הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
TV

פרופ' בורוביץ': "באל על צריך רק שינוי תרבותי, לא יותר; על ורמוס - רצו לתלות אותו ולא יצא מזה כלום - סתם פגעו בו"

בראיון ל-BizportalTV מתייחס בורוביץ' לקריסת מניית אל על (83%), למחאה החברתית, למחירי הדירות ולתופעת התספורות
אבי שאולי | (12)
נושאים בכתבה אל על שמים פתוחים

אחרי שקרן פימי של ישי דוידי הודיעה על דחיית השלמת העסקה לרכישת אל על, מספר איזי בורוביץ', מבעלי השליטה בחברה על מצבה בימים אלה. בורוביץ' מתייחס בראיון ל-Bizportal גם למצב המשק, תקציב המדינה, המחאה החברתית, מחירי הדיור ויוצא נגד ההליך המשפטי שהתנהל נגד רועי ורמוס.

"אין משבר גדול באל על. החברה לא חייבת גרוש בגין הפסדים, אלא כל החובות הן בגין רכישות של מטוסים. כשאתה קונה דירה אתה בעל חוב או בעל משכנתא? כך נהוג לרכוש מטוסים להביא הון עצמי של 10%-20% ואת היתר באשראי", כך מסביר בורוביץ' שכועס איך בכלל משייכים את המילה משבר לאל על.

"אל על צריכה לעבור שינוי תרבותי"

אל על סיימה את הרבעון הראשון של השנה בהפסד של 118 מיליון שקל, בהמשך להפסד של 70 מיליון שקל בשנת 2012 כולה. חברת התעופה הלאומית של ישראל מתמודדת עם שורה ארוכה של אתגרים מבית ומחוץ וללא שינוי בתנאי השוק או בתנאי העסקת העובדים תתקשה לשרוד.

בורוביץ': "אל על פועלת בסביבה מאוד תחרותית ולכן היא צריכה לעבור שינוי. צ'רלס דרווין אמר שמי ששורד זה לא מי שהכי חזק או חכם, אלא מי שמתאים את עצמו למצב המשתנה וזה מה שאל על צריכה לעשות - להתאים את עצמה למצב המשתנה. רואים בעולם שחברות מתחברות ונוצרות חברות ענק שאיתם צריך להתמודד וזה מחייב שינוי בתרבות הארגונית. התהליך הזה בריא וטוב - אל על צריכה לעבור שינוי תרבותי, צריך יד חזקה ואנחנו אף פעם לא עשינו זאת".

אל על הייתה שווה בשיא כ-400 מיליון דולר והיום רק 70 מיליון דולר

אל על היא חברה קשה לניהול עם וועד עובדים חזק (6,000 עובדים) ושורה של גורמים אקסוגנים, המשפיעים דרמטית על התוצאות, כמו עלייה במחירי הדלק הסילוני ותחרות גוברת ואגרסיבית הודות למדיניות 'שמים פתוחים' -תוכנית של משרד האוצר לעידוד התחרות בתחום התעופה האזרחית על ידי הסרת מגבלות רגולטוריות ותיקון עיוותים קיימים.

משפחת בורוביץ' זכתה במכרז במסגרת הפרטת החברה על ידי המדינה. השליטה בחברת אל על נעשית באמצעות חברת כנפיים אחזקות, שם שותף גם איש העסקים פויו זבלדוביץ'. שנים רבות דובר על הפרטת חברת התעופה הלאומית של ישראל וכשיצאה לפועל זה היה אירוע חגיגי. אלא שהחגיגה נגמרה מהר מאוד והחברה שנסחרה בשיא בשווי של כ-400 מיליון דולר, נסחרת היום לפי שווי של כ-70 מיליון דולר.

האם המדינה פוגעת בכם במדיניות שמים פתוחים?

"השמיים פתוחים כבר היום - תראה את מספר הטיסות ומאילו יעדים בעולם. אל על במצב שונה מיתר חברות התעופה וזה בגלל הוצאות הביטחון שהן בסדר גודל של יותר מ-100 מיליון דולר בשנה. לפי תפיסת עולמי מדינת ישראל צריכה לעזור. אני לא רואה שאם עושים פטרול ליד קרית שמונה אז אחר כך דופקים על הדלת ומבקשים תשלום על זה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מעבר לחברת אל על, פרופ' איזי בורוביץ', פעיל בארגונים נוספים, מרביתם בהתנדבות. בחודש שעבר חגג 72. הוא נשוי +3 ילדים+6 נכדים. חצי שעה לאחר לידתו הגיח לעולם, אחיו התאום, דדי בורוביץ'. האחרון נשוי לתמי מוזס, מבעלי השליטה בידיעות אחרונות.

