בכיר במיטב ל-Bizportal: "שוק ההון הישראלי חזר 10 שנים אחורה, הוא פחות משוכלל וחשוף כעת מאוד למניפולציות"

הבורסה הישראלית סובלת כבר תקופה ארוכה מירידה חדה בהיקפי הפעילות בה, ולראיה ביולי האחרון נפלו מחזורי המסחר בת"א לשפל של 7 שנים, כאשר הצטמצמו ב-25% ל-840 מיליון שקל ביום במניות ובהמירים, ביחס למחזורים שנרשמ בבורסה רק לפני שנה. על מנת לנסות ולהבין את ההשלכות ואת ההשפעה שיש להתכווצות המחזורים על הפעילים בשוק המקומי, שוחח Bizportal עם אורן קפלן, סמנכ"ל בכיר בבית ההשקעות מיטב.

"מה שקורה כרגע זה ששוק ההון הישראלי חזר כעשור אחורה בעקבות ירידת המחזורים בבורסה. זה לא שהשוק יפסיק להתקיים אלא שהוא יהיה פחות משוכלל והפערים בין שערי הקניה למכירה יגדלו, כי עושי השוק צריכים לפצות את עצמם על הסיכונים שנגרמים להם כתוצאה מהסחירות הנמוכה. בשוק כזה האפשרויות למניפולציות הולכות וגדלות" אמר קפלן שהדגיש כי כמו בסיפור הביצה והתרנגולת גם כן לא ברור מה מלבה את מה, היציאה מהשוק שגורמת לירידת המחזורים או ירידת המחזורים שגורמת לעוד משקיעים לברוח מבורסה.

"בד"כ מתייחסים לירידת מחזורי המסחר בשוק המניות, אבל מבחינת המוסדיים הבעיה היא יותר קשה בשוק האג"ח. לדברי קפלן, "בתקופה האחרונה אנחנו רואים יציאה מאסיבית של כספים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים מהארץ לחו"ל. כשהמחזורים בשוק האג"ח הממשלתי והקונצרני בארץ מסתכמים בסביבות המיליארד דולר ביום לעומת מחזורים בסך של 200 מיליארד דולר ביום בשווקים המובילים בעולם. המוסדיים מרגישים בארץ כמו פיל בחנות חרסינה שכל צעד שיעשו יטלטל את השוק במידה רבה מדי."

"בשוק הקונצרני למעשה אין כיום שוק משני, כמעט בלתי אפשרי להנזיל את ההשקעות שנעשות בהנפקות של אג"ח של חברות בישראל. כשמחזורי המסחר הם מאות אלפי שקלים בסדרה, הבחירה אם להצטרף בכלל להנפקת חוב היא בחירה קשה מבחינת המוסדיים כי לרוב האג"ח האלה לא מספיק סחירים לאחר ההנפקה והמוסדיים עלולים להיתקע שם, לפעמים עד למועד הפידיון".

קפלן מסביר כי את החולשה של שוק האג"ח המקומי ניתן לראות כאשר בוחנים את שווי השוק של האג"ח בארץ שמסתכם בכ-200 מילארד שקל, כלומר כ-0.2% מסך שוק האג"ח העולמי ולעומת זאת התל"ג של ישראל מגיע ל-0.4% מסך התל"ג העולמי - הדבר מעיד על שוק האג"ח המצומצם בישראל.

יש פיתרונות לירידת המחזורים במניות אבל לא באג"חים

לדברי קפלן הגופים המוסדיים הצליחו למצוא פיתרונות לבעיות בשוק המניות בארץ בכך שהם מעבירים כספים לחו"ל. זאת מאחר שבשוק המניות בחו"ל יש להם פיתרונות בעיקר דרך תעודות סל מנייתיות סחירות ונזילות שנותנות חשיפה טובה בעלויות נמוכות.

לעומת זאת בתחום האג"ח אין למוסדיים הישראלים פיתרנות פאסיביים טובים מספיק, ולכן הם מעדיפים להשקיע באמצעות קרנות נאמנות חו"ל באג"ח. בשלוש השנים האחרונות היקף ההשקעות של המוסדיים הישראליים בקרנות נאמנות בחו"ל גדל פי 2. אם בעבר היוו ההשקעות באג"ח בחו"ל כ-14% מסך התיק בחו"ל, הרי שכיום ההשקעות כבר הגיעו לכ-28%. מדובר על סדר גודל של כ-60 מיליארד דולר שמושקעים כיום על ידי ישראלים בחו"ל מהם כ-28% בקרנות נאמנות, שיער דומה בתעודות סל והיתר ישרות במניות ובאג"ח ספציפיות.

