נדל"ן בצד האחר: "הטראומה הייתה כשנרקומן אחד התעלף על הכניסה, שלא לדבר על הזונות בחניה - פשוט פחדתי"

"נזם זהב באף של חזיר", כך אמר לי איש עסקים בכיר בהתייחס לקניון מפואר שבנה בעיר שדה רוסית והוסיף - "לגור פה, לא הייתי רוצה - אבל הקמת הקניון זו הייתה עסקה מעולה". נזכרתי בסיפור הזה השבוע, כאשר נורית (שם בדוי) תארה לי את מקרה הדירה השכורה שלה בדרום ת"א, סיפור דומה, רק שפה העסקה נכשלה - לפחות מהצד שלה.

אחרי מספר חודשים אינטנסיבים של חיפוש דירה במרכז-צפון ת"א במחיר סביר (כלומר פחות מ-5,000 שקלים לחודש), קיבלה נורית טלפון מהמתווך - "יש לי דירה מדהימה במרכז ת"א בבניין חדש לחלוטין, והמחיר - רק 3,000 שקל ל-45 מ"ר". הוא הסביר שהסיבה למחיר הנמוך יחסית היא שהבניין נמצא בחלק הדרומי יותר של העיר אבל עדיין זה 3-4 דקות מרוטשילד ובכלל שהאזור הזה יהיה 'הדבר הבא'. לא נציין את שם הרחוב - אבל נאמר שמדובר באחד הרחובות המרכזיים שסובבים את התחנה המרכזית.

אחרי סיבוב זריז באזור, נורית חתמה על חוזה שכירות ונכנסה. היום היא מספרת - "לא חיפשתי בדרום ת"א, אבל המחירים במרכז פשוט היסטרים וכבר הייתי ממש בלחץ כי הייתי חייבת לפנות את הדירה שלי ליד רח' ז'בוטינסקי. עשיתי שם סיבוב וזה היה נראה לי רחוב דרום תל אביב טיפוסי - וראיתי שמסתובבים שם גם עובדים זרים וכאלה שנראים כמו נרקומנים - אבל זה לא היה נראה לי סוף העולם, הייתי ממש בלחץ למצוא דירה וחשבתי שאני אעמוד בזה".

"הבניין אכן היה חדש לגמרי, אני הייתי הראשונה שנכנסה לדירה והייתי ממש מרוצה, מהר מאוד ההרגשה הטובה של מעבר הדירה התחלפה בתחושות אחרות לגמרי. הטראומה הראשונה הייתה בערך יום-יומיים אחרי שנכנסתי, יצאתי מהבניין ומול העיניים שלי ישב על ספסל איזה נרקומן והזריק לעצמו - הייתי בהלם. כעבור עוד יומיים-שלושה קרה המקרה הבא - נרקומן אחד נרדם או התעלף ממש על דלת הבניין כך שממש אי אפשר היה לעבור. התקשרנו לוועד ובסוף פינו אותו משם ויש עוד סיפורים - 2 בחורות שאי אפשר לפספס שהן זונות, הצליחו איכשהו להיכנס למתחם החניה ופשוט השתלטו שם על איזה כמה מטרים - עשו לעצמן סוג של בית. אנשים חושבים שהבעיה של דרום ת"א זה ההצפה של העובדים הזרים, אבל לפי מה שאני ראיתי ברחוב שבו גרתי - הבעיה זה הנרקומנים והזונות".

במהלך כל הזמן נורית מספרת שכלל לא ישנה בדירה, מלבד לילה אחד. "האמת שפחדתי, ואני פחדנית באופן כללי אבל הדברים שאתה רואה שם, זה לא משהו נעים לעין - בלשון המעטה, והיו שם עוד שכנים, בעיקר זוג מבוגר יחסית מצרפת שהבין שהוא הגיע לשכונה הלא נכונה וחיפש לעזוב. יומיים אחרי שהעברתי את הדברים שלי לדירה, ישנתי שם ובלילה שמעתי קולות לא סמפטיים, של בקבוקים נשברים וכל הלאה. לקח לי בדיוק שבוע להבין שאני לא נשארת שם, ישנתי אצל ההורים שלי בחולון ודרך המתווך - חיפשתי מישהו שיחליף אותי בדירה. אחרי חודש המתווך מצא מישהו. מאז אני אצל ההורים. חודש של שכירות וישנתי שם לילה אחד, לפחות השכירות הייתה זולה באופן יחסי. אני בטוחה שעוד 4-5 שנים המקום הזה יהיה מדהים כי ככה זה עובד ואפילו הייתי קונה שם - אבל לגור שם עכשיו זה בלתי אפשרי מבחינתי". כאמור, נזם זהב אבל החזיר הכריע.