שורטים

צוברים ביטחון: סוחרי השורט הגדילו את הפוזיציה על המעו"ף - 752 מיליון שקל

מדד המעו"ף 'הולך הצידה' כמה מס' שבועות אבל סוחרי השורט ממשיכים להגדיל פוזיציה. במוקד - מלאנוקס עם גידול של 282%
רקפת סלע | (14)

סוחרי השורט בת"א ממשיכים לצבור ביטחון. לפני חודש ושבוע פוזיציית השורט על מניות המדד המוביל נחתכה לשפל של 596 מיליון שקלים, אך מאז הפוזיציה הולכת וגדלה בהתמדה, זאת בזמן שהמדד הולך למעשה הצידה (בשבוע שעבר ירד המעו"ף 0.62%). יתרות השורט על מניות המעו"ף עמדו נכון לסוף השבוע שהסתיים ב-25 באוקטובר ברמה של 752.1 מיליון שקל. נכון, זאת מול פוזיציה של 708.2 מיליון שקלבשבוע הקודם. למעשה, בשלושה השבועות האחרונים השורטיסטים הגדילו את הפוזיציה בסביבות ה-50 מיליון שקלים בכל שבוע. הפוזיציה על מדד ת"א 75 עלתה ל-272.2 מיליון שקל מ-264.6 מיליון שקל בזמן שמדד ת"א 75 עלה 0.2% ומדד הבנקים זינק ב-2%. העלייה החדה במעו"ף היא במנייתמלאנוקס - המניה זינקה לשנייה ברשימת השורטים אחרי חברה לישראל מבחינת היקף שורט כספי. השורט על מניית הטכנולוגיה של איל וולדמן עומד על 151.2 מיליון שקל ובכך גודלה של הפוזיציה עקף את הגודל בפוזיציות במניות כבדות ככיל, לאומי, וטבע. מדובר בזינוק של 281%. זינוק נרשם גם בלאומי מ-3.59 מיליון מניות (43.9 מיליון שקל) ל-5.26 מיליון ומניות (65.3 מיליון שקל). כל זאת בזמן שבבנק פועלים הפוזיציה ירדה מ-2.1 מיליון מניות ל-1.8 מיליון מניות. בדיסקונט הפוזיציה נחתכה בכמעט חצי. מבין מניות השורה השנייה, טרם הזינוק החד במניית אפריקה השבוע, יתרות השורט ירדו מעט מ-4.4 מיליון מניות ל-4.2 מיליון מניות (40.2 מיליון שקל). היתרות בטאואר עלו ב-8.5% ל-45.8 מיליון שקל וברציו יהש זינקה הפוזיציה מ-4 מיליון מניות ל-6.1 (2.2 מיליון שקל) - עלייה של 83.3% בכסף.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מלונקס תשלש עצמה (ל"ת)
    שי 30/10/2012 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דניאל 30/10/2012 13:23
    הגב לתגובה זו
    אחרי הורדת הריבית הבחירות בארצות הברית וסתם העובדה שסוף השנה מתקרב רוצים שתמכרו להם בזול
  • 8.
    שפוי 30/10/2012 11:56
    הגב לתגובה זו
    ברור שהמניה חטפה תגובת יתר ובלי הצדקה..לזה מסכימים כל האנאליסטים..היא במכפיל נמוך וצפי מכירות חזק ועכשיו היא במחיר ריצפה..איך לא רואים את זה?
  • אז תקנה עוד, קשקשן מריץ מניות (ל"ת)
    ארל'ה 30/10/2012 12:47
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גלעד 30/10/2012 11:30
    הגב לתגובה זו
    חבל על השורטיסטים. היא נסחרת כרגע במכפיל 24 ז"א שהשוק מצפה לה לצמיחה שנתית של 12% בלבד. ובכן, היא תצמח יותר מזה כמעט בוודאות ואם היא תשאר באותו מחיר עוד שנה שנתיים המכפיל ירד לכיוון 9 ואח"כ ל 4 ... לא תהיה ברירה לשוק אלא להכפיל את שוייה.
  • 6.
    SLIDER 30/10/2012 11:28
    הגב לתגובה זו
    http://www.facebook.com/groups/453451161345119/488638081159760/?ref=notif¬if_t=group_activity
  • נרשמתי, שיהיה בהצלחה תותח (ל"ת)
    מוטי 30/10/2012 11:38
    הגב לתגובה זו
  • מעולה!! (ל"ת)
    SLIDER 30/10/2012 11:42
  • SLIDER 30/10/2012 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מאיר עיניים 30/10/2012 11:20
    הגב לתגובה זו
    היה לא מזמן מומחה להשקעות אמריקי שהופיע בהרצאות בארץ שרק מי שהרשה לעצמו להיפרד מאלפי שקלים זכה לשמוע אתו אומר(ואני מבינהם) שכשהעיתונים צועקים למכור -תקנו.......האמת זה לא חידש לי דבר ואני בטוח שיהיו עוד הרבה שיאכלו את הכובע כשאמרו למכור מניה כמו רציו....לגכזור ולשמור
  • 4.
    גי 30/10/2012 10:56
    הגב לתגובה זו
    סוחרי השורט הם כמו זונות לא יודעים איך להוריד את רציו לכל מושקעי רציו לא להיות פרירים לא לימכור לזבלים האלה תיזהרו זה מה שהם מחפשים
  • 3.
    אנאליסט מומחה 30/10/2012 10:53
    הגב לתגובה זו
    לא יודע מה אחרים אומרים..אני קורא עובדות מלאנוקס מניה ם עתיד שעדיין מתומחרת נמוך מי שיאסוף יראה ברכה
  • 2.
    בן 30/10/2012 10:29
    הגב לתגובה זו
    אז מה זה בדיוק אומר?
  • 1.
    בדיעבד (ל"ת)
    גל 30/10/2012 10:13
    הגב לתגובה זו
אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
ראיון

