בגלל ירידה ברווחיות הסלולר: רווחי בזק נפלו ב-38% ל-342 מיליון שקל ב-Q3
המשבר בשוק התקשורת לא פוסח גם על בזק, חברת התקשורת הגדולה בישראל שנשלטת על ידי שאול אלוביץ', שמדווחת הערב על ירידה הן בשורה העליונה והן בשורה התחתונה.
החברה פירסמה הערב (ד') לאחר המסחר בת"א את דוחותיה לסיכום הרבעון השלישי שהצביעו על נפילה של 14.5% בהכנסות החברה שהסתכמו ב-2.49 מיליארד שקל לעומת 2.92 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הירידה בהכנסות הקבוצה נבעה מירידה בהכנסות בתחום הסלולרי כתוצאה מירידה בהכנסות ממכירות ציוד קצה סלולרי ושחיקה בהכנסות משירותי סלולר
בשורה התחתונה צנחו רווחי החברה המיוחסים לבעלי המניות ב-37.8% והסתכמו ב-342 מיליון שקל לעומת 550 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה במדדי הרווחיות נבעה בעיקר מירידה ברווחיות בתחום הסלולר ומפערים ברווחי הון מנדל"ן ונחושת בתחום הקווי בהשוואה לרבעון השלישי אשתקד.
החברה אישררה את התחזית לשנת 2012 כולה ולפיה הכנסותיה יסתכמו ב-10.2-10.5 מיליארד שקל, הרווח לבעלי המניות בנוע בין 1.75 ל-1.85 מיליארד שקל וה-EBITDA יהיה בין 4.4 ל-4.5 מיליארד שקל.
עוד עולה מן הדוחות כי מספר מנויי האינטרנט של בזק צמח ברבעון השלישי ב-4.8% שהם 17 אלף מנויי אינטרנט חדשים ומספר המנויים של החברה באינטרנט עלה ל- 1.15 מיליון מנויים. ההכנסה החודשית הממוצעת (ה-ARPU) של בזק ממנוי אינטרנט ירדה בשקל אחד ל-80 שקל בחודש.
לעומת זאת את החברה הבת, פלאפון נטשו כ-20 אלף מנויים ומספרם בסיום הרבעון השלישי הסתכם ב-2.839 מיליון מנויים. פלאפון דיווחה כי ההכנסות ברבעון השלישי של 2012 הסתכמו בכ-1.05 מיליארד שקל, לעומת כ-1.42 מיליארד שקל ברבעון מקביל אשתקד, כתוצאה מירידה במכירות המכשירים ומשחיקת תעריפים לעומת הרבעון המקביל. הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2012 הסתכם בכ- 154 מיליון שקל, לעומת כ- 263 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של כ- 41.4%. ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי (ה-ARPU) של פלאפון ירדה ל-95 שקל לעומת 99 שקל ברבעון הקודם ו-107 שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בחברה YES המספקת שירותי טלוויזיה בלווין נותר מספר המנויים דומה למספר המנויים שהיו לה לפני שנה, כ-581 אלף איש.
אבי גבאי, מנכ"ל בזק, "האסטרטגיה של בזק להגדלת ההכנסות והפעילות בתחום האינטרנט והדאטה, לצד התייעלות תפעולית, ממשיכה להוכיח את עצמה, וזאת בסביבה תחרותית עזה ומתחזקת. העלייה המשמעותית במספר מנויי האינטרנט מפצה על הירידה בכמות מנויי הטלפוניה. אני מצפה שרפורמת השוק הסיטונאי, לצד לביטול ההפרדה המבנית, יובילו להגדלת רווחת הצרכנים והחברות".
- 7.אפשר להתייעל 08/11/2012 11:08הגב לתגובה זומלבד לזרוק טכנאים הביתה ולפגוע בשירות...אגב, אם בזק לא יוריד את פרת המזומנים "הקבועה" על הקו הנייח , תראו בקרוב עוד ירידה במחוברים הנייחים.
- 6.מבין עניין 08/11/2012 08:19הגב לתגובה זומה זה לא מספיק!!! ספרו את זה לחברות שמפסידות ופושטות רגל
- 5.דוד 08/11/2012 03:48הגב לתגובה זו1.שם הציבור קיבלו הבטות כלכלית כה קשות-במקום לרפא עצמם לקחו סם יחמיר מחלתם--עם חכם 2+2זה=4יודעים אבל עושים 3 סין הודו לקחלהם עבודה הם ללא בית ללא עבודה אוכלים בתמחוי במקום לתקן מצב עוד סומכים לאובמה ! --------- -כאן הציבור רוצה ששר תקשורת יתן אישור לכל חברות קוי בית ואינטרנט-----כך שהציבור שלא יהי תלו לשודדי בזק ותרגיליהם מתוחכמים איך לגנוב מכל מנוי אצלם
- 4.זה כבר מתומחר. זה הזמן לאסוף מניות. (ל"ת)הנחש 07/11/2012 19:05הגב לתגובה זו
- רונן 07/11/2012 19:51הגב לתגובה זויש סנטימנט שלילי, שעדיין לא הגיע לת"א, וגם זה לא יוסיף. חוץ מזה בזק ידעה להיות גם מתחת ל 400
- הנחש 08/11/2012 10:05בטווח הבינוני-ארוך יהיו עליות יפות לדעתי. (שים לב לשאר חברות התקשורת - מצב לא זהה בגלל אופי החברות אך דומה)
- 3.כלכלן מובטל 07/11/2012 18:30הגב לתגובה זומומלץ לבטל קוי בזק! בגין שמירת הקו או המספר הלקוח משלם 600 ש"ח כל שנה לקו אחד! למה לא 1 ש"ח? סכום סימלי!!!!! קיימים לקוחות שמחוסר ידע משלמים יותר.
- 2.וכל הכבוד לשר כחלון (ל"ת)וכל הכבוד לשר!!!! 07/11/2012 17:35הגב לתגובה זו
- 1.חבלז 07/11/2012 17:34הגב לתגובה זוחשבתי שהרפורמה תפגע בהם... זה אמור להיות רבעון שבו התחילה התחרות אם כל לאחר הייעול והפרדה מבנית שתגיע הם בכלל לא נפגעו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגשוב אנרגיה מתחזקת 5%, משק אנרגיה 1.4%; הביטוח מתאושש ב-0.5% - יציבות במדדים
אחרי ירידות של קרוב ל-9% במדד הביטוח, היום נפתח בהתאוששות מסוימת, ונראה אם המגמה תימשך לאורך היום. מתקרבים לסיום שנה מדהימה - ומה צפוי בשנה הבאה?
המסחר בתל אביב נפתח הבוקר במגמה חיובית מתונה, כשהמדדים המובילים נסחרים סביב יציבות עם נטייה לעליות. מדד הבנקים והסקטורים הדפנסיביים מציגים התאוששות, וברקע בולטת גם תנועה חיובית באנרגיה, בעוד שוק האג"ח ממשיך להיסחר ביציבות יחסית.
זו השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 השנים האחרונות, ובכלל אנחנו ברצף של שנים טובות. מה מגיע אחרי עליות - ירידות. בדיוק כמו שאחרי ירידות מגיעות העליות. בסה"כ שוקי המניות עולים, הממוצע הרב שנתי הוא 7% בשנה. אבל כאשר במשך שנתיים השוק עולה פי 2, אז החשבון הרב שנתי מתבלבל. או שהממוצע עולה, או שצפויה התמתנות בשוק.
הבורסות באסיה מתנהלות במגמה מעורבת. מדד קוספי בסיאול מתחזק ב-2.2%, מדד ניקיי בטוקיו נחלש ב-0.4%, מדד שנגחאי בעלייה באזוא ה-0.1% והאנג סנג בהונג
קונג יציב. סיאול עולה בהמשך לעלייה בייצוא מדרום קוריאה שחצה השנה את רף 700 מיליארד הדולר לראשונה אי פעם. הכסף זינק לשיא חדש של 83.5 דולר לאונקיה, אך בהמשך ירד ל-80 דולר.
בוול סטריט נרשמה בשבוע החולף מגמה חיובית, כאשר שלושת המדדים המרכזיים סגרו בעליות. דאו ג'ונס עלה ב-1.2% לרמה של כ-42,711 נקודות, העלייה השבועית החדה ביותר מאז סוף נובמבר, עם תשואה שנתית של כ-14.5%. מדד S&P 500 התחזק ב-1.2% וננעל סביב 5,930 נקודות, עם תשואה של כמעט 25% מתחילת השנה, ונאסד"ק הוסיף 1.4% לרמה של כ-19,593 נקודות, המשקפת עלייה שנתית של מעל 31%.
- נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבוע הקרוב צפוי להתמקד בפרסום פרוטוקול ישיבת דצמבר של הפד, שבה הופחתה הריבית ברבע נקודת אחוז, לצד נתוני שוק הנדל"ן בארה"ב ונתוני התביעות השבועיות לדמי אבטלה, על רקע המשך המעקב אחר ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והשפעתן על השווקים.
