, ועוד עשרות חברות מחפשות את דרכן החוצה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    רגולציה לגרש! 25/12/2013 08:48
    הגב לתגובה זו
    כל השוק מתעסק בכסת"ח מבוקר ועד ערב. יש שחיתות רבתי בכל הממשקים מול הממשל. אין יותר ניהול השקעות - רק כיסתוח מתמשך. הזרים פוחדים לפעול בסביבה בה מלאימים רכוש על ימין ועל שמאל ומשנים את הכללים כל הזמן. חברות ישראליות חושבות שמוסדיים ישראליים הינם toxic - בגלל האופן בו הם מצביעים - בשל הרגולציה! פעילי שוק הון פשוט לא רוצים לפעול פה - בשל הרגולציה הבלתי שפוייה. הממשל התאגידי פה הינו הזוי. הפרדה בין מנכ"ל לדירקטוריון אולי יפה אקדמית - פרקטית זה לא משהו שקורה בעולם. חודק - עצר את שוק האג"ח והעביר את זה להלוואות פרטיות לא סחירות והשקעות ישירות בנדלן (לא לדאוג - המתווכים מתים על זה) - פשוט קטטסטרופה. בעלי שליטה לא מסוגלים לראות אפילו קמצוץ של תועלת מהיותם ציבוריים. הם אף רואים תועלת שלילית! ברמה של פרמיה שלילית של 30% לחברה רשומה בארץ! ייעוץ השקעות? עוד תחום העוסק ברובו בכסת"ח והפך לעדר אחד גדול עם מערכות הדירוג בבנקים - עוד כסת"ח. העיקר שצריך רישיון בימינו (עוד משהוא מיותר ובירוקרטי!). יש לבטל באופן מיידי שורה ארוכה לא רגולציות מזיקות. לא להקל - לבטל! ביטול מוחלט ומיידי.
  • 6.
    המחזור גדל 24/12/2013 15:34
    הגב לתגובה זו
    מדינה שודדת
  • 5.
    לא מאפשרים לגייס הון!!!!!! (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 24/12/2013 14:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רגולציה = שחיתות! 24/12/2013 13:45
    הגב לתגובה זו
    עודף רגולציה על חברי הבורסה, הפעילים ועל החברות. כולם עסוקים בכסת"ח מבוקר ועד ערב. די! יש לצמצם מיידית את כל הרגולציה הפוגענית. פשוט לבטל - לא להקל.
  • 3.
    יופיטר שוקי הון 24/12/2013 13:28
    הגב לתגובה זו
    כואב להם הלב המוסדיים לגייס לי הון כאילו הכסף שלהם רשעים המוסדיים בראשות מגדל ופסגות נבלות
  • 2.
    ניסקו תעשיות. סבירות גבוהה להצעת רכש ב-2014 (ל"ת)
    המחיקה הבאה מהמסחר 24/12/2013 13:16
    הגב לתגובה זו
  • הון עצמי = שווי שוק 24/12/2013 19:25
    הגב לתגובה זו
    כמו"כ השאלה היא אם גם יש להם יכולת לשכנע את הגופים המוסדיים שמחזיקים את מניות ניסקו תעשיות שנים רבות למכור במחיר סביר. שמעתי במו אוזניי מנהל מוסדי שלפני כשנתיים אמר משהו כמו "אני אצא מההשקעה בניסקו בשווי שלא יפחת מחצי מיליארד"... זה שווי דמניוני (פי ארבע מהשווי הנוכחי) אבל אני מעריך ששוי כפול יעשה את העבודה בקלות. אגב, בהתחשב באחזקת הציבור הזעומה מדובר בלא יותר מדי כסף. אפילו שווי של רבע מיליארד ו-15% אחזקות ציבור מצריכים "רק" כ-37.5 מלש"ח.
  • 1.
    אנונימי 24/12/2013 12:36
    הגב לתגובה זו
    מתקן הנזלה טוב לאמריקאים לישראל יש אופציות. זולות יותר משמעותיות רק צנרת 5״. ״50 לג׳יהאן חיבור לאירופה מג׳האן צינור שני ״50 לדלק מבאדן לאשקלון חיבור לצנרת קאצ״א לאילת איך יתכן שכל הפקת הגז בארץ נשענת. על צינור בודד צינור נפגע והלכה הספקה בהמיות אדירות. 4 ץ
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.