בורוביץ' עבר מהאקדמיה לעולם העסקים והיום הוא מכהן בתפקיד דיקן בית הספר לניהול וכלכלה במכללה האקדמית תל אביב יפו ויו"ר דריקטוריון של חברת קליקסופטוור. לפני כן הוא כיהן כפרופסור לניהול ומערכות מידע באוניברסיטת תל אביב ורק בשנת 1980 הצטרף לחברת ארקיע. בשנת 2003 הוביל איזי את רכישת אל על לפי שווי של 108 מיליון דולר.

האחים בורוביץ' נולדו וגדלו בתל-אביב. ברחוב בן יהודה 182 פינת רחוב וילנה, ליתר דיוק, בבנין שעד היום יש שלט המעיד מי בנה אותו - אבא שלהם. הם שיחקו כדורגל היכן שהיום עומד מלון הילטון וכשהאלטלנה הוטבעה בשנת 1948 הם שחו ועלו אליה.

ברחבת הכדורגל המאולתרת, כמו גם בשטחים ריקים אחרים בתל-אביב, עומדים היום בניינים גבוהים. מחירי הדיור השתנו "מעט" מאז אותם ימים ובקייץ 2011 פרצה מחאה חברתית שהתחילה בשדרות רוטשילד בתל-אביב ונושא הדיור היה במרכזה.

מה דעתך על המחאה החברתית בישראל?

"מאוד כיבדתי את זה. זאת הייתה התחלה טובה שהנה העם מנסה להיות שותף. אני מסתכל על המדינה כאל משהו עסקי שכולם צריכים להיות שותפים בו העובדים, הלקוחות והמנהלים. כלומר השרים הח"כים והתושבים. חשבתי שהמחאה תגרום למשהו, אך לצערי אני לא רואה שינוי. מה נשאר מוועדת טרכטנברג? וזה חבל כי הייתה הזדמנות, העם היה מוכן. מדברים היום על גזרות התקציב, אך בתפיסת עולמי גזרה זה עונש. למה מגיע לתושבים עונש? לא הם הביאו אותנו לאן שהגענו. זה לא פיתרון לבוא ולעם ולהגיד אופס עשינו טעות תביאו כסף".

איך אפשר להוזיל את מחירי הדיור?

"צריך לשנות את שיטת הממשל וכך נוכל לעבוד לטווח ארוך. פוליטיקאים מחפשים פרויקטים לטווח קצר. בשביל מה בונים שדה תעופה בתמנע? אילת עיר קטנה. עדיף לבנות רכבת מהירה - המילה פריפריה תיעלם ויבנו דירות זולות בתחנות לאורך הרכבת. זה גם יחייה את הנמלים. תראה איך עקבה פורחת כי בנו שם תוכנית גדולה".

נוחי דנקנר, מוטי זיסר, עידן עופר - מה דעתך על הסדרי החוב של הטייקונים?

"אני לא יודע אם טייקון זאת מילה טובה או רעה. מי מניע את הכלכלה הישראלית? הממשלה? באמת?. זה אותם אנשים שמכונים טייקונים לכן אני חושב שזאת מילה טובה ומכובדת וצריך לתת להם. צריך רגולציה אבל לא לקפוץ מדיי - תראה מה שקרה עם רועי ורמוס. הלכו לתלות אותו על העץ הכי גבוה והוא יצא בלי כלום. לקחו בן אדם צעיר בעל מעו"ף ופגעו בו, אפילו הייתי אומר הרסו אותו. למה? הוא תרם המון לכלכלה הישראלית".

אז צריך לעזור להם?

"אם יגרמו למישהו לפשוט את הרגל אז בסופו של דבר כולם יפגעו. צריך לטפל בזה בשלב מוקדם יותר".

השבוע אושר בכנסת תקציב המדינה בהיקף של 395 מיליארד שקל בשנה. מה דעתך על תקציב המדינה החדש?

"תקציב זה כלי ניהולי שכולל בתוכו תוכנית עבודה ויעדים. אני לא בטוח שכל אלו שהצביעו יודעים בדיוק מה כלול שם. הבעיה שלא מסתכלים על התקציב לאחר האישור - איך הגענו לבור של 40 מיליארד שקל ואילו בחברה עסקית כל הזמן בודקים אם עומדים ביעדים".

האם אתה אופטימי באופן כללי לגבי עתיד המשק?

"אם מדינת ישראל תיתן לאנשים יותר חופש לעבוד ותהיה פה פחות רגולציה אז יש בסיס למשהו גדול וטוב".

היית יו"ר הוועד המנהל של מכון וינגייט במשך חמש שנים בהתנדבות. מה דעתך על מצב הספורט בישראל?

