יום חגו של סיטרמן: "כבר לפני שנים חברות התעופה ידעו על הכוונה לפתוח את השמיים - הן היו צריכות להתכונן"
"אני מברך על ההחלטה לפתוח את השמים הישראלים", כך אומר בשיחה עם Bizportal גדעון סיטרמן, מי שעמד בראש 'ועדת סיטרמן' לבחינת סוגיית השמים הפתוחים שהוקמה ב-2007 ושהמלצותיה התקבלו היום על ידי הממשלה, למגינת ליבן של חברות התעופה הישראליות שמשביתות גם בשעה זאת את טיסותיהן. סיטרמן שמשמש כיום כיו"ר חברת נמל אשדוד ושימש בעבר כמנכ"ל משרד התחבורה אומר כי "חברות התעופה הישראליות ידעו על הכוונה לפתוח את השמים בישראל כבר לפני מספר שנים, הן היו צריכות להתכונן לכך מראש, ולא להסתמך רק על התהליכים הפוליטיים". "העובדה שכבר היום חברת LOW COST כמו איזיג'ט מגיעה לארץ זה דבר מבורך. אני מאמין שנראה עוד הרבה חברות מסוגה מציעות את שירותיהן לציבור הישראלי. הגברת התחרות מאפשרת לכלל הישראלים לטוס עם מי שהם רוצים במחירים זולים הרבה יותר מאלה שמוצעים להם כיום". "אני מודע לטענות של החברות הישראליות בנושא הוצאות הביטחון. זה נושא שטעון דיון מול המשרדים הרלוונטים, קרי משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, (ולא מול משר התחבורה כי מדובר בנושא שתלוי בשב"כ). אבל צריך להבין שלא מדובר על כך שכל עלויות הביטחון מוטלות על אל על, ארקיע וישראייר, אלא כיום כ-80% מעלויות הביטחון מוטלות כבר על הממשלה, ולכן הויכוח הוא רק על ההפרש של ה-20% הנוספים עד ל-100% ולא על כל הסכום". "לדעתי עדיף לחברות הישראליות להידבר עם הגורמים הרלוונטיים על מנת להגיע, בשלבים, לפיתרונות, ולא לקחת את הציבור הישראלי כשבוי לצורך מיקוח בהידברות המקצועית מול הממשלה". לדברי סיטרמן "גם המגבלה על יעדי טיסה (למשל לטורקיה) שמוטלת על החברות הישראליות צריכה לבוא לדיון בין החברות לבין הממשלה, על מנת שזו תתן להן פיצוי, מאחר ומדובר בהחלטה ביטחונית ולא החלטה מסחרית". "אבל כל אלה וטענות נוספות שמעלות כרגע החברות הישראליות שמשביתות את טיסותיהן מהבוקר הן לא סיבות להמשיך לעכב את הסכם השמים הפתוחים, שדיוניו מתנהל כבר משנת 2007. אל לחברות הישראליות, שהיו שותפות מלאות לכל הדיונים, להלין כעת ולנסות להרוויח זמן על חשבון הציבור הישראלי". כשאני שואלת את סיטרמן מה יהיה ההיקף הכספי שיחסך למשק הישראלי בעקבות אישור הסכם השמים הפתוחים הוא לא נוקב בסכום מדוייק אך אומר לי "אם תבחני את המספרים מאז תחילת הדיונים, ומאז שבפועל החלו להתרחב השמים הפתוחים, תראי שנוספו אלפי מושבי טיסה זרים לישראל. זה יצר מוצר מגוון ורחב שמשרת לא רק את הציבור הישראלי, אלא גם הגדיל את הפוטנציאל של התיירות הנכנסת לארץ, מה שאכן קרה". "החשיבות למשק הישראלי נמדדת לא רק בחיסכון בעלות הכרטיס לישראלים אלא גם בעידוד כניסת תיירות לישראל. זה חשוב מאוד לתעשיית המלונות והתיירות בישראל, שיהנו מגידול בהכנסות בזכות פתיחת השמיים".
- 6.נוסע 22/04/2013 07:08הגב לתגובה זועד היום האם לא הייתה לכל נוסע בחירה באיזה חברת תעופה לטוס לפי מחיר, שירות קונקשיון וכו'. איך השמיים הפתוחים יגדילו את תנועת התיירות, הרי בטיל הראשון שנורה מעזה התיירות פוסקת ולוקח לה חודשים להתאושש. במבצע עמוד ענן השמיים הפתוחים מיד נסגרו והיחידים ששמרו אותם פתוחים אלה היו החברות הישראליות שהממשלה מתייחסת אליהם כנייר טואלט
- 5.צודק, גם תשובה ידע ונשאר עם דלקנדלן וכספי הציבור-חגיגה (ל"ת)לדעתי עשקו אותנו 22/04/2013 06:32הגב לתגובה זו
- 4.פיני 22/04/2013 00:29הגב לתגובה זותראו כמה תקלות קטנות יהיו בקיץ . ישבתי שעתים על המסלול, ביולי ,בחום הכבד בלי מיזוג ועם תקלה בדלת אוטומטית.