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"

אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרג'יקס
אנרג'יקס אנרג'יקס -2.72%   סיכמה את הרבעון השני עם ירידה של כ־10% בהכנסות וירידה חדה יותר ב-EBITDA, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות צנח ל-2 מיליון שקל בלבד, בעיקר בשל ירידת ערך של 36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן. למרות זאת, בחברה מדגישים כי מדובר בתנאי השוואה "לא מחמיאים" אך התוצאה בפועל היא שההכנסות והרווחיות יורדת וכרגע השוק מתמחר את החברה על התוצאות העדכניות. 

להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.

ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.

מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?

ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק. 

ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי 

ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.

האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ? 

זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים. 

חיסכון חסכון כסף יורו
צילום: Pixabay

שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי

התעשיה כולה גייסה ביולי האחרון 12.5 מיליארד שקל, בקרנות המסורתיות נרשם גיוס של 3.9 מיליארד שיא חודשי שלא נראה מאז ינואר 2018; קרנות הסל הוסיפו לגיוס סכום של כ-3.2 מיליארד שקל, זהו הגיוס הגדול ביותר מתחילת השנה הן בקרנות המחקות והן בקרנות הסל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

ברקע העליות בשוק המקומי בזמן האחרון, הקרנות המנייתיות רושמות שיא חודשי של שבע שנים בגיוסים. ביולי האחרון החוסכים-משקיעים הזרימו סכומי עתק לקרנות הנאמנות במה שנראה בלא רק חזרה של האמון מצד הציבור והמוסדיים, אלא גם מיקוד מחודש באפיקים מנייתיים ושקליים תוך הפניית גב מסוימת להשקעות בחו"ל. מספרים כאלה לא ראינו בתעשייה כבר שנים, ויכול להיות שהם מאותתים על שינוי מגמה מבחינה מבנית בהתנהלות של המשקיעים.

על פי סקירה שפרסם נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב, תעשיית הקרנות כולה גייסה במהלך חודש יולי סכום יוצא דופן של כ-12.5 מיליארד שקל. מדובר בגיוס החודשי הגבוה ביותר שנרשם בקרנות המסורתיות מאז ינואר 2018, ובשיא מתחילת השנה בקרנות הפסיביות נתון המעיד על דינמיקה חדשה בזירת ההשקעות המקומית. מיטב מציינים כי עיקר ההון זרם לקרנות פסיביות וקרנות כספיות, ובעיקר לאותן קרנות שמתמקדות בשוק הישראלי, הן באג"ח והן במניות.

במרכז חגיגת הגיוסים עומדות הקרנות הפסיביות, עם גיוס מרשים של כ-5 מיליארד שקל ביולי לבדו. חלוקת הסכום מצביעה על העדפה ברורה של המשקיעים לקרנות סל, שגייסו 3.2 מיליארד שקל יותר מכל מחצית השנה הראשונה גם יחד בעוד שהקרנות המחקות גייסו 1.8 מיליארד שקל.

הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה מניות בישראל, שבלעה כמעט את כל הגיוסים בקרנות הסל עם כ-3.1 מיליארד שקל, והובילה גם בקרנות המחקות עם גיוס של כ-1.1 מיליארד. מדובר באינדיקציה ברורה לתיאבון הולך וגדל של משקיעים מוסדיים לחשיפה לשוק המניות המקומי.

מאידך, קטגוריות של מניות ואג"ח בחו"ל דווקא סיימו את החודש עם פדיונות. הקרנות המחקות פדו כ-250 מיליון שקל מקרנות מניות חו"ל, ואילו קרנות הסל פדו 110 מיליון שקל מקטגוריית חברות והמרה.