דן הלמן בטור חריף: "אני הייתי מצפה מפישר לקצת יותר, הוא קובע את הריבית לפי חו"ל - ואז מסדר פה את הנתונים"
רבים הופתעו ואולי אף התבלבלו מהחלטת בנק ישראל על הורדת הריבית לחודש ינואר ב-0.25% לרמה של 1.75%. מקריאה ראשונה של ההודעה לעיתונות, הכל נראה ברור. האינפלציה אמנם במגמת ירידה (שלושה חודשים אחרונים המדדים "הפתיעו" כלפי מטה), אך עדיין בטווח של יעדי בנק ישראל (1%-3%).
כמו כן, בגורמים העיקריים להחלטה רשום כי "האינדיקאטורים על הפעילות הריאלית ממשיכים להצביע על חולשה וייתכן אף על התמתנות נוספת בקצב הצמיחה." בנוסף, דאגו לציין כי למרות עדכון הצמיחה של המשק שנה באה כלפי מעלה, הנתון מוטה עקב הגז מתמר. כלומר, בנק ישראל רואה ירידה בקצב הצמיחה בישראל בשנה הבאה ל-2.8% במקום 3% (שני מספרים אלו מעוררים קנאה במרבית מדינות ה-OECD).
הסביבה הכלכלית העולמית עדיין במצב לא טוב. ונקודה חשובה מאוד, לדעתי, ולפיכך אצטט: "מספר בנקים מרכזיים הפחיתו החודש את הריבית. בנוסף, השווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה הקרובה על ידי אף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות". המשפט הנ"ל, הדליק אצלי נורה אדומה. הוא מזכיר לי קצת התנהגות של ילד שאומר להוריו: "אבל כולם עשו ככה!". לפיכך, ניגשתי להודעת הריבית של בנק ישראל מחודש קודם. בסופו של יום, לא היה שינוי דרמטי בכלכלה המקומית, אם כבר, היה שינוי לטובה באמצעות כניסת שחקן זר נוסף משמעותי למשק הגז המתפתח בישראל והצבת לוחות זמנים שאפתניים לפיתוח מאגר לוויתן.
כאשר קוראים את ההחלטה של בנק ישראל רק מחודש קודם, ניתן לראות בפרק הסיכום (גורמים עיקריים שתמכו בהחלטה) כבר בפסקה השנייה את הנוסח: "מרבית האינדיקאטורים שנוספו בחודש האחרון, תומכים בהערכה לפיה נמשך גידול מתון בפעילות, והוא צפוי להמשך גם בחודשים הקרובים. אותם אינדיקאטורים עקביים עם תחזית הצמיחה של חטיבת המחקר: 3.3%, 3% לשנים 2012 ו-2013 בהתאמה. הסקרים השונים על הפעילות ממשיכים להצביע על פסימיות ועל צפי להתמתנות בפעילות."
כעת אני בעצמי התבלבלתי. כיצד תוך חודש אחד ללא שום אירוע מהותי, בוודאי שלא שלילי, עברנו מנוסח חיובי כמצוין למעלה המתאר הערכה על גידול מתון בפעילות ובצמיחה לנוסח של ההודעה החודש: "האינדיקאטורים על הפעילות הריאלית ממשיכים להצביע על חולשה". ואני שואל, היכן הייתה החולשה רק חודש קודם?
ובכן, לצערי מצאתי תשובה לכך בכמה נקודות בהמשך ההודעה לעיתונות מחודש קודם ואני שוב אצטט: "במהלך החודש האחרון לא נרשמו שינויים במדיניות המוניטרית של מרבית המשקים ושיעורי הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכים". עכשיו התמונה מתבהרת - בנק ישראל החליט בינו לבין עצמו כי החלטות הריבית על המשק המקומי ייקבעו על בסיס מה שקורה מעבר לים. אין זו בהכרח החלטה רעה, במיוחד אם בנק ישראל רואה לנגד עיניו את שער החליפין של השקל, אך בכל זאת, מנגיד בנק ישראל, שזכה כבר מספר פעמים בתואר נגיד בנק מרכזי מצטיין, ומחברי הוועדה המייעצת הייתי מצפה לקצת יותר. מה שלא הגיוני בעיני, זה לקבל את ההחלטה על בסיס מה שקורה בחו"ל ואז להציג את המספרים הריאלים של כלכלת ישראל באור "המתאים" להחלטת הריבית.
- 6.הורדת הריבית טיפשית ולא תורמת לירידת מחירי הנדלן (ל"ת)דני 25/12/2012 14:02הגב לתגובה זו
- 5.קצת יותר-מה ?אולי שיגיש לך קפה ויעשה ספונג'ה (ל"ת)גידי 25/12/2012 13:00הגב לתגובה זו
- 4.הצדיק מסדום 25/12/2012 11:32הגב לתגובה זוראה ערך וויטנאם ועוד..
- לא אשכח איזו שחיטה חוויתי בקרן איסלנד של אדון הלמן (ל"ת)לא חוזר לקרנות שלו 26/12/2012 00:55הגב לתגובה זו
- 3.פישר באמת צריך לפתח קצת עצמאות (ל"ת)יעל 25/12/2012 10:27הגב לתגובה זו
- 2.מסכים איתו ב-100% (ל"ת)ירון 25/12/2012 10:26הגב לתגובה זו
- 1.דניאל 25/12/2012 10:16הגב לתגובה זומה שאפשר להבין מדבריו של היצור הזה שכל העולם צריך להתאים את עצמו לישראל ולא הפוך כי אנחנו הכלכלנ המובילה בעולם. בדיחה עצובה אתה!!
- אראלה 25/12/2012 10:44הגב לתגובה זואתה זקוק לקורס בהבנת הנקרא.
- כל אחד שלמד לכתוב מקבל במה (ל"ת)Dor 25/12/2012 10:27הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