לדברי קפלן "ב-3 השנים האחרונות מדברים על העברה מאסיבית של כספים מוסדיים לחו"ל, אבל מה שמעניין הוא השינוי באופן ההשקעה - עיקר השינוי היה בגידול בשיעור ההשקעות של המוסדיים באמצעות קרנות הנאמנות בחו"ל. כפי שראינו המוסדיים מצאו דרכים לפתור את בעיית הסחירות בארץ על ידי יציאה לחול, אבל שחקני הריטייל, קרי היועצים בבנקים שמיעצים למשקי הבית, עדיין נמצאים בבעיה קשה. היועצים אינם יכולים להציע ללקוחותיהם להשקיע בקרנות המנוהלות על ידי גופים זרים ומשקיעות בחו"ל, זאת בשל העיכוב בתחום החקיקה שנמשך כבר שנים".

נציין כי ההשקעה בקרנות נאמנות מחו"ל היתה צריכה להיות המכשיר הקלאסי בעבור משקיעי הריטייל, אבל בפועל מה שקורה זה שהמשקיעים דרך היועצים בבנקים נאלצים להיחשף לחו"ל רק דרך קרנות הנאמנות המקומיות שדמי הניהול בהן יקרים יותר מאלה שגובות הקרנות הזרות.

דמי הניהול של קרן נאמנות ישראלית שמשקיעה בחול עומדת בממוצע על 2.6% ואילו דמי הניהול הממוצעים הנגבים על השקעה בקרנות נאמנות המשקיעות בארץ עומד על כ-1.3%. נציין עוד כי המחירים שמשלמים המשקיעים על הקרנות הישראליות המשקיעות בחו"ל נותרו דומים בשנים האחרונות בעוד שהתחרות בשוק המקומי הובילה לירידה בדמי הניהול בקרנות המשקיעות בארץ. המשמעות של זה היא שהצרכן נדרש לשלם על עלויות עודפות אלה סך של עשרות מיליוני שקלים בשנה.

הרגולטורים לא מעודדים את המחזורים בבורסה - להיפך

בין הגורמים שהובילו לירידה בפעילות בשוק הישראלי מציין קפלן את השינויים הבאים:

- שינוי מעמדה של ישראל במדדי ה-MSCI משווקים מתפתחים לשווקים מפותחים הוביל רבים מהזרים לממש את השקעותיהם בני"ע ישראלים.

- השינויים הרגולטורים כגון הקשחת תנאי ההשקעה בשוק המט"ח והמק"מ על ידי בנק ישראל גם הם הבריחו את המשקיעים הזרים מהשוק המקומי.

- שינוי ההחלטות הרגולטוריות של האוצר שהובילו לביטול דמי הניהול שנהגו מנהלי תעודות הסל לגלגל דרך הגופים המוסדיים על הלקוחות, ביטול בהוביל את הגופים המוסדיים לברוח מהשקעה בתעודות הסל המקומיות ולהעביר את השקעותיהם בעיקר לקרנות אג"ח בחו"ל.

- שינוי המס על רווחי הון והעלתו ל-25% גם היא הובילה לבריחה מהבורסה. אנשים מעדיפים לשים את הכסף שלהם על דירות להשכרה ולקבל תשואה עדיפה במסוי נמוך יותר.

- מעבר לכל אלה ישנה גם האווירה הגיאופוליטית הבעייתית בשנה האחרונה באזור המזרח התיכון, מה שלא מעודד את הזרים לשוב ולהשקיע את כספם פה.

קפלן טוען כי "הרגולטורים לא עשו שום מהלך שעודד את המחזורים בבורסה - להיפך. לדוגמא בעניין תעודות הסל, אני לא חושב שהעמיתים הרוויחו מזה משהו. העיתוי להחלטה הפופוליסטית הזו לא היה נכון. עובדה שכעת הם כבר עושים מחשבה מחדש ביחס לצעד הזה. יש פה יותר מדי רגולטורים וזה גורם להחלטות כאלה לעבור. לפעמים מה שמשפיע על החלטה זה האגו או דברים לא ענייניים אחרים שכיום הם כבר מצטערים על זה."

"מקדמים פה החלטות כאלה כמו שהחליטו בעניין תעודות הסל ולעומת זאת לא מעודדים ולא מקדמים כבר שנים את הפעילות של קרנות הנאמנות הזרות בישראל - לכן זאת לא הפתעה גדולה שהיתה פה ירידה במחזורים".