"יש בעיה ניהולית בספורט. אחת הדוגמאות זאת בניית הבריכה האולימפית בוינגייטשהתחילה עם תכנון של 40 מיליון שקל והסתיימה עם 90 מיליון שקל כשחלק מהדברים לא נעשה (כמו התקנת מיזוג). זה נובע מניהול כושל".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    שמעון 12/08/2013 19:35
    הגב לתגובה זו
    חברת תעופה שמנהליה האשכנזים מעדיפים חזיריות לבנה ונצלנות חזירית המעשירה את ניני נינהם, וכל מי שפותח את הפה הוא בכיין מזרחי שחולץ את פקק בקבוק השד העדתי. אנו לא ניבהל ונזרוק אותם מהאולימפוס כי חברת תעופה ליאומית שייכת לאזרחי המדינה ובמיוחד לעובדים המסורים שבלעדיהם החזיר הלבן לא ימצא עגבניה מרקיבה לביטנו.
  • 10.
    אחד מהעם 08/08/2013 01:59
    הגב לתגובה זו
    קצת מפתיע שהאיש אינו יודע מה היו התוצאות של דו"ח ועדת טרכטנברג ואיך נוצר הבור של 40 מיליארד שקל בתקציב. הרי כל אדם יודע את התשובה. אני גם לא מבין איך אפשר מצד אחד לתמוך במחאה החברתית ולהגיד שהיא היתה דבר טוב וחיובי ומצד שני לתמוך בטייקונים - האם המחאה לא היתה במידה מסוימת מכוונת נגדם?
  • 9.
    עובד אל על 07/08/2013 07:38
    הגב לתגובה זו
    "אני מסתכל על המדינה כאל משהו עסקי שכולם צריכים להיות שותפים בו העובדים, הלקוחות והמנהלים" משפט זה מעניין, אז מדוע לא רצית שהעובדים יהיו שותפים בחברת אל על למרות שהבטחת להם שיתוף מלא בדירקטוריון? כנראה שהיה לך ולדירקטוריון מה להסתיר. (דירקטוריון "זורם")
  • 8.
    זוכר אותו מהטירונות.ילד שמנת כאילו מלח הארץ.מי אפסיים. (ל"ת)
    רונן 06/08/2013 16:11
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שימי 06/08/2013 15:48
    הגב לתגובה זו
    דחוף ביותר
  • 6.
    ינתי פרזי 06/08/2013 13:29
    הגב לתגובה זו
    עודף עצום בכוח אדם, חוסר יעילות, חוסר גמישות, חוסר תשומת לב והקשבה ללקוחות, בקיצור, עברתי ללופטהנזה לפני כמה שנים ולא מצטער לרגע.
  • 5.
    ינקו 06/08/2013 12:49
    הגב לתגובה זו
    חבר של חבר של חבר ...ועוד כל מיני פרזיטים הועד מנהל את החברה וככה זה נראה
  • 4.
    בגיל 7 שחה לאלטלנה (ל"ת)
    קובי 06/08/2013 11:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עראפת 06/08/2013 09:50
    הגב לתגובה זו
    סמנכל באל על מרוויח כ-3500000 ש"ח. בקלות ניתן להשיג סמנכל כח אדם,מיחשוב וכספים ב-50000-100000 ש"ח. תוריד סמנכלים ראשי אגפים וסגראות כפי שהיה בשנות השבעים. כל הנ"ל עושים קופה בתקופה קצרה ובשכר המופרז הם מסדרים גם את הנינים. בחברה מפסידה אסור שזה יהי השכר.
  • 2.
    טייס ארקיע 06/08/2013 09:19
    הגב לתגובה זו
    למה למה משבשים להם את החיים הטובים . תנו לקנות בזול, לעשות סיבוב מהיר, אם הצליח - מעולה , אם לא - תספורת קצרה והלאה לעסק הבא . הלו ביבי : יש משהו בזול לקנות היום ? בחילה אמרנו כבר ?
  • 1.
    איזי זה אמרת גם על קלאבמרקט והסוף היה רע ומר (ל"ת)
    טס לופטהנזה 06/08/2013 08:37
    הגב לתגובה זו
  • פרופסורים 06/08/2013 08:48
    הגב לתגובה זו
    תכף יבוא פרופסור מתחרה ויקטול כל מה שהוא אמר מדינת היהודים זה חרא מקום. אל על לא תפשוט רגל אל תדאגו מדינה בלי חברת תעופה? זה לא יקרה במדינת האסונות שלנו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן ג'י סיטי סיטיקון

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.64%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

להמשך הכתבה לחץ כאן
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

מנדי הניג ותמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

להמשך הכתבה לחץ כאן