- 3.אורי 21/04/2013 23:04הגב לתגובה זוהיו ימים, מר מספר 1 , שמנכל אל על הרויח 35 אלף ש"ח בחודש ואני בטוח שגם אז שנאת אותה.וגם אז רצית שהיא תממן את הוצאות הבטחון וגם אז לא איפשרת לה לטוס שבעה ימים בשבוע.
- 2.כריש פטיש 21/04/2013 22:17הגב לתגובה זוזה לא מסוכן ? שמיים פתוחים בסוף לא יישאר לנו אויר לנשום . כריש : מה שחשוב לא לטוס לטורקיה בשביל לתת להם פרנסה שיתבשלו במיץ של עצמם עם כל השנאה שלהם אל היהודים !
- 1.למה מנכ"ל אל על צריך להרויח 17 מליון לשנה (ל"ת)שהחברה תממן בטחון 21/04/2013 20:43הגב לתגובה זו
- gubbuy 22/04/2013 03:38הגב לתגובה זועל ידי עסקאות בעלי עניין בין אל על וחברת כנפיים שמחכירה לאלעל מטוסים כל הרווח של אל על עובר לחברת כנפיים שם לבעלי השליטה של אל על אין שותפים וכך אל על מוצגת כחברה מפסידה והיא יכולה לבוא לממשלת ישראל ולהתבכיין שהיא מפסידה ושיממנו לה עוד הוצאות ביטחון ויפצו אותה בעוד כסף על יעדים שהיא לא טסה וכו'. בעלי השליטה צריכים שהמנכ"ל ישתף איתם פעולה בעניין הזה שהוא בסך הכל רמאות אחת גדולה שפוגעת בעיקר בבעלי המניות הקטנים בחברה ועל כ הם משלמים לו מיליוני שקלים בעוד שהחברה מציגה בדוחות הפסד. המנכ"ל מפסיד שם טוב ( נראה שהוא מנכ"ל גרוע שכן החברה תחת ניהולו מפסידה לכאורה הרבה מאוד כסף ) ומשלמים לו על זה ועל שיתוף הפעולה שלהם הרבה מאוד כסף. מבחנתו זו עסקה משלתמת ומבחינת בעלי השליטה זו עסקה משתלמת ומבחינת בעלי המניות האחרים בחברה זו פשוט גניבה ישירה מכיסהם.
לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.
איומי תחרות ורגולציה
מה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINIמה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת
המשקיעים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה, במיוחד בטווח הקצר, אבל לפעמים, מי שמחזיק ומאמין מתוגמל בענק; המקרה של גילת הוא דוגמא שלפעמים הסבלנות משתלמת הרבה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק
השוק לרוב לא מתמרץ משקיעים בטווח הקצר, אלא מתגמל את הסבלניים. כמו שוורן באפט אומר: "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מהפזיזים לסבלניים".
השבוע ראינו דוגמא נוספת עם גילת רשתות לוויין גילת 5.88% , שרשמה שיא שנתי לרמות שלא נראו במניה מאז 2022, לאחר שנה תנודתית במיוחד. זו לא הייתה עלייה תלולה, אלא טיפוס הדרגתי, שעבר דרך ירידות חדות, חוסר אמון בשוק, וניהול שקול שנשאר עקבי גם כשנראה היה שכולם מוותרים. במהלך 2023 - 2024 מניית גילת נסחרה בתשואת חסר משמעותית, גם על רקע סיבות טכניות. לקראת מחצית 2024, עם יציאתה ממדד ת"א 90, גופים מוסדיים שהחזיקו את המניה נאלצו למכור, מה שיצר לחץ נוסף. הירידה נמשכה, כאשר במאי 2024 היא נסחרה באזור 5 דולר בלבד, ובאוגוסט אותה שנה צנחה לשפל של כ-4 דולר.
אכזבה מדוחות הרבעון השני של 2024, וספקות מצד השוק לגבי רכישות שביצעה, גילת הפכה למניה שנשכחה על ידי המשקיעים. ואולי בגלל זה היה בה הזדמנות. זה הזמן לחזור לניתוח שפורסם כאן במאי 2024 ולבחון מה ממנו התממש, ומה בכל זאת הפתיע.
למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת?
זו הייתה הכותרת של הניתוח שפורסם כאן בביזפורטל במאי 2024. בקצרה - גילת נסחרה אז לפי שווי של כ-285 מיליון דולר, עם מעל 100 מיליון דולר בקופה ומכפיל רווח חד-ספרתי. הכנסות החברה עמדו על כ-266 מיליון דולר ב-2023, עם תחזית לגידול ל-305-325 מיליון דולר ב-2024. מעבר לכך, ה-EBITDA החזוי הוערך בכ-40-44 מיליון דולר, פי 3 לעומת לפני 3 שנים. אז הערכנו שמדובר באחד מהמקרים הנדירים של מניה עם דאונסייד מוגבל ואפסייד מהותי, בזכות פעילות ליבה חזקה, חדירה עמוקה לשוק הביטחוני וצפי לפרויקטים גדולים בתחום הלוויינים. הניתוח הדגיש את הסיכון הטכני מהיציאה מהמדד, אך הצביע על כך שהערך הפונדמנטלי יוכל לגבור על זה בטווח הארוך.
- מה למדנו השבוע? המכסים של טראמפ לא מפחידים את השוק והריבית לא תחזור לרמות נמוכות
- שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה מורחבת למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה
