כדי להקל על הגזירות: אושרה הגדלת יעד הגירעון ב-2013 ל-4.65%

יו"ר ועדת הכספים, סלומינסקי: "מהלך רצוי, במקום קיצוצים כואבים. כל תקציב המדינה מבוסס על החוק הזה". החשש: "ללא נקיטת צעדים, הגירעון עשוי להגיע ל- 5.5%". ב-2014 היעד ירד ל-3%
יעל גרונטמן | (5)

ועדת הכספים אישרה היום (ג') את העלאת יעד הגירעון לשנת 2013 מ-3% תוצר ל-4.65%, על-מנת לאפשר למדינה להתמודד טוב יותר עם הגירעון, מבלי להזדקק לקיצוצים נוספים או להעלאת מיסים והוספת גזירות חדשות.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "כל תקציב המדינה מבוסס על החוק הזה. בעבר הציעו ח"כים מהאופוזיציה לשר האוצר, שבמקום לקצץ, יגדיל את הגירעון. כפי הנראה שר האוצר שמע לעצה באופן חלקי ועל-כן, עתה עומדת לפתחנו בקשה להגדלת יעד הגירעון. העלאת יעד הגירעון, הינה מהלך רצוי, שיימנע את הצורך בקיצוצים כואבים או בהעלאת מיסים והטל גזירות חדשות".

רכז מאקרו באגף תקציבים באוצר, יוגב גרדוס, הסביר את הסיבות והרקע לבקשה להגדיל את יעד הגירעון: "הכנסת הטילה על הממשלה בחקיקה, שתי מגבלות בנושא תקציב המדינה, שתי הגבלות פיסקאליות: החל מ- 1992, נקבעת תקרת הגירעון. הגירעון מחושב כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי. ומגבלה שנייה, מגבלת ההוצאה התקציבית. כיום יעד הגירעון עומד על 2.5% מהתוצר שהם 27 מיליארד שקל".

"הבקשה היא להגדיל את היעד ל-3% מהתוצר, שהם 30 מיליארד שקל. הממשלה הקודמת לא הצליחה להעביר תקציב ועכשיו נכון ליוני 2013 תקציב 2013 טרם אושר ולא צפוי להיות מאושר עד סוף יולי 2013 וזה מגביל את הממשלה לעמוד בשתי המגבלות הללו מבחינת התקציב".

"הגירעון התקציבי ב- 2012 הסתכם ב-4.2% תוצר שהם חריגה של 2.2% (כ- 20 מיליארד שקל) מתקרת הגירעון הקבועה בחוק לאותה שנה. הפער נובע, רובו ככולו, מחסר בהכנסות המדינה ממיסים ביחס לתחזית וחסר זה צפוי להמשיך גם ב- 2013 2014. בנוסף, הממשלה קיבלה על עצמה התחייבויות תקציביות נוספות, מעבר לתקציב שנקבע מלכתחילה והדבר מגדיל את ההוצאה הממשלתית גם ב-2013 2014. החשש שהגירעון, ללא נקיטת צעדים, עשוי להגיע ל- 5.5%".

גרדוס נימק ש"על-כן אנחנו מבקשים לקבוע יעד גירעון חדש של 4.65% מהתוצר ולהגדיל את מגבלת הוצאה ב- 2.2%. לסיכום, ב- 2013 היעד יהיה 4.65% במקום 3% (40 מיליארד שקל) וב- 2014 3% במקום 2.75% (כ- 30 מיליארד שקל).

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לא משנה מה יעשו. לפיד הזה יקבור אותו לגמרי. איזה פחד!!! (ל"ת)
    מירי 04/06/2013 18:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ח...ח...ח... 04/06/2013 17:37
    הגב לתגובה זו
    ישלם את הגדלת הגרעון שוב זה יפול על כתפינו בגדול!!! במקום שיקח מהעשירים ומהגדלת מס החברות. חברה!!! תתעוררו לפני שיהיה מאוחר עובדים עליכם בעיניים!!!
  • 1.
    צריך לשנות את הכותרת 04/06/2013 13:53
    הגב לתגובה זו
    מי שישלם את הגירעון זה העם. למה הדבר דומה? לאחד שהולך לרופא שיניים הרופא עוקר לו את השן ב2 דקות ואומר לו תשלם 500 שח. האיש כועס ואומר בשביל עבודה של 2 דקות אני צריך לשלם כל כך הרבה? הרופא עונה לו בפעם הבאה אני יעקר לך את השן בשעתיים. ככה אנחנו, במקום לטפל בבעיה מהר מאריכים לנו את הסבל. אנחנו נשלם על זה. זה לא טובת העם אלא טובת הכסאות ראינו איך ביבי טיפול בבועת הנדלן לא ממנה את כחלון חחחח הם לא רוצים לפוצץ את הבועה כי הכל פה יתגלה כישראבלוף בהתגלמותו.
  • תבינו!!! 04/06/2013 17:25
    הגב לתגובה זו
    הוא לא רוצה, הוא צריך אחד כמו לפיד שיקרע לנו תצורה וירגיע את העם עם ספינים, תותים ,ולקשים!
  • אזרח 04/06/2013 14:42
    הגב לתגובה זו
    וכרגיל החלשים יפגעו טיפול שיניים גורף טעות חלוקת כספים לעובדים מבוססים קרנות הישתלמות אי הארכת שירות צבא הקבע ב2 או3 שנים ועוד פעולות חיסכון בנכי צהל לא בלוחמים ועוד
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבנקים והביטוח מתאוששים; המדדים נסחרים ביציבות

אחרי ירידות של קרוב ל-9% במדד הביטוח, היום נפתח בהתאוששות מסוימת, ונראה אם המגמה תימשך לאורך היום. מתקרבים לסיום שנה מדהימה - ומה צפוי בשנה הבאה?

מערכת ביזפורטל |

המסחר בתל אביב נפתח הבוקר במגמה חיובית מתונה, כשהמדדים המובילים נסחרים סביב יציבות עם נטייה לעליות. מדד הבנקים והסקטורים הדפנסיביים מציגים התאוששות, וברקע בולטת גם תנועה חיובית באנרגיה, בעוד שוק האג"ח ממשיך להיסחר ביציבות יחסית.


זו השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 השנים האחרונות, ובכלל אנחנו ברצף של שנים טובות. מה מגיע אחרי עליות - ירידות. בדיוק כמו שאחרי ירידות מגיעות העליות. בסה"כ שוקי המניות עולים, הממוצע הרב שנתי הוא 7% בשנה. אבל כאשר במשך שנתיים השוק עולה פי 2, אז החשבון הרב שנתי מתבלבל. או שהממוצע עולה, או שצפויה התמתנות בשוק.  


הבורסות באסיה מתנהלות במגמה מעורבת. מדד קוספי בסיאול מתחזק ב-2.2%, מדד ניקיי בטוקיו נחלש ב-0.4%, מדד שנגחאי בעלייה קלה של 0.04% והאנג סנג בהונג קונג בירידה של 0.83%. סיאול עולה בהמשך לעלייה בייצוא מדרום קוריאה שחצה השנה את רף 700 מיליארד הדולר לראשונה אי פעם. הכסף זינק לשיא חדש של 83.5 דולר לאונקיה, אך בהמשך ירד ל-80 דולר.


בוול סטריט נרשמה בשבוע החולף מגמה חיובית, כאשר שלושת המדדים המרכזיים סגרו בעליות. דאו ג'ונס עלה ב-1.2%, מדד S&P 500 התחזק ב-1.2%, ונאסד"ק הוסיף 1.4%. השבוע הקרוב צפוי להתמקד בפרסום פרוטוקול ישיבת דצמבר של הפד, שבה הופחתה הריבית ברבע נקודת אחוז, לצד נתוני שוק הנדל"ן בארה"ב ונתוני התביעות השבועיות לדמי אבטלה, על רקע המשך המעקב אחר ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והשפעתן על השווקים.


מניות הפיננסים בירידה. זה לא רק בגלל המס של סמוטריץ', זה ההבנה שהרווחים העצומים האלו לא יכולים להימשך. בביטוח זה יהיה ירידות מחירי ביטוח הרכב, ואז גם בתחומים נוספים. בבנקים - נקווה לתחרות של המיני בנקים, זה אירוע חשוב. מסים לא יעזרו, הם רק יתגלגלו שוב עליכם.