"כל מי שסבור כי ניתן להשאיר כאן את החברות הרב לאומיות מבלי לתת להן הטבות מס משמעותיות - טועה". כך אמר רו"ח יגאל בריטמן, יו"ר ומנהל עסקים ראשי בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר, בכנס בנושא השלכות כלכליות ומיסויות של התכנית הכלכלית החדשה, שקיימה הפירמה בשיתוף פורום מנהלי הכספים בתעשייה בהתאחדות התעשיינים. לדברי בריטמן: "העלאת שיעורי המס תבריח את החברות הרב לאומיות אל מחוץ לישראל, למדינות בהן השקעות עבור תעשיות עתירות ידע כדאיות יותר, כדוגמת שוויץ, אירלנד ולוקסמבורג. ללא צל של ספק, יש משמעות רבה לחלקן של החברות הרב הלאומיות בתוצר, בהגדלת הייצוא, בגידול בתעסוקה ובגידול ההכנסות ממיסים, ולא בהכרח רק המיסים הישירים אותן החברות משלמות על רווחיהן בישראל. התועלת שצומחת מאותן חברות, גדולה מהתועלת שתצמח בעקבות העלאת שיעורי המס ומזעור ההטבות, בעיקר בתוכנית כלכלית שלא רואים בה מנועי צמיחה". תמריץ לריבוי העלמות מס בהתייחסו להצעות לשינויים בחוק ההסדרים ולתקציב אמר בריטמן, "אנו רואים בהצעת חוק ההסדרים מספר ניסיונות לאישור חקיקה אשר אין בצידה תרומה לאישור תקציב המדינה, כי אם ניסיון להגדילו בדרך שאיננה דמוקרטית, בלשון המעטה. "התקציב המוצע איננו אתגרי. הוא מעלה את מס החברות, מס הכנסה, מע"מ ומיסים עקיפים נוספים והמשמעות של כך, בין היתר, היא הכבדה נוספת על השכבות החלשות ומעמד הביניים. נראה כי הדרך של "לחפש מתחת לפנס" נבחרה, על פני רפורמה יסודית אשר תתקן את החולאים בכלכלה הישראלית והעלאת מיסים גורפת, עלולה להוות תמריץ לריבוי העלמות מס". כל הטיפול בנדל"ן - בטעות יסודו "נוסח הצעת חוק ההסדרים מותירה על כנה את גזרות הנדל"ן, ומסתמן כי עיקר המאמצים מופנים כלפי משקיעי הנדל"ן וכי החקיקה נועדה להדיר את רגליהם מתחום זה שעד כה נהנה מהקלות מס רבות. צעדים אלו, לא רק שלא יצליחו לצנן את שוק הנדל"ן בישראל, אלא שיובילו לעליית מחירי הדירות והשכירות באופן שיפגע בכיסו של מעמד הביניים. כל הטיפול בנדל"ן בטעות יסודו. במקום לטפל בעלות הקרקע על ידי המדינה, אשר 90% מהקרקעות בבעלותה, דבר אשר היה מוריד משמעותית את מחירי הדירות, מטפלים בבעלי הנדל"ן בדרך שרק תייקר את מחירי הדירות והשכירות", מוסיף בריטמן. הכללה מקוממת ושגויה בנוסף, אומר בריטמן כי "בטיוטת חוק ההסדרים מוצעים תיקונים משמעותיים גם בנושא חברה שקופה וחברה משפחתית, אשר מטרתם למעשה לאיין את כל תכנוני המס הנוגעים אליהן. מפליא בעיניי, שהפרק בהצעה הכולל את השינויים במודל החברה המשפחתית, נמצא תחת הכותרת "צמצום היקף העלמות המס בישראל". "הכללת החברה המשפחתית תחת פרק זה הינה מקוממת ושגוייה. בשנת 2002 ישבה על המדוכה ועדת רבינוביץ' אשר כללה את טובי המומחים והציעה את מודל החברה השקופה. לא ייתכן כי במחי יד יבוטלו המלצותיה. בנוסף, אני לא רואה סיבה מדוע במרבית ארצות העולם יכול להתקיים מודל של חברה שקופה המאפשר הטבות לבעלי מניות שאינם בהכרח קרובי משפחה, ובישראל לא יאפשרו מודל שכזה". עוד ציין בריטמן כי "ניכר שהשינויים המוצעים במודלים המיסויים במסגרת הצעת החוק, הינם עוד צעד המשרת את מלחמתה של רשות המיסים בתכנוני המס. מההצעה עולה כי הרשות מחזיקה בדעה לפיה תכנון מס הנו פשע. "בהקשר זה אציין כי כל גוף עסקי פועל במטרה להשיא את רווחיו, בין היתר באמצעות מזעור נטל המס. פסיקתו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר הקובעת כי "זכותם ואף חובתם של מומחים בענייני מיסים לתכנן עסקאות משפטיות כך שלא תהיינה עתירות מס" העניקה למתכנני המס רוח גבית. פעולה זו של תכנון מיסויי, נכונה לא רק לחברות הרב לאומיות אלא לכלל הגופים העסקיים במדינה והינה רצויה ולגיטימית".