אלטשולר: "הפחידו את הציבור, והוא פספס 3 שנים מצויינות בשוק המניות"
את הפאנל בנושא החסמים והכשלים בשוק ההון הישראלי בכנס שוק ההון ורגולציה שנערך היום בקריה האקדמית אונו הנחה פרופ' צבי ווינר, ראש התמחות מימון בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
אמיר הסל , משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת ההשקעות בהראל ביטוח ופיננסים: "אנחנו רואים תופעה של התמעטות בחברות הישראליות שמעניינות אותנו ולצערי התופעה הזו תימשך כי אנחנו פועלים לטובת המשקיעים שלנו. דוגמא להתמעטות החברות המעניינות פה היא המחיקה של כלל תעשיות שמחזיקה חברה יציבה וטובה כמו נשר. זה חבל".
יאיר לפידות , מייסד ושותף מנהל בבית ההשקעות ילין לפידות: "לעולם אל תמנף את עצמך על מניות. החינוך של הציבור בישראל פשוט לא קיים. בישראל למשקיעים במניות קוראים ספקולנטים בעוד שבארה"ב הם מכונים חוסכים חכמים. רק ביוני של שנה שעברה הבונטון של הציבור היה רק אג"ח ממשלתי וקונצרני וכיום הבונטון עבר למניות. בעבר ראינו שהבנקים דחפו את הציבור לשוק דרך הקרנות המנייתיות, כיום זה לא קיים. אם זה יגיע - זה יהיה הסיגנל לצאת מהשוק".
גלעד אלטשולר , בעלים ומנכ"ל של בית ההשקעות אלטשולר שחם: "הבעיה המרכזית היא הריכוזיות של שוק ההון והקונסולידציה בו זה האסון הגדול של שוק ההון. פעם היה בשוק אקשן אבל כיום אין כמעט מפגש בין קונים למוכרים. זה קורה רק בעדכון מדדים וזה בכלל הליך טכני. זו בעיה שיצר הרגולטור ואני חושב שכדי לתקן את זה צריך להקל על הקמת בתי השקעות קטנים יותר וגם על הקמת קרנות גידור. הרגולטור מקשה מאוד על זה. לגבי הנפקות ראשוניות יש גם לממשלה מה לעשות - היא מחזיקה בחברות מצויינות כמו רפאל, ואין שום סיבה שחברה כזו לא תונפק בבורסה הישראלית. מה יש , למה לא להנפיק את מקורות או את נתגז. זה לא אומר שהן יופרטו לחלוטין".
דרור שטרום , לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים: "כל מי שבודק את ההיסטוריה של שוק ההון רוא שהבעיות הרגולטוריות לא נוצרו עכשיו. כל השנים פשוט לא חשבו איך לשנות את השיטה. שוק ההון בישראל לא תחרותי. תחרות היא מקום בו הצרכן של המוצר יודע לעבור בין ספק לספק ולשפר את תנאיו זה לא קורה לצרכן הישראלי. אם בוחנים כמה זמן הצרכן הישראלי משקיע מזמנו בבחירת קרן פנסיה וכמה זמן הוא משקיע בבחירת מזנון חדש המזנון גובר".
"כל עוד הצרכנים לא ילמדו להעניש את הספק הסורר לא תהיה פה תחרות אמיתית. לא יעזור שינפיקו את מקורות ורפאל, אם לא ישתנה המשחק התחרותי ולא תשתנה השיטה ואז אנחנו נשב פה בעוד שנתיים ונראה שכלום לא השתנה. למשל ההצלחה של הרפורמה בשוק הסלולר היתה רק בגלל הנחישות של הפוליטיקאי שהוביל את השינוי".
גלעד אלטשולר : "יש כיום תחרות גדולה מאוד בשוק קרנות הנאמנות. יש פה 1,400 קרנות נאמנות, זו כמות אדירה גם ביחס לעולם ובתחום זה בהחלט יש תחרות גבוהה. בתחום הפנסיה יש בעיה של תחרות כי בו יש רק 3-4 קרנות פנסיה גדולות. אני חושב שנגרם נזק אדיר לציבור בגלל הרגולטור. הרגולטור איים על היועצים ואלו מצידם הפחידו את הציבור משוק המניות ונגרם נזק עצום לציבור שפיספס שלוש שנים מצויינות בשוק".
אמיר הסל : "אין מוסדי אחד בישראל שלא הרוויח יפה מאוד על האג"חים שמוחזקים בתיקים שלו. כדי לעשות תשואות צרך לקחת סיכונים. אני זוכר עוד את העליהום המטורף שהיה על מנהלי ההשקעות ב-2008 כשאמרו שהם פושעים שמחקו את החסכונות של הציבור, אבל עמדנו בזה ואף אחד מאיתנו לא מכר בשפל. דבר דומה היה גם בעניין התספורות שבסה"כ הפגיעה לעמיתים כתוצאה מהן היתה מאוד מוגבלת".
- 11.יופיטר שוקי הון 30/11/2013 17:30הגב לתגובה זוניגשתי אליו בכנס אונו לעזרה לגיוס הון והוא נפנפ אותי אלטשוליר לא בן אדם טוב
- 10.השקולה 27/11/2013 01:41הגב לתגובה זומי אמר שכולם פחדנים?
- 9.קליפ 26/11/2013 22:49הגב לתגובה זולמה שירוויח? מה מזה שגברת שמנמנה מחדרה תחליף רכב...הרגולטור אמור לפגוע, להשמיד ולדכא (באהבה) את האפשרות להרוויח בבורסה. פקיד מרושע...זו פרנסתו. פגיעה בחלשים ..."בשם הדאגה "
- 8.ד. 26/11/2013 19:39הגב לתגובה זואנשים פה באתר שכל ידיעה טובה או צפיה לעליות גורמת להם התקפי לב הם בשורט על מניות כי ציפו לירידות שנה הם מחכים ושיחק להם המזל במספר מניות כל עליה הם קופצים ומנבאים שחורות. נמאס מהם כבר . גאוני ההשקעה המתדהדרים בקשרים והדלפות לגבי מניות ותו לא
- 7.הציבור 26/11/2013 17:03הגב לתגובה זוקודם תורידו דמי ניהול, אחר כך נדבר על הפספוסים שלנו
- 6.בין דיבורים ועובדות 26/11/2013 16:09הגב לתגובה זוהנאמנות של אלטשולר
- 5.blond101 26/11/2013 16:02הגב לתגובה זואלטשולר מדבר כי ב2011 במסלול הכללי הוא עשה תשואה של סביב האפס ובמסלול מניות תשואה 10% במינוס כן נכון היו הרבה אחרים שעשו תשאות גרועות יותר.
- 4.בישראל הממשל מתיחס לבורסה כלקזינו ולכן ההתעללות במיסוי (ל"ת)אלי 26/11/2013 15:39הגב לתגובה זו
- זה נכון וחבל..... (ל"ת)יופיטר שוקי הון 30/11/2013 17:30הגב לתגובה זו
- 3.אורי 26/11/2013 15:24הגב לתגובה זולא הוגן שאני לא נמצא בחברה גדולה לכן אתם שוחטים אותו ואין לנו בביררה אבל זה לא הוגן אני שואל אותך גלעד למה אני בתור עצמאי משלם לך2 אחוז ואחרים לא או פחות מ2 תן תשובה אתה אדם הגון
- יופיטר שוקי הון 30/11/2013 17:32הגב לתגובה זואם הייתי יכול הייתי מסלק את אלשטוליר משוק ההון הוא אנכי ושחצן
- 2.רגולציה = שחיתות! 26/11/2013 14:50הגב לתגובה זויש לבטל מיידית את רוב הרגולציה.
- 1.אבי 26/11/2013 14:47הגב לתגובה זולמה עים השוק בסי אתה תקנה מניות או שתחכה לשוק לרדת ואז לקנות שוב לכן השוק רץ מהר חייב תיקון לפחות 5 אחוז שהיהה משחק למניה

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
