תגובות לראלי בדולר: "פרישת 'קדימה' מהממשלה אמש מכניסה אותנו לתקופת בחירות - וזה אף פעם לא טוב לשקל"
המסחר בשוק המט"ח המקומי מרכז היום (ד') עניין מיוחד, כאשר שערו של הדולר מזנק ב-0.7% ונסחר ברמת שיא של יותר מ-3 שנים - 4.01 שקלים. על רקע החצייה של הרמה הפסיכולוגית של 4 שקלים שוחח Bizportal עם הכלכלן שלמה מעוז ועם אורי שפאן, מנהל הלקוחות בחדר העסקאות של בנק מזרחי טפחות.
לדבריו של מעוז, יש מספר גורמים שמשפיעים על הפיחות הנוכחי בשערו של השקל. "זה שעברנו מעודף בחשבון השוטף לאיזון בחשבון השוטף, האווירה שבה פועלים העסקים בישראל שנעשתה ממש גרועה ועודף הרגולציה (למרות שהיא נכונה אבל בוצעה מהר מאוד)".
מעוז ממשיך ואומר כי "יש הכבדה על הפעילות העסקים פה, הן מבחינת הריכוזיות והן מבחינת יחסי העבודה. העסקים לא יכולים להעלות מחירים בגלל המחאה החברתית ומצד שני ההוצאות של הפירמות עלו בצורה חדה, לכן הרווחיות של החברות בישראל יורדת והכדאיות להשקעה בישראל ובשקל יורדת. לעומת זאת הכדאיות להוציא את הכסף להשקעה בחו"ל עלתה. התוצאה של כל אלה היא הפיחות שאנחנו רואים עכשיו. אני לא אתפלא אם בעלי הבתים יחזרו לנקוב את מחירי שכר הדירה בדולרים".
מעוז מתייחס גם להגבלות שהטיל בנק ישראל על המק"מ לפני שנה שהובילה לבריחה של 4.5 מיליארד דולר רק ב-4 החודשים האחרונים. "הזרים בורחים מההשקעה פה והכסף הזה שיוצא משפיע גם הוא על בפיחות השקל".
בהתייחסו להורדת הריבית שביצע בנק ישראל החודש ולהערכות כי הריבית תמשיך לרדת הוא אומר "אני חושב שהפחתת הריבית לא היתה במקומה ועלולה להוביל להגברת האינפלציה. אם בנק ישראל ישגה פעם נוספת ויוריד את הריבית נראה את מגמת הפיחות נמשכת." מעוז גם מציין כי אם הציבור יראה שמגמת הפיחות נמשכת הוא יעדיף לעבור להשקעה במט"ח שפטורה ממס לעומת השקעה בני"ע שחייבת במס.
היצואנים עדיין לא ממירים
אורי שפאן, מנהל הלקוחות בחדר המסחר של בנק מזרחי טפחות מתייחס גם הוא לחציית הדולר את הרמה הפסיכולוגית של 4 שקלים ואומר כי "התחזקות הדולר נובעת בעיקר מגורמים מקומיים, כמו החלטת נתניהו על העלאת יעד הגירעון ובעקבות זאת החשש מהורדת הדירוג של ישראל על ידי סוכנויות הדירוג. גם המדד הנמוך שפורסם לפני שבוע ובעקבות זאת התגברות הסיכוי להורדת הריבית נוספת הם שמחזקים את הדולר. הפרישה של קדימה אתמול מהממשלה מכניסה אותנו לתקופת בחירות שאף פעם לא טובה לשקל. נראה כנראה עלייה בהוצאות הממשלה ולא נראה העלאות מסים וזה צפוי להחליש את המטבע המקומי עוד".
"רמה של 4 שקלים היא רק רמה פסיכולוגית, אבל ההתנגדות הטכנית מצאת ברמה של 4.02 שקלים ועד שם סביר להניח שנראה את הדולר עולה כבר בתקופה הקרובה. אנחנו רואים שבשנה האחרונה אנשים החליטו לגוון את תיק ההשקעות שלהם. מי שהשקיע בדולר בשנה האחרונה רשם תשואה חיובית של כ-16% וזו תשואה עדיפה בהרבה ביחס לאפיקי השקעה אחרים".
- 8.קליפ 18/07/2012 17:59הגב לתגובה זומדהים איך מפלגה שקיימת רק אצל העיתונאים חוללה מפנה דרמתי בכל שוק המטבעות!
- 7.לכל אלו שחשבו שהשקל הוא המטבע החזק בעולם.!!! (ל"ת)איציק ר 18/07/2012 13:53הגב לתגובה זו
- 6.אחד 18/07/2012 13:06הגב לתגובה זוהדולר יעבור את החמש
- 5.18/07/2012 13:03הגב לתגובה זוהעלאת הריבית תוריד את מחירי הדיור
- 4.לא להקשיב לשלמה מעוז,,לא מבין כלום בשוק ההון. (ל"ת)משה 18/07/2012 13:01הגב לתגובה זו
- 3.גייקוב 18/07/2012 12:52הגב לתגובה זוכך עשוי לעזור ליצואנים ולמשק שיזוז קצת יותר !
- 2.צבריקו 18/07/2012 12:39הגב לתגובה זוהפעם לא דיבר שטיות, אבל עדיין יש לנו את פישר והוא עוד יכול ללמד את הגאון דבר אחד או 2 בכלכלה
- 1.צבריקו 18/07/2012 12:38הגב לתגובה זוהפעם לא דיבר שטיות, אבל עדיין יש לנו את פישר והוא עוד יכול ללמד את הגאון דבר אחד או 2 בכלכלה

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?