לפיד להאוזר: "אני מוטרד מהיקף הסדרי החוב במשק - זה מחייב בדיקה מקיפה"

האוזר ללפיד: "תמונת המצב מדאיגה. בשנת 2012 פתחו כ-28 תאגידים במשא ומתן עם מחזיקי אגרות החוב". ומה עוד נאמר שם?
יעל גרונטמן | (12)

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, הגיש הבוקר לשר האוצר, ח"כ יאיר לפיד, את הדו"ח השנתי של רשות ניירות ערך לשנת 2012. הדו"ח מציג פעילות ענפה של הרשות להגנה על המשקיעים, לפיתוח השוק המקומי ולהגברת אמון הציבור בשוק ההון.

שר האוצר, יאיר לפיד, אמר כי הוא רואה חשיבות רבה בהשארת מרכז פעילותן של חברות הטכנולוגיה בישראל, בשל תרומתן המשמעותית לצמיחה המשקית וליצירת מקומות עבודה במשק. לפיד אמר כי "המלצות ועדת המו"פ צפויות להסיר חסמים ולייצר תמריצים, ויש בהן כדי לחולל שינוי של ממש בהפיכת הבורסה המקומית ושוק ההון הישראלי למוקד משיכה לחברות צעירות בתחום המחקר והפיתוח. הפשטת הסבך הבירוקרטי תקל על הגופים המפוקחים להתפתח ועמן להביא לפיתוח שוק ההון בישראל, וזאת מבלי לפגוע בהגנה המתחייבת על ציבור המשקיעים".

בנוסף, התייחס לפיד להחלטתו להקים את הועדה לבדיקת הסדרי החוב במשק ואמר כי "אני מוטרד מהיקף הסדרי החוב הקיימים כיום במשק. היקף זה מחייב בדיקה מקיפה של השלכות הסדרי החוב הרבים ברמה הרוחבית על כלל המשק ועל אזרחי המדינה".

יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, אמר כי "אנחנו נמצאים בתקופה של אתגרים כלכליים משמעותיים על רקע המשבר באירופה והסכנות בארה"ב. ברקע למציאות זו, ישראל חשופה להתפתחויות הכלכליות בעולם ונמצאת במצב שביר נוכח הגרעון התקציבי שיש לכסותו".

בהתייחס להסדרי החוב אמר פרופ' האוזר כי "תמונת המצב מדאיגה. בשנת 2012 פתחו כ-28 תאגידים במשא ומתן עם מחזיקי אגרות החוב. אני סבור כי לאור ההיקף הנרחב של הפדיונות הצפוי בשנים 2013 ו-2014, המספר הגדול של תאגידים הפותחים במגעים עם מחזיקי אגרות החוב לצורך גיבוש הסדר יישאר בעינו.

"בניסיון להתמודד עם תופעת הסדרי החוב, פיתחנו ברשות במרוצת השנים "ארגז כלים" רגולטורי, שנועד להגביר את ההגנה על המשקיעים בעתות משבר, ולהציג להם מבעוד מועד סימני אזהרה על מצבן הכספי של החברות, שיסייע להם בהליך קבלת ההחלטות. בנוסף, בשנה האחרונה פעלנו לעידוד הנאמנים על אג"ח הציבורי והגופים המוסדיים לקחת חלק אקטיבי יותר בגיבוש הסדרי החוב, במטרה למקסם את ההגנה על זכויות המשקיעים בהסדרי חוב".

עוד הוסיף כי "הסוגיה מדאיגה גם נוכח מספר החברות עם הפניית תשומת לב והערת עסק חי. בשנה האחרונה מספר החברות עם הערת עסק חי גדל מ-55 ל-89. כמו כן, כ-180 חברות (כ-1/3 מהחברות הנסחרות בבורסה) כוללות הפניית תשומת לב או הערת עסק חי".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    עאלק מוטרד. מה הוא מבין בכלל. שיעשה קודם בגרות. (ל"ת)
    יניב 23/04/2013 20:57
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    דוד מור 23/04/2013 14:18
    הגב לתגובה זו
    יש לחייב חברות ציבוריות בהלימות הון כפי שמחויבים בהם הבנקים רק כך ניתן למנוע חלוקת רווח על הנייר שעושה שימוש בכרית ההון שנועדה להגן על הציבור ובעלי האג״ח
  • 9.
    abu 23/04/2013 13:50
    הגב לתגובה זו
    מי הבטיח שבעלי החוב תמיד ירוויחו זו היתה ההנחה של המלווים כולם חכמים ברטרו,בעבר לא לקחו ביטחונות ושוב בהנחה שכולם יחזירו את הכסף כמו שהיה עד עכשיו
  • 8.
    סוגרים את דלתות האורווה אחרי שהסוסים ברחו (ל"ת)
    סייס 23/04/2013 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    תשובה-בן כלב 23/04/2013 13:35
    הגב לתגובה זו
    דלק נדלן
  • 6.
    רחל 23/04/2013 13:32
    הגב לתגובה זו
    האוזר מדוע תשובה יצחק לא כיבד את הסדר החוב שורדה אלשייך פסקה לגבי אגרות חוב דלק נדל"ן אגרות חוב בשם אפריל שלא שוות שקל יאיר לפיד אני מבקשת ממך לערער על הפסק דין של השופטת אלשיך ולחייב את תשובה לשלם לכל נפגעי האגרות חוב תשובה יצק הרס משפחות שהקדוש ברוך הוא יהרוס אותו את ילדיו ונכדיו בריאותית וכלכלית עוד הרבה טייקונים גנבים ונוכלים כמו הוא הולכים בדרכו שם ידוע יאיר פתור את הבעיה אני סומכת עליך לכן תמכתי בך יחד עם כל משפחתי וחברי אל תאכזב אותנו יאיר תצליח אני מחזיקה לך אצבעות
  • 5.
    דודי 23/04/2013 13:24
    הגב לתגובה זו
    על תפול לפח של הבורסה כרגע הם משדרים שהכל חיובי ושהגזרות לא מזיזות להם (יש סיבה )..
  • 4.
    אמיצי 23/04/2013 13:22
    הגב לתגובה זו
    לפיד אין מנוס למעט פיטורין ואפילו אין צורך בשימוע והוא לא היחיד שצריך לעוף.זה יהיה איתות שהחברה האלה יכולים לעוף ולא רק לצפות לעבוד אצל הרגולטורים.
  • ט.ל.ח: לעבוד אצל הטייקונים (ל"ת)
    אמיצי 23/04/2013 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סאס 23/04/2013 12:55
    הגב לתגובה זו
    האוזר. איך הרגולטור נתן להנפיק אג"ח, לצבור חובות, מעל כל פרופורציה. מבחן, האם בעל עסק קטן, היה מקבל הלוואות באותם סדרי גודל, ביחס לפעילות העסקית שלו? "אז שלא יעבדו עליכם"
  • 2.
    די לעודף הרגולציה! 23/04/2013 12:42
    הגב לתגובה זו
    מרוב רגולציה לא נשאר שוק!
  • 1.
    האוזר מציע ארגז כלים רגולטורי כשאין כבר סוסים באורווה.. (ל"ת)
    ירושלמי 23/04/2013 12:40
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.