הערכות: "נזקי 'סנדי' - סביב 20 מיליארד דולר"; אילו מניות יפגעו, ואילו יקפצו?
ההוריקן 'סנדי', הסופה האטלנטית הגדולה שהכתה בחוף המזרחי של ארה"ב הולכת ונחלשת וכעת היא כבר לא הוריקן אלא "רק" סופה טרופית. מלבד מניין ההרוגים (35 במספר) - בארה"ב סופרים גם את היקף הפגיעה הכלכלית. על פי הערכות שפורסמו ב'בלומברג' עלויות נזקי הסופה צפויות לעלות על 20 מיליאד דולר. וזה עוד לפני שדיברנו על עלות הפסקת המסחר בבורסות ועל הביטול של כ-12,500 טיסות וכמובן על אובדן ימי עבודה. אגב, 60% מאותו מספר גדול מתייחס ככל הנראה לאובדן הכנסות של בתי העסק שהיו סגורים.
רוחבה הכולל של הסופה הוא כ-900 מייל והיא התפרשה מורג'יניה בדרום ועד למסצ'וסטס בצפון תוך שהיא עוברת ב-9 מדינות, ואשר כבר גבתה קורבנות, רוקנה מאדם את רחובות הערים הגדולות בארה"ב, שיתקה את מערכות התחבורה, והמטירה והציפה בכמויות אדירות של מים וגם שלג את האיזורים בהם היא עוברת.
"עלות הנזקים תסתכם בכ-7-8 מיליארד דולר כתוצאה מהפסדים של חברות הביטוח" אמר ל'בלומברג' צ'ארלס ווטסון, דירקטור מו"פ בחברת קינטיק אנליסיס ממרילנד והוסיף, "יתרת החשבון תצטבר בחשבונות שיגיעו לעיריות ולרשויות המקומיות, שיצטרכו לממן את תיקון נזקי התשתיות, למשל את מנהרות הסאבווי בניו יורק. לדעתי העול יפול באופן לא פרופורציונאלי על הסקטור הציבורי. את ההיקף האמיתי של הנזקים נדע רק לאחר שהגאות תיסוג וניתן יהיה לבדוק את האיזורים שהוצפו".
מי החברות המפסידות ומי המרוויחות?
בשיחה של Bizportal עם גיורא קוצ'ינסקי, מנהלת מחלקת מחקר בבית ההשקעות קמליה, הוא מציג תמונה קצת פחות מלחיצה ביחס לפגיעה הצפויה והשלכותיה של סנדי על השוק, "לדעתי הסופה הזו היא לא GAME CHANGER מבחינת הכלכלה האמריקנית. מעבר לפגיעה בהכנסת של הברוקרים ושל הבורסות עצמן אין פה פגיעה מהותית בחברות שנסחרות בוול סטריט, זה כמו שני ימי חופשה".
"בואי ננסה להבין כמה כסף מפסידה ביומיים האלה בורסת הנאסד"ק. בנאסדאק עוברות 408 מיליון מניות ביום הפעילות הזו מייצרת הכנסות בסך של 1.7 מיליארד דולר בשנה, כלומר הכנסה דו יומית של כ-22 מיליון דולר. הנאסד"ק שנהנה מרווח של כ-25% צפוי להציג ירידה של כ-5 מיליון דולר ברווחיו בגין עצירת המסחר ליומיים. כלומר ההשפעה היא זניחה יחסית. במידה שתהיה פגיעה בתשתיות המחשבים הקשורות למסחר, כגון פגיעה בווחת שרתים, הכיסוי יהיה ע"ח הביטוח והתפעול במקומות כאלה לרוב מגובה היטב במסגרת מערך ניהול הסיכונים".
- 11.אבי 31/10/2012 07:17הגב לתגובה זוהם קיבלו בראש הרבה זמן לכן המניות הללו נמוכות לא ממליץ - אבל שווה לבדוק
- 10.חיים 31/10/2012 00:00הגב לתגובה זולאחר ההנפקה האחרונה, הופסקו כל הנסים והנפלאות ?
- 9.Asi 30/10/2012 22:08הגב לתגובה זואבליט הדמיה תעלה חזק
- 8.Zippy 30/10/2012 21:37הגב לתגובה זוClose to 15000 flights were cancelled, today only is over 6000, your figure is not accurate
- 7.שיהיו כמה שפחות נפגעים (ל"ת)מחזיק אצבעות 30/10/2012 21:10הגב לתגובה זו
- 6.דברי חכמים בנחת נשמעים (ל"ת)ניתוח מעניין, כל הכב 30/10/2012 21:09הגב לתגובה זו
- 5.תומך ועוזר לאורך כל הדרך, יוציא מהמשבר (ל"ת)כל הכבוד לאובמה 30/10/2012 21:09הגב לתגובה זו
- 4.jo 30/10/2012 21:07הגב לתגובה זוהסופה תעשה רק טוב לוולסטריט פתאום יצתרכו להשקיע בתשתיות על חשבון המדינה וזה תמיד טוב
- 3.דבש 30/10/2012 17:08הגב לתגובה זוהנזק האישי כמה אלפי שקליםכי הבורסה אוהבת נזקי טבע
- 2.30/10/2012 14:25הגב לתגובה זוהמנייה לא מספיק הודעות שעוברת לרווח במאיה וקיבלה 5.2 מיליון דולר גם תרוויח מההוריקן סנדי מתעסקת באינטרנט כבלים תשתיות למחשבים טלפונים בדיוק מה שנפגע תחשבו על זה
- 1.מה ההשפעה על הדולר???????????????????? (ל"ת)תנו מבט לדולר 30/10/2012 14:06הגב לתגובה זו
